תזמורת ירושלים מארחת את אהוד בנאי, ממעצביו הראשיים של הדנ"א של המוזיקה הישראלית, במופע בלתי נשכח, בתיאטרון הצפון ביום רביעי ה-26.1.2022.
במופע יוצא בנאי למסע דרך תחנות בזמן: מהפיוט הפרסי שספג בבית אביו, דרך השפעות הרוק שהותירו חותמן על הצליל שלו, ההצלחה הראשונה והנסיקה לכתיבת להיטי הענק שלו המלווים את חיי כולנו. בין השירים, יחלוק איתנו אהוד את יכולתו המופלאה לספר סיפורים, ויארח את הזמרת הצעירה סמא שופאני, שתאיר תקופות מיוחדות ביצירתו.
לרגל המופע המיוחד קיבצנו עבורכם מקבץ עובדות וסיפורים שתופתעו לדעת על האיש והאגדה:
כידוע, אהוד בנאי הוא אחד הזמרים הבודדים בארץ ובעולם שמקפיד לספר על חייו בשירים דווקא (ולא בראיונות מתוקשרים). הוא "זוכר כמעט הכל" ולא מחסיר אף פרט כי חשוב לו שיבינו מאילו מקורות נובעות המילים ופורצים הצלילים.
לא רבים יודעים שהשיר הראשון שהוציא לרדיו, ה"יידישע ראסטהמן", בהיותו צעיר ימים כבר סימן את חזרתו למקורות לאניני האוזן והשמע. בשיר הוא מדבר על הציפייה לביאת המשיח, בן דוד, בשר ודם, אפריקני וגם אשכנזי, גלותי וגם שורשי, שיביא ניגון, יעצור את הזמן ויחייה את המתים. רק כשהקצוות הרחוקים של העולם יתחברו - רק אז תבוא הגאולה. כבר בשיר הזה טמונים רבים מזרעי הקריירה והחיים שלו - הנדודים, המסעות, חיפוש הדרך, ההתקרבות לדת.
באלבום "רסיסי לילה", הוא כתב שיר מקסים על הוריו זכרם לברכה, יעקב ומרים, ועל היכרותם וחייהם כזוג צעיר ומשפחה צעירה בירושלים, תל אביב וגבעתיים בשנות ה-50'. גם בשיר "האגס 1" הוא מביא את הזכרונות מבית משפחת בנאי, הסבא והסבתא של אהוד, בירושלים ליד שוק מחנה יהודה. שיר שנחשב לאחד הגדולים שנכתבו במוזיקה הישראלית החדשה. אגב, בשנת 2000, בעקבות בקשה שהגיש יוסי בנאי לעיריית ירושלים, הוסב שם הרחוב לרחוב אליהו בנאי ע"ש אבי סבו של אהוד שהיה ממקימי השוק.
הילדות של בנאי עוברת עליו ברמת גן, השירות הצבאי עובר עליו בחלקו בזמן מלחמת יום הכיפורים: "אני ילד קטן מערבות רמת - גן הולך הרבה להצגות יומיות... כשיש אזעקה אני רץ למקלט ממלא שקי יוטה בחול...אני ילד שהולך לצבא בקרוב... אני אחזור הלום מהקרב / כאן בשנות השישים צנחנים חמושים יהיו מקום ראשון במצעד, מוסיקאים קשי לילה, ילדי הפליטים, ינגנו בין קטיושה לסקאד".
את הטראומות שסחב איתו מהמלחמה ביטא גם בשיר "כל הזמן באוויר" שהסגיר את העובדה שבשירות המילואים הוא הגיע לקב"ן: "...שוב חלמתי מסדרון ארוך. בית חולים?...התעוררתי באמצע המדבר בעמדת תצפית, וזה היה בדואי שהופיע מתוך החושך עם רדיו נייד פתוח, והוא לא ידע את שמה אבל אותה צמה הלכה איתו והלכה איתו...אחר כך הגיע מישהו עם קפה ושאל אותי: "במה אתה עוסק?" ואני אמרתי: "אני במילואים כרגע, אחר כך נראה"...בטירונות לקחו אותנו לצפון סיני ופקדו עלינו לבנות גדר ומהר, הבדואים ברחו החוצה למדבר ואני ברחתי פנימה, מתחת לקסדה... אתה מבין, אני דווקא רציתי להיות חלק מהמערכת, אבל הריח הזה של הברזנט עושה לי כאב חריף בקרקעית הבטן, אני מרגיש כאילו נפערת תחתיי תהום".
אחרי השירות בצבא עבד אהוד בנאי כפועל במה של "הגשש החיוור", והיה לו קשר חזק עם יוסי בנאי, הבמאי של הגששים, דודו. השיר "פועל במה" מספר את שגרת הימים והלילות הקשה של אנשי אחורי הקלעים.
לא הרבה יודעים כי השיר "יוצא אל האור" נכתב בהשראת מסעו של נחמן פרקש, מתאגרף צעיר שהידרדר לחיי פשע וכונה "אלוף הבריחות" לאחר שברח מכלא רמלה. אהוד היה שכנו של נחמן בוואדי ראש-פינה ולימים כתב את השיר בהשראת אחת מהשיחות שלו איתו.
המסע הראשון של בנאי לחו"ל כוון בעיקר לאנגליה, שם ניגן בגיטרה במנהרות הרכבת התחתית של לונדון, ובאמסטרדם. בשיר "רוחות הצפון", בנאי לוקח אותנו לטיול באנגליה וספרד עם חברים כמו דייגו וכמה בירות, כי צריך להקשיב ללב, לים ולכאב.
גם המפגש של אהוד בנאי עם אשתו אודליה מתועד בשיר "כשחיכיתי לך על הספסל".
שירו "הופעת מילואים" נכתב בהשראת זוהר ארגוב שהיה אחד הבודדים שהגיב בהתלהבות על "היידישע ראסטאמן" בזמן אמת. נוצר קשר, הם נפגשו בדירה של ארגוב בראשון לציון. דיברו שאולי יעשו משהו יחד, אבל זמן קצר אחר כך ארגוב נסע לארצות הברית והקשר ניתק.
