"אחת ההצגות העוצמתיות ששיחקתי בהם מעולם", רגע לפני שעולה המסך ביום ראשון ושני הקרובים (13-14/6) להצגה "לשם ובחזרה" בתיאטרון הצפון, אותה כתבו במשותף יהונדב ואביו גדי צדקה שגם ביים ומשחק בה, מסביר השחקן זוכה פרס האקדמיה ישי גולן (47) למה מדובר באחת ההצגות והעיבודים הטובים ביותר שנעשו בעשור האחרון.
4 צפייה בגלריה
ישי גולן. רכבת הרים רגשית
ישי גולן. רכבת הרים רגשית
ישי גולן. רכבת הרים רגשית
(צילום: יוסי צבקר, תיאטרון הצפון)
ובנוסף, חושף בכנות איך הוא באופן אישי, ככוכב ההצגה, התחבר לדמות ולדילמות שההצגה מעלה שחוצות את הבמה ופורטות על הנימים הכי דקים שנמצאים בו ובכל אחד ואחת: "לא לחינם הקהל מרותק לכסאות עד הדקה האחרונה", הוא אומר, "הסיבה פשוטה: מעבר לדרמה המצמיתה שההצגה ממחיזה היא נוגעת בעומק הנפשי ובדילמות היומיומיות של כולנו".

"החיים הרבה יותר מורכבים"

ההצגה "לשם ובחזרה" מתבססת על סיפורם האמיתי של עשרה שבויים ישראלים בכלא המצרי. הטייסים איתמר המפקד (ישי גולן) ויונתן (תם גל), הקצין שאול (יניב קלדרון) והשקמיסט חזי (יהודה נהרי) נתפסים על ידי המצרים במהלך מלחמת ההתשה ונכנסים לכלא עבסייה. בצל תופת החקירה של מנהל הכלא הקשוח קפטן עזיז (גדי צדקה) וקלגסו חסן (מאיר טולדנו) הם מקבלים לידיהם עותק באנגלית של "ההוביט", ספר הפנטזיה הגדול של ג'יי אר טולקין.
כחלק ממאמצי ההישרדות, ואף על פי שחלקם אינם דוברים אנגלית, ארבעת השבויים מתרגמים את הספר לעברית, כשברקע מאבקם המתמיד בין עמידה בלחצים והצלת הקולקטיב להסגרת סודות לשוביהם על מנת להציל את עצמם. גדי צדקה שכתב וביים את ההצגה מגלם בה גם תפקיד בלתי נשכח בדמות הקצין הקשוח (עזיז) שבמהלך חקירת הטייסים מתגלה אנושיותו ובכך למעשה הוא משלים את ההרמוניה המלאה של כלל ההצגה בה מבינים שגם מה שנראה בעינינו שחור ולבן - הוא הרבה יותר אפור, מורכב ומאתגר.

"להצגה הזו יש כח מאוד גדול על הקהל"

"גדי ויהונדב (צדקה א.א) לא רק שנתנו עיבוד ריאליסטי, ואין ריאליזם מזה, לספר האייקוני "הוביט" של טולקין שהוא בדיוני", אומר גולן, "אלא הצליחו על ידי תרגום הטייסים, להוציא מתחת ידם מחזה מרגש ברמות שלא תתוארנה, ובעיקר, הצליחו לתאר סיטואציה כפי שהיא קורית במציאות, ללא שום שיפוט וללא שום אבחנה בין הטובים לרעים.
4 צפייה בגלריה
דמויות מורכבות. מתוך ההצגה
דמויות מורכבות. מתוך ההצגה
דמויות מורכבות. מתוך ההצגה
(צילום: יוסי צבקר, תיאטרון הצפון)
"אני חושב שההצלחה הפנומנלית של ההצגה, שנגדעה בשיאה בגלל שנת הקורונה, נובעת בעיקר מסיבה שהיא לא מעמידה מול עינינו דמויות שטוחות של טובים ורעים, אכזריים ורחמניים, גיבורים או חלשי אופי, אלא נותנת לנו מראה למציאות היומיומית של שלל סיטואציות מורכבות שהתשובה עליהם היא אף פעם לא אחידה. להצגה הזו יש כח מאוד גדול על הקהל וצריך להווכח כדי לראות את זה".
זו נקודת החיבור שלך לתפקיד הראשי אותו אתה מגלם?
"כן, התחברתי לעומק שיש בהצגה שהוא מעבר למצב הקיצון של שבויים, והדילמות המצולקות שהוא מותיר. החיבור נובע בראש ובראשונה כי הוא גרם לי לחשוב הרבה על כל מיני דילמות שקורים לנו בחיים. הטקסטים של ההצגה שכתובים מצוין יכולים בקלות להשתלב ולהתלבש גם על סיטואציות שהם הרבה מעבר לחדר חקירות סורי לפני 40 שנה. וזה תופס אותך חזק וגורם לך לצלול פנימה ל'אני' האמיתי שלך, לזהות האישית של מי אתה".
4 צפייה בגלריה
ההצגה "לשם ובחזרה". עיבוד לספרו האייקוני של טולקין
ההצגה "לשם ובחזרה". עיבוד לספרו האייקוני של טולקין
ההצגה "לשם ובחזרה". עיבוד לספרו האייקוני של טולקין
(צילום: יוסי צבקר, תיאטרון הצפון)

חשבון נפש

חשבון הנפש אותו חושף גולן לא מגיע בחלל ריק: השנה האחרונה הייתה די מורכבת גם עבורו כמו על כולנו: "הקורונה תפסה אותי בתקופה של עשייה", הוא אומר, "היומן שלי היה מפוצץ ממארס עד מאי. היו לי הצגות כל יום. לצד 'תהליך תופס מקום', שיחקתי גם ב'לשם ובחזרה' והצטלמתי לסרט ישראלי דובר אנגלית בשם 'PLAN A', שבו אני מגלם את אבא קובנר, ואז הכול נעצר. וזה גרם לי לעשות חשבון נפש מאוד עמוק, כי למעשה אני בן 47 וזה עיקר פרנסתי כשחקן.
4 צפייה בגלריה
כמו באירופה
כמו באירופה
תיאטרון הצפון המחודש
(צילום: יח"צ)
"אז, ממש בהתחלה של הקורונה, אני זוכר שדיברתי עם צדקה והיינו בטוחים שעולם התרבות הולך להגמר. היו מחשבות מאוד נוגות בזמנו. לא ידענו לאן זה הולך, והכול הוצף רגשית, החששות, הבחירות שעשינו בחיים, הכול עלה וזה היה כמו רכבת הרים אמוציונלית.
"אני זוכר שמה שנתן לי עידוד בלתי יתואר היה שבעיצומה של הקורונה אני קורא לפתע שגדי רכש את תיאטרון הצפון והופך אותו לבית של התיאטרון העברי ובכך מציל את עולם התרבות בצפון. ממש אני השתאיתי והערצתי אותו על זה, הוא הוכיח לי בכל אופן שהתרבות חיה ונושמת, ושום דבר לא יכול לעצור אותה".



פורסם לראשונה: 09:57 , 10.06.21