לא נעים, גם לא כל כך נוח, להטיח ביקורת בדייגו פלורס, המאמן החדש של מכבי חיפה. בכל זאת, אדם נחמד, זר, קל מדי להפיל עליו את כל החולאים של הירוקים מהכרמל. ובכל זאת. פלורס הוא האיש שאמור לנווט את הספינה המקרטעת של חיפה, ונראה שהוא עדיין מתקשה ללמוד את האיכות או חוסר האיכות, של הסגל של שלו, ולהבין עם מי הוא יכול לצאת למלחמה.
פלורס בחר במשחק בשבוע שעבר מול טורפדו ז'ורנו לפתוח בהרכב עם גוני נאור. מבלי לפגוע, זה קשר שלא הצליח לבוא לידי ביטוי בהפועל ת"א מהליגה הלאומית. לצד נאור, פתחו בהרכב דולב חזיזה, שכבר יותר מדי זמן לא מצליח לשחזר את הימים היפים שלו מאז שנפצע וחזר; סברינה, וזה כבר ראינו בעונה החולפת - הוא צל של עצמו.
פלורס לא אשם בלעדי בכל הצרות האלה. זה עניין של מערכת ושל מנהל מקצועי. אבל מה שבחיפה לא הבינו בקיץ הוא שאחרי העונה החלשה מאד שעברו אשתקד, אין להם זמן ופרביליגיה לניסוי וטעייה. ממילא העסק במשבר, אז כדי להעמיק את המשבר הביאו פרסונה שעד שהיא תלמד את העסק ואת הענף, עוד עונה תלך לפח.
אין שום בעיה עם ליהוק של מאמן זר, אבל את זה עושים במועדונים בעלי חוסן ורשת ביטחון כמו במכבי ת"א של כל השנים האחרונות, או מכבי בחיפה של לפני השנה האחרונה.
יעקב שחר ושות' טעו כשמיהרו לוותר על ברק בכר. טעו שוב כשלא הנחיתו כאן את רוני לוי או שרון מימר. וטעו פעם שלישית כשהביאו לכאן מאמן חסר ניסיון עם רזומה לא מרשים בלשון המעטה. חיפה הולכת לעונה, שבה רק היתרון שיש לה כמועדון ענק וכח ההרתעה של סמי עופר, עשויים להציל אותו מקטסטרופה. זה לא ממש משנה, כי בכל מקרה זה לא יספיק למאבק אמיתי על הכתר מול מכבי ת"א וב"ש.
אם כל זה לא מספיק, הכוכב הבלתי מעורער של חיפה, דיא סבע, עשוי לעזוב בגלל ענייני מיסוי. סבע הוא האיש שאמור, במיוחד בעונה הנוכחית, לקחת את חיפה על הכתפיים. אם יעזוב לחו"ל בגלל ענייני מס, הספינה תישאר גם בלי קברניט.
שינו נגד אלונה
מלחמת הבוץ בין ההתאחדות לכדורגל ואלונה ברקת המשיכה גם השבוע, כששינו זוארץ פתח פה גדול בראיונות לכל תקשורת הספורט נגד בעלי הפועל ב"ש.
"הגעתי לטרנר", סיפר זוארץ, "ספגתי יריקות וקללות, כולל נגד הבנות שלי. בתא הכבוד בכלל הייתה לי קבלת פנים, חשבתי ששם יתנהגו אחרת. לפני שריקת הפתיחה נכנסתי ליציעים, ואז לכרוז היה חשוב מאוד להגיד שיו"ר ההתאחדות פה. שוב קללות, נאצות ויריקות. ישבתי ליד אלונה ברקת, לא הייתה שום מילה מצידה, לה הפתרונים מדוע לא הגיבו על דבר כזה. היא צריכה לעשות בדק בית עם עצמה, הייתה צריכה לטפל בזה מיידית.
"לא הגיוני שיו"ר ההתאחדות יגיע למגרש ויתקבל בצורה כזו, זה היה מעליב. עד היום הם לא הוציאו כל תגובת גינוי. בדקה ה־75 ביקשתי מהאבטחה לצאת כדי שלא אתקל באוהדים, אבל חיכו לי שם כבר איזה מאה. המשטרה הוציאה אותי מהשער של השחקנים בליווי עד כביש שש, תוך כדי יריקות על הרכב".
ברקת הגיבה: "שמעתי את כל הקולות שמגיעים מהנהלת ההתאחדות, שקוראים לי לעשות חשבון נפש. קודם שיבדקו את עצמם וימצאו עוד דוגמה בהיסטוריה העולמית, שבה אליפות הוכרעה בבית הדין, בניגוד מוחלט להחלטת השופט. ההתאחדות לכדורגל זקוקה לשינוי. אם לא נתקן מה שצריך, נמשיך לדשדש. אני מתכוונת לתקן את העיוותים האלה יחד עם חבריי, ומקווה ששינו יצטרף".
הסיפור הזה לא מוסיף כבוד לא להתאחדות ולא לב"ש. זוארץ כבר לפני שנים היה צריך לעשות רמונט כללי לבית הדין של ההתאחדות. זהו גוף אכראי ומנותק, וברקת לא היתה נזעקת כל כך אם קבוצה אחרת היתה נפגעת מההחלטה שלא לקיים משחק חוזר בין ב"ש לסכנין.
ולא, אין כאן שורה תחתונה, רק מפת אינטרסים שבה הכדורגל עצמו פחות רלוונטי מבחינת השניים.
