כמה יוסי?
יוסי אבוקסיס הוא מאמן כדורגל מצוין. יש פער עצום, בין ההצלחות שלו: שלושה גביעים עם בני יהודה, ב"ש ובית"ר ירושלים, לכשלונות: ירידת ליגה עם בני יהודה ועם הפועל ת"א. אבל עדיין מדובר באחד מבכירי אנשי המקצוע בכדורגל הישראלי.
כדי לנתח את הקריירה של אבוקסיס, צריך לשים את האצבע על דבר מרכזי אחד: ההבדל בין ההתנהלות שלו כשהוא חושב על טובתו האישית לפני טובת הקבוצה שלו ומה שקורה כשהוא מניח את האגו בצד ומקדיש את כל כולו למקום העבודה שלו.
לפני שנה וחצי אבוקסיס קלט ביקורות מבית וביציע המזרחי בבית"ר, אז הוא שבר את הכלים ו"חתך" להפועל ת"א. זה היה מעשה כפוי טובה, אבל זה לא עניין אותו. הוא רצה להראות שהוא לא נשאר במקום שבו לא מעריכים אותו (לתחושתו). לקח לו שבועיים בהפועל כדי להבין שהוא כרה לעצמו בור אבל אי אפשר היה להחזיר את הגלגל. זה קרה לו גם כשהתעמת עם אלונה ברקת בטענה שהיא משוחחת עם מאמנים אחרים. אבוקסיס לא ידע לנטרל רעשי רקע. הוא בחר להיעלב רק כדי לנצח משחקי כבוד והפסיד על המגרש.
בצד זה, הוא הגיע לבית"ר כשהיא מועמדת לירידה והכיל המון קשיים. כך גם עונה לאחר מכן שקיבל סגל מפורק אבל נשך שפתיים כל הדרך לזכייה בגביע.
לפני חודשיים, אבוקסיס שוב עמד בצומת. הבעלים החדשים של נתניה ניסה לכפות עליו שחקני רכש. המאמן היה צריך להחליט אם הוא דופק על השולחן ומסתכן בפיטורין שהיו גורמים נזק עצום לקריירה שלו. אבוקסיס השורד, היה מיישר קו עם כל דבר כמעט רק כדי להישאר על הגלגל, כי נתניה פחות מעניינת מההישרדות הפרטית שלו. הוא היה מספיק חכם ללכת עם האמת שלו, לא משנה מה יהיה המחיר. הוא לא רק הרוויח את מעמדו בקרב הנהלת ואוהדי נתניה, הוא גם הצליח להביא לכאן זרים משובחים ששדרגו משמעותית את הקריירה שלו. כדורגל, הוא תמיד ידע, לאמן. להתנהל - זה כבר סיפור אחר. שכרו, בדמות הנצחונות המרשימים של נתניה בשבועות האחרונים, מוכיח שבסוף יש להסתכל לגופו של עניין. הנזק הכי גדול הוא להתעניין במה שקורה כשמסתכלים רק על האיש שבמראה.
קראו גם:
כנסו לפרופורציות
מכבי חיפה בעונה שהיא תשמח למחוק מהזיכרון. נכתבו ונאמרו אלפי מילים על הכישלון הירוק עד כדי כך שחיפה, אימפרית כדורגל הפכה להיות בדיחה בקרב חובבי הכדורגל בישראל.
הכל טוב ויפה וברובו נכון. אבל הגיע הזמן לעשות קצת סדר. לא יכול להיות שפרשנים טוענים שחיפה היא קבוצה לפלייאוף התחתון כי היא כמעט בוודאות מוחלטת תסיים במקומות החמישי-שישי. זה הישג מפוקפק, אבל הרעיון הוא שכדאי להפסיק להגזים.
גם הציפייה שברק בכר, מגדולי המאמנים בהיסטוריה המקומית, הוא קוסם - מופרכת. בכר הגיע לשקם את חיפה. הוא אף אחד לא יכול להפוך קבוצה בינונית למכונה משומנת של נצחונות אחרי שבוע בתפקיד גם לא אחרי חודשיים. הוא אמור להתחיל בחיפה ריפוי מקצועי שיזרע זרעים שיחזירו את חיפה לצמרת בעונה הבאה.
המבחן של בכר לא יהיה רק במבחן התוצאה, שהוא כמובן סופר חשוב. המבחן שלו יהיה בעיקר להחזיר לחיפה את גאוות היחידה שלה. להגיע למצב שבו קבוצות שוב מפחדות ממנה. שבו היחסים עליה בווינר לגבי ניצחון שוב הולמים את הגודל שלה. שקבוצות שוב יסמנו בלוח השנה שמשחק מולה הוא אחד המכשולים הכי גדולים שיש. בשבת האחרונה מול טבריה, חיפה ספגה שער בדקה ה-96, כי היריבה פשוט ידעה שהיא פגיעה. שצריך לתקוף אותה בסיום כי היא לא תעמוד בזה מנטלית. חיפה של לפני כמה שנים הייתה גורמת לטבריה במצב של 0:1 ירוק, להתחפר בחצי המגרש שלה. בדיוק כפי שקורה להמון קבוצות מול מכבי ת"א וב"ש. בכר חייב למצוא את הדרך להחזיר את הקילר אינסטינקט הזה. ייקח לו המון זמן לעשות את זה אבל הוא הפריח את השממה בב"ש והחזיר לחיפה אחרי שנים קשות עטרה ליושנה עם שלוש אליפויות. אם ייתנו לו לעבוד, זה עשוי לעבוד שוב.
