מאז תחילת המלחמה ובמיוחד בחודש האחרון, עם העלייה החדה בירי רקטות לעבר הקריות, חשים ילדים רבים מצוקות הולכות ומתגברות. ההורים עושים את המיטב לשמור על המסגרת, כאשר האם לבדה מרימה את הנטל בעוד הבעל במילואים ולנישה הזו נכנס השירות הפסיכולוגי, בכל עיר כדי לסייע לילדים וגם להורים.
בשירות הפסיכולוגי של קרית אתא נרשמה מאז תחילת המלחמה עלייה חדה של 40 אחוז במספר הפניות לסיוע מצד הורים שילדיהם נקלעו למצוקה. ולהערכת מנהלת השירות, מיכל שמש, השיא עוד לפנינו: "כבר בתקופת הקורונה למדנו שיש השלכות מאוחרות למצב. כעת זמן חירום ומגייסים אנרגיות כדי להתמודד עם המצב, אבל כשיירגע כל הנזקים שהצטברו ייצאו החוצה".
מיכל שמש משמשת עשר שנים כמנהלת השירות הפסיכולוגי, היא בעלת תואר שני, פסיכולוגית חינוכית התפתחותית מדריכה מומחית. "יש עלייה גדולה בחרדות של הילדים בתוך בתי הספר והגנים וגם במצוקות של ההורים, עקב המצב, האזעקות וגם הפגיעות שהיו. המצב מסוכן, חלק מהאבות במילואים וכל זה משפיע על הילדים. בקרית אתא התמודדו גם עם אוכלוסייה של מפונים שמצאו פה בית חילופי מאז תחילת המלחמה".
איך זה בא לידי ביטוי בקרב הילדים?
"יש ילדים שצמודים לממ"ד ולא מוכנים ללכת למוסדות החינוך גם כשיש הקלות בהנחיות. ילדים קופצים מכל רעש מסביב. ילדים עם אבות במילואים שמתקשים לקיים שגרה. ובני נוער, שכמו בקורונה, פשוט נעלמים. מצד שני, יש גם הורים שחוששים לשלוח את הילדים למוסדות החינוך. יש תלישות מהסביבה החברתית ומהשגרה שהם רגילים עליה וזה משפיע וכמו שאמרתי, זה עוד ישפיע בעתיד. הגל הגדול עוד לפנינו".
שמש ציינה, כי מאז תחילת החזית בצפון מורגשת עוד יותר המצוקה בקרב המשפחות והילדים, שחלקם חזרו ללמידה מרחוק. לדבריה, מורגשת שחיקה גם בקרב אנשי החינוך שמצד אחד מתמודדים עם מצבים מורכבים בבתיהם, כשחלק מבני הזוג מגויסים, ומצד שני נדרשים לתת מענה לתלמידים במוסדות החינוך.
מה עונים לילד ששואל למה זה קורה?
"יש שני מסרים שצריכים להעביר לילדים. מסר אחד עובדתי: יש אנשים שרוצים לפגוע בנו ואנחנו שומרים על עצמנו. המסר השני הוא הגנתי, אנחנו שומרים עליך, הממ"ד שומר עליך, אנחנו נדאג שלא יקרה לך כלום".
שמש ציינה כי מאז תחילת המלחמה עובדי השירות הפסיכולוגי מנסים להגיע לאנשים ולא רק ממתינים לפניות שלהם. הופץ שאלון בין ההורים כדי שהם יוכלו לבדוק עד כמה המצוקות דורשות התערבות. השירות גם נותן טיפול ראשוני למבוגרים שנקלעים למצוקה למרות שזה לא המנדט שלו. עובדי השירות גם נותנים הרצאות, וגם אנשי החינוך זוכים לתמיכה מהם.
שמש: "אנחנו נותנים מקסימום שירות למרות שגם אצלנו יש שיצאו למילואים. אנחנו מנסים להיות זמינים בלי קשר לשעות העבודה ולימי העבודה. לדבריה קשה להשוות בין מה שקרה בקורונה למה שקורה כעת, בגלל שקורונה נמשכה הרבה יותר זמן אבל דבר אחד כן השתפר: יכולת מערכת החינוך לעבוד מרחוק.