הצרות של ברדה ואבוקסיס
בהפועל ת"א יש את כל התנאים כדי לייצר קבוצת כדורגל חזקה שסוף סוף תחזיר את המועדון למקומו הראוי בקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי. עושים שם גם פעולות שנותנות את התחושה שמשהו חדש וטוב מתפתח בהפועל, אחרי שנים של כמעט אבדון מוחלט.
ועדיין, הבחירה של אליניב ברדה להתעקש על כל שחקן רכש פוטנציאלי, מכניסה את האדומים לבעיה. לברדה חסרים כמה עמדות מפתח (עוד חלוץ, עוד קשר אחורי, עוד שחקן יצירתי בקישור). אפשר להחמיא להתעקשות שלו, כי הוא חושש ליפול, אבל כשאנחנו כבר בתחילת אוגוסט, הזמן אוזל, וברדה עשוי לפתוח את העונה חוסרים משמעותיים.
אצל יוסי אבוקסיס ומכבי נתניה, הבעיות הן הרבה יותר אקוטיות. אבוקסיס מעוניין להתחזק, אבל בעל הבית שלו, כך נראה נכון לעכשיו, לא ממש בכיוון של "להחזיר את נתניה לצמרת", כפי שהבטיח.
אבוקסיס היה בסרטים האלה אינספור פעמים, גם בבית"ר ירושלים, גם בבני יהודה, אפילו בב"ש כשאלונה ברקת פירקה לו את העסק באמצע העונה בגלל הקורונה.
הבעיה של אבוקסיס היא שיש לו אפס אשמה בסיטואציה ובכל זאת, היציעים הקולניים מאד בנתניה יפילו עליו את כל האחריות במקרה של כישלון. אבוקסיס, שכבר שנים עוסק יותר בהישרדות האישית שלו מאשר בהישרדות של המועודונים בהם הוא עובד, צריך הפעם לדפוק על השולחן. עליו להבהיר שככה זה לא יכול להימשך. זה ישרת אותו לאורך זמן גם אם המחיר יהיה כבד. הוא כבר מספיק ותיק לעמוד על שלו כי בסוף, מי כמוהו יודע - זה עלול לחזור אליו כבומרנג.
הריאליטי של אוחנה
מי שמכיר את אלי אוחנה מקרוב יודע להגיד שאם יש משהו שמספר 11 האגדי סולד ממנו זה תוכניות ריאליטי. אבל אוחנה, כמו כולנו, כנראה, לא עמד בלחץ שהפעילה עליו אשתו עדי והחליט להצטרף ל- "MKR המטבח המנצח".
אישית אני סולד מריאליטי, אבל אוחנה, מסתבר, מספק שם את הסחורה כמעט כמו כשלהטט על כר הדשא בבית"ר, בנבחרת, במכלן ובבראגה. הוא כנראה מעולם לא היה כל כך חשוף, ומעולם לא היה כה נדיב בשיתוף הציבור בחייו האישיים. לשמוע אותו השבוע משחזר את הקושי מול אביו, את הסיטואציה שבה אוחנה האב לא היה מוכן לשלם לו על מוניות שירות אבל הסתובב בימק"א ובשוק מחנה יהודה כטווס מרוב גאווה ביוצא חלציו - אלו הם רגעים טלויזיונים נדירים. זה בכלל לא משנה אם אתם חובבי כדורגל או מעריצי אוחנה, זה סיפור סינדרלה שאוחנה מעולם לא נתן לו פומבי, וזה, הרבה לפני המטעמים שמייצרים שם חברי הפאנל - פותח את התיאבון.
קראו גם:
יש תקווה
מגרש ביתי הוא בין הנכסים החשובים ביותר שיש למועדון כדורגל. בתחילת שנות השמונים נכפה על הפועל ירושלים לעזוב את מגרש קטמון המיתולוגי לטובת ימק"א הבית"רי ומאז היא החלה להדרדר והגיעה עד ליגה ב'. רק אז הוקמה שם מחדש הפועל קטמון ומועדון האוהדים הפועל ירושלים. גם הפועל חיפה לא ליקקה דבש כשנאלצה לעזוב את קריית חיים לטובת קריית אליעזר, ואלו רק שתי דוגמאות קטנות.
השבוע התבשרנו שהמגרש בשכונת התקווה שופץ בעלות של 30 מיליוני שקלים, ובני יהודה יחד עם הפועל כפר שלם תחזור לארח בו את משחקיה.
הסיפור הזה לא רק חשוב מקצועית לבני יהודה אלא גם תרבותית. שכונת התקווה הפכה בשנים האחרונות למקום של מהגרים. הותיקים והצעירים שנולדו שם עזבו לכל מיני מקומות, הגורם המאחד היחיד שנשאר להם זו בני יהודה והזכרונות מהמגרש בשכונה שסיפק הצגות של כדוגל והיה מבצר.
כבר כמה שנים שבבני יהודה מנסים להחזיר עטרה ליושנה ונופלים על הפרצוף. עם כל הכבוד להגעה של מסאי דגו ולמסע הרכש המרשים של הקבוצה, בטח במונחים של ליגה לאומית, האור בקצה המנהרה עבור בני יהודה, הוא החזרה הביתה.
אתם אמרתם
"במצבי הנוכחי, הגיל הביולוגי שלי הוא 75"
פפ גוארדיולה מרגיש זקן. עד 120 (אתר one)
