ביום חמישי שעבר נמצא בעמדת שמירה צה"לית במוצב בצפון החייל אדיר כץ כשהוא ללא רוח חיים. הלווייתו התקיימה ביום שישי. אדיר, שאמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-20 בחודש הבא, הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
אדיר התגייס לפני עשרה חודשים לגבעתי אחרי שהתעקש להתגייס לקרבי, סיים את מסע הכומתה בהצטיינות והיה חייל מצטיין. בעוד 20 יום אמור היה לצאת לקורס מפקדים ובהמשך לקצונה. הוא כבר תכנן את התקופה שאחרי השחרור, והביע רצון לעסוק במכירות כמו אביו.
במשפחתו של אדיר מדברים על צעיר שאהבתו למכבי חיפה תפסה חלק מרכזי בחייו. במשפחה תוהים אם העובדה כי נשאר בבסיס ולא יצא למשחק ההכתרה ביום ראשון שעבר, הובילה לאירוע הטרגי.
תמיר, דודו של אדיר: "הוא היה מאוד מבואס שלא יצא למשחק האליפות, אבל אנחנו לא יודעים מה קרה. זה בחקירת מצ"ח". האב, רמי: "אני לא כועס על אף אחד, מה שצריך לקרות קרה, הכל בתחקיר".
במכבי חיפה הכירו את האוהד השרוף ואחרי ההלוויה כוסה קברו הטרי בזרי פרחים ובצעיפים ששלחה הקבוצה. ביום שני השבוע הגיעו אל בית המשפחה מנהל הקבוצה גיל אופק ויועץ התקשורת רפאל קבסה עם צלחת האליפות וריגשו את עשרות האבלים שישבו באותה עת שבעה.
האב רמי פרץ בבכי כשקיבל לידיו את צלחת האליפות: "עשיתם מצווה גדולה. אדיר, הנה הצלחת של האליפות בבית שלך. החיים שלו זה מכבי חיפה, אמרתי לו: 'בוא ניעזר במפקד, אתה עשרה חודשים בצבא'. הוא אמר לי: 'אבא אתה לא מתקשר לאף אחד, זה משמרות ואני לא רוצה לדפוק אף אחד. אני אראה את המשחק בטלפון ואתה תלך לאצטדיון ותיהנה. אתה תביא לי את האליפות, עוד יהיו לנו הזדמנויות לנסוע לסמי עופר'. כל גול הוא התקשר אליי ואמר: 'אבא איזה גול, מכבי אלופה'".
האב המשיך וסיפר: "אדיר מילא את הבית לא רק בשמחת החיים שלו אלא גם באהבתו לקבוצה. מעיר את אחותו עם שירי מכבי חיפה, מעדכן את המשפחה כל הזמן בחדשות על הקבוצה. 'אבא תשמע, הם מדברים עכשיו על זה'. הוא שם את השירים ברמקולים בכל הבית, שר באמבטיה. אני אומר לו: 'אדיר, זה לא אצטדיון פה'. היה מכין את עצמו שעות לקראת משחק, היינו מגיעים למשחק ארבע שעות לפני כי צריך לעזור ל'קופים' (האוהדים השרופים), 'אבא עם פלקטים, תפאורה, בוא נצא מוקדם, צריך לעזור'".
דלת חדרו של אדיר נעולה. בני המשפחה לא נכנסו לחדר מאז יום חמישי. הם אינם מסוגלים להכיל את הכאב. סימני האהדה לקבוצה הירוקה ניכרים בכל פינה.
"תודה לך מכבי"
גיל אופק אמר: "אלה תחושות קשות. על אחת כמה וכמה שמדובר באוהד שלנו וחייל. אני מודה לבורא עולם שיש לנו את הזכות לבוא לחזק את המשפחה ולגרום להם קצת נחת בתוך השכול והקריסה. אני מקווה שעזרנו אפילו במעט להרים אותם. אדיר היה אוהד הקבוצה שנים רבות, השתייך ל'גרעין הקשה' כמו שאנחנו קוראים לזה וזה המעט שיכולנו לעשות".
עומרי רגב, חברו של אדיר: "היינו חברים מגיל 4. למדנו יחד בבית הספר, ביחד מגן חובה ועד לסוף י"ב. אני לא ממש מעכל מה שקרה. הוא היה רוצה שמכל הדבר הנורא הזה נצא מאוחדים וחזקים יותר כחברים".
טופז, אחותו של אדיר: "היינו מאוד קרובים. לא הייתה בו טיפה של כעס או עצבים, תמיד היה עוזר, לא היה בן אדם של אגו. תמיד היה שאפתן, לא מהילדים שמתלוננים ודורשים".
האב, רמי: "אדיר ידע לסחוף את החברים שלו ולהוציא את הטוב מכל דבר. מכבי זה החיים שלו. קריית אליעזר, סמי עופר, שבתות, חורף, גשם, חם. היינו יוצאים מוקדם למרות שאנחנו מנויים כדי לעזור לחברים להכין את היציע".
למשחק ההכתרה בשבוע שעבר האב הלך לבד. אדיר לא הראה כל סימני מצוקה. "אדיר חשש (להפסד) אחרי התיקו בקרית שמונה אבל האמין בקבוצה", מתאר האב, "לא רציתי ללכת לבד למשחק אבל אדיר אמר לי ללכת להביא את האליפות. 'אבא, זה צבא פה, לא קייטנה. אני אראה את המשחק בטלפון'. אני לא יודע אם הצבא לא היה בסדר אז אני לא רוצה להאשים אף אחד ולא אומר כלום. אני מאד מאמין בצבא".
כמה שעות אחרי משחק האליפות כתב אדיר בעמוד הפייסבוק שלו: "אז מה נגיד עלייך מכבי, 'מה לא עברנו איתך אהובה'. אחרי 10 שנים של השפלות, אכזבות, לא ספרו אותנו. תמיד הלכנו ונלך אחרייך באש ובמים. היינו שם ברגעים הקשים ותמיד ידענו לשיר 'בימים קשים אקום מהקרשים ולעולם אשא דגלך'. למרות שלא זכינו בשנה שעברה, ראינו משהו אחר לאחוז בו סוף סוף ואז שנה חדשה התחלתם לרגש אותנו משחק אחרי משחק, והנה האליפות חזרה הביתה אל הכרמל וסוף סוף התחלנו לראות שוב את האימפריה הירוקה חוזרת". אדיר סיים במילים: "תודה לך מכבי על עונה כה יפה".
פורסם לראשונה: 11:34, 10.06.21