"גם אנשי השירות הפסיכולוגי נותנים חלק מהשירותים בשיחות זום, כאשר אין בנמצא מרחב מוגן. שמש ציינה כי בשנה האחרונה עברו אנשי השירות הכשרות מגוונות על טיפולים בטראומה. "המצב בהחלט מורכב. יש ילדים שחזרו להרטיב, יש אצל אחרים נסיגה התנהגותית ואחרים החלו לגמגם. עלייה חדה בחרדות והצמדות להורים. יש גם השפעה עקיפה לעובדה שחלק מהאימהות מתמודדות לבד עם המצב, כשהבעל במילואים, ולפעמים אימא יותר לחוצה, מקפידה פחות על גבולות שהציבה בעבר, דורשת פחות מהילדים והם יוצאים ממסגרת".
יש לך הצעה להורים?
"לנסות לשמור על שגרה כמה שאפשר. אסור לומר שאני בסדר, אני לא חשובה, רק הילדים חשובים. הורה צריך לדאוג לעצמו ואם הוא צריך לעזרה, שיפנה לקבל עזרה, פיזית או נפשית. חשוב שההורה יישאר מאוזן כדי שיוכל לתפקד טוב עם הילדים. ובעיני התקופה הזו מחזקת עוד יותר את הצורך בעבודתם של פסיכולוגים חינוכיים, בשגרה ובחירום".
סדנה להורים
שרון פילובסקי, פסיכולוגית חינוכית, בעלת תואר שני, מנהלת השירות הפסיכולגי בקרית ביאליק מזה 27 שנה. "בספטמבר האחרון, עם התגברות הלחימה בצפון, הוצאנו דרך הקבוצות הודעה לכלל התושבים לפנות אלינו דרך טופס מקוון שהם ממלאים, ובתוך 24 שעות אנו נותנים מענה. בנוסף, לא מעט פניות נעשות גם דרך המערכות, דרך בתי הספר, והפסיכולוגים החינוכיים מספקים מענה לכל תלמיד.
"מחודש ספטמבר ישנה הצפה של פניות, מדובר על מאות פניות, רובן של ילדים בגילאי גן ויסודי. ביטויים של חרדה וקושי סביב המצב שגוררים ביטויי רגרסיה בהתנהגות, פחד לישון לבד, או להישאר לבד בבית. יש לא מעט פניות של ילדים שחוששים לצאת מהבית או מהחדר שלהם, שמשמש מרחב מוגן. במקביל ישנה ירידה באובדנות בקרב בני נוער, תופעה די מוכרת במצבי חירום.
בקרית ביאליק ניתנה הכשרה מיוחדת לצוות שמעניק מענה מיידי בטלפון, תוך כדי הפעלה של התושב. רוב הפניות נענות בצורה הזו. אנחנו חוזרים לאותם אנשים למעקב בעיקר כשאנחנו מרגישים שנדרש. אנחנו נותנים שירות גם כאשר מסגרות החינוך סגורות, בהנחיית פיקוד העורף.
ישנם סוגי התערבויות שונים: מענה פרטני, פגישה וטיפול עם הילד וההורה, התערבויות קהילתיות ועם המערכות חינוכית. סדנה להורים, דפי מסרים להורים וליווי שוטף של הצוותים החינוכיים".
מה תמליצי להורים בתקופה הזו?
"שלושה כללי אצבע: קודם לתת את המידע הפשוט והחשוב לילד. האזעקה שומרת עלינו ומתריעה על סכנה, והממ"ד הוא מקום מוגן. כלל שני: שגרה עם ילדים, החיים שלהם נמשכים. קשה יותר להסתובב, אבל איפה שאפשר לייצר חווית רציפות ו"נורמליות", מקלחות, ארוחות וכו'. במקביל להמעיט בצפייה בטלוויזיה, להגביל חשיפה לחדשות ולתכנים הקשורים למצב הביטחוני.