הפועל עדיין כאן
הפועל ת"א הפסידה לנתניה וחטפה מכה תדמיתית ומקצועית קשה בדרבי התל אביבי. הדברים האלה נכתבים לפני גמר גביע הטוטו מול בית"ר שיש לו המון משקל במקרה של ניצחון או הפסד, אבל בכל מקרה מי שחושב שהפועל ת"א מאבדת גובה, שיחשוב שוב.
אליניב ברדה, הוא המאמן הראשון של הפועל ת"א מאז אלי גוטמן שיצר קבוצה שכיף לראות אותה. המונחים כיף והפועל ת"א, לא הולכים ביחד כבר זמן רב. נזכיר שאריק אינשטיין ועלי מוהר ז"ל כבר אמרו ש:"החולצה האדומה לא מציאה" ו"נפרק אותם 0:1", רמז ללוזריות והבונקריות של המועדון. והנה בא לו ברדה ושינה סדרי עולם עם קבוצה שמחויבת לכדורגל שמח, צעירים, שחקנים טכניים - קבוצה שהכישרון הם הסמל המסחרי שלה על המגרש.
ברדה והפועל עוד יחוו רגעים פחות נעימים העונה ואף יתכן כי יקלעו למשבר רציני בשלב מסוים, אבל ניתן לראות כי הולכת ונבנית כאן לאיטה קבוצה שבעוד שנתיים שלוש תלך עד הסוף למאבק אמיתי על האליפות: יש לה את התשתיות ואת הכסף אבל בעיקר מאמן שמאמין שכדורגל מלהיב הוא המצע שלו. ואף הפסד כזה או אחר לא ישנו זאת.
קללת חלוצים
עשרות שנים, היה נהוג לומר שבמכבי ת"א שוררת קללת חלוצים סקוררים כמו דוד אמיגה, עודד מכנס, אלון מזרחי (רשימה חלקית בהחלט) שחוררו רשתות בכל קבוצה ואז הגיעו לקרית שלום ונתקלו בבצורת - אלו יכולים להעיד שלהיות חלוץ במכבי לא דומה לשום ג'וב במועדון אחר.
מאז עברו המון מים בירקון, ובמכבי התפארו בחלוצים לפנתיאון מדריקס ועד זהבי והמון אחרים בדרך. והנה, ב-2025, שוב מדברים בקרית שלום על "קללת חלוצים".
מכיוון שההסטה של דור פרץ מקשר אחורי למספר 9 אינה סימוכין מספיק חזקים לתזה הזו, ובהנחה שחלוצי מכבי עוד ירעידו רשתות העונה, צריך להתעכב על דבר אחד משמעותי והוא חוסר היכולת של יון ניקולסקו לפרוע שטרות כפי שציפו ממנו.
ניקולסקו בבית"ר ירושלים היה חלוץ אימתני שתמורת 80 אלף הדולרים ששילם עליו ברק אברמוב הפך למגה סטאר. מכבי ת"א שמה על ניקולסקו שני מיליון יורו והוא עדיין לא מזכיר במאומה את מפלצת הרחבה שהיה בבית וגן. עכשיו לאזטיץ' המאמן של הצהובים צריך להחליט: או שהוא הולך על המולודבי ולא מזיז אותו מהמגרש שבעה-שמונה משחקים ברצף כדי לקבל תוצרת, או שמכבי שוב יכולה לרשום כישלון ברכש הכי משמעותי שלה העונה וכמובן לגרום לקהל בצהוב להתגעגע לערן זהבי.
פג הקסם
הפועל ירושלים ובני רייינה, שתי הקבוצות המפתיעות של השנים האחרונות, נועלות את ליגת העל כשלאחת (ירושלים) שתי נקודות ולשניה (ריינה) נקודה אחת בלבד. אז מה קרה כאן, איך פג הקסם?
ובכן, יש המון סיבות לכישלון הנוכחי של השתיים. אבל בסוף, עד כמה שמדובר בשני מועדונים סימפטיים, מיקומן הנוכחי בטבלה הוא הגודל הטבעי שלהן. התקציבים של שתיהן נמוכים, הסגל בינוני עד חלש, הקהל בקושי מגיע והיכולת להמציא את עצמן מחדש בכל פעם היא בעלת תאריך תפוגה.
לא ריינה ולא ירושלים יותר גדולות מקרית שמונה, אשדוד או טבריה. שתיהן הצליחו בשנים האחרונות עם ניהול מבריק לבנות סגלים איכותיים של צעירים רעבים ומוכשרים (ירושלים) ושל שחקנים ותיקים שאף אחד לא שם לב אליהם (ריינה). העונה, גם ריינה וגם ירושלים נראות לא רק חלשות אלא בעיקר שבעות. תוסיפו לזה, כדור שלג שגומר להן את הביטחון ומאמנים שהשנה הפכו כבויים: (סלובודאן דראפיץ' וזיו אריה) ותסיקו את המסקנה.
בריינה עשו שינוי בעמדת המאמן, בירושלים לא עשו וכנראה שגם לא יעשו. בינתיים הליגה בורחת לשתיהן.
אתם אמרתם:
"בכל פעם שאני מדבר על רכש אני מגמגם"
עודד קטש חייב למצוא שחקנים, אחרת יתחיל לחפש קלינאית תקשורת.
(ערוץ הספורט )