"הכלל השלישי והקשה ביותר הוא עבודה עצמית של ההורה, לגייס מתוכו את החלקים היותר מווסתים ורגועים. אם ההורה חרד, אז זה המסר מחלחל לילד, גם במחיר של "לרמות". זה בסדר אם אנחנו אומרים לילד אל תדאג, כל עוד אנחנו מקיימים את ההנחיות של פיקוד העורף, אנחנו מוגנים. גם להורים אנחנו אומרים שאם אנחנו מקפידים לקיים את ההנחיות ולשהות במרחב מוגן, אנחנו בסך הכל מוגנים. בינתיים, זה עומד במבחן המציאות".
קושי לחזור למסגרת
ד"ר איריס ארליך שירצקי, מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי בקרית מוצקין. היא פסיכולוגית חינוכית בכירה, עובדת בשירות 30 שנה מתוכן 7 שנים בראש השירות. ד"ר שירצקי ציינה כי יש עלייה במספר הפניות לשירות, מצד הורים וילדים, אבל קשה לכמת את המספר הזה. "כאשר אנחנו בתוך אירוע קשה, אנחנו עוסקים בהישרדות ופונים לעזרה לקרובים אלינו. ילד יפנה להורה, הורה יפנה לחברים ובני משפחה. אחד נעזר בשני וזה תקין וטבעי.
"כשחוזרים לשגרה, אז הבעיות צפות ואז גם תהיה עלייה במספר הפניות. היום יש פניות, בעקבות אזעקות ובומים, ויש מצוקות, אבל אנשים גם יודעים להתגייס ולהתמודד. לאנשים לוקח זמן לעבד את מה שהם עוברים ועדיין יש השפעות של הקורונה. מה שרואים היום בעיקר זה עלייה בחרדות, קושי לחזור למסגרת. אבל בגדול, אני חייבת לציין שהמספרים נמוכים יחסית, הרוב חוזרים ללימודים כשההנחיות משתנות".
קראו עוד:
ד"ר שירצקי ציינה, כי מתחילת המלחמה יש נתונים של קופות החולים ומשרד הבריאות שמצביעים על עלייה בתופעות כמו חרדה, דיכאון והפרעות אכילה. "יש עומסים כבדים במשפחות, האבא במילואים, האימא מתמודדת לבד עם כל הנושאים. אנחנו רואים בעיקר עומס כבד על ההורים, גם עומס נפשי רגשי וגם עומס פיזי. הם צריכים להתמודד בעבודה, לתפקד כהורים, לדאוג ללימודים, שהולכים לבתי הספר או לומדים בזום, לדאוג למסגרת מתפקדת.
"הקושי הוא בעיקר אצל הורים עם ילדים קטנים, אבל זה קיים בכל הגילאים. וכמובן יש דאגות רבות לכל הורה. מה הוא עושה אם יש אזעקה בזמן שהוא מביא את הילד לבית הספר? לוקח אותו? משאיר אותו באחריות הצוות? אבל כמו שאמרתי, הגל הגדול לפנינו. בתקופה הקרובה נקבל יותר ויותר בקשות לטיפולים בילדים, להדרכות הורים. אנחנו מכירים את זה וכשמלחמה תיגמר, יהיה גל גדול".
לדבריה, אנשי מערכת החינוך מעניקים ביטחון גם להורים, שרובם מבינים שיש מי שדואג לילדים שלהם. היא גם ציינה כי המורים והגננות הם הראשונים שמאבחנים מצוקות ויודעים להפנות לטיפול.
איך מתמודדים עם חרדה של ילד?
"אני אדבר בעיקר להורה. ברגע שנמצא את הדבר שיגביר את ביטחון ההורה, הוא כבר ידאג להרגיע את הילד. למשל, אם ילד נכנס לממ"ד בזמן אזעקות אבל מסרב לצאת, אז אולי מה שחוסם אותו זה מה שהוא קולט מהאימא, אולי היא בחרדה ולא מצליחה להירגע.
לדברי ד"ר שירצקי, בתחילת המלחמה היא הכינה פודקאסט יחד עם ראש העיר, ציקי אבישר, ובו עצות להורה בשעת חירום. "מה שחשוב ברגעים קשים זה שההורה ילבש ווסט עליו כתוב "הורה" ויפעל בהתאם", סיכמה.
פורסם לראשונה: 08:19, 10.11.24
