יש שטח, אין כסף: ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בירך את החלטת שר הפנים, משה ארבל, לשייך מוניציפלית את נמל חיפה ואת בסיס חיל הים לעיריית חיפה, אך בפועל, השאלה האמיתית שמעסיקה אותו ואת ראשי הרשויות במפרץ חיפה היא איך יחולקו מסי הארנונה שמגיעים מהנמל החדש. בעניין זה, לא ניתנה תשובה ברורה. שר הפנים החליט כי נושא זה, כמו גם שאלת חלוקת הארנונה שיגבו מבתי הזיקוק וממי שיקבל את כספי הארנונה מהמתקנים הלוגיסטיים שיבנו בסמוך לנמל החדש, יידונו מחדש בוועדה.
הוועדה הגיאוגרפית, שהוקמה על ידי שר הפנים, קיבלה את המשימה לדון בכמה נושאים עיקריים: כיצד יחולקו דמי הארנונה ממתקני בתי הזיקוק וקרקעות הצפון, מי יקבל את שטחי נמל המפרץ החדש מבחינה מוניציפלית, וכיצד יחולקו מסי הארנונה שיגבו מהנמל החדש וממהמתקנים הלוגיסטיים שיתווספו אליו. הוועדה שמעה את כל הרשויות באזור, ולכולן הייתה דרישה לקבל חלק מהכנסות הארנונה, לעיתים מסיבות שונות ולעיתים אף משונות.
הוועדה החליטה כי שלוש הרשויות בקריות – קרית ביאליק, קרית מוצקין וקרית ים – לא יהיו זכאיות לקבל חלק מהארנונה שמתקבלת ממתחם בתי הזיקוק, זאת בגלל שהן מקבלות יחד ארנונה מרפאל. הוועדה קבעה כי 81% מההכנסות יתחלקו בין ארבע רשויות גובלות: עיריית חיפה (45%), קרית אתא (25%), נשר (15%) והמועצה האזורית זבולון (15%).
200 מיליון שקל בשנה
נמל המפרץ, שנמצא תחת הפעלה של חברת S.I.P.G מאז ספטמבר 2021, הוקם על לשון יבשה מלאכותית שנבנתה בשטח ימי שיובש. לכן, עד כה לא היה חלק משטחה המוניציפלי של עיריית חיפה. בנוגע לשיוך השטחים של נמל חיל הים ונמל המפרץ, הוועדה קבעה כי 10,253 דונם יישויכו לעיריית חיפה, זאת למרות שגם עיריית קרית אתא ביקשה לשייך אליה את השטחים.
קראו עוד:
עיריית קרית אתא טענה כי מגמות דמוגרפיות יובילו לירידה במרכזיותה של חיפה במטרופולין והעלאה במיקומה של קרית אתא כעיר מובילה במרחב. בנוסף, עיריית קרית אתא ציינה כי תשתיות הדרכים שלה משרתות את הנכנסים לנמל המפרץ. המלצת הוועדה, אשר התקבלה על ידי שר הפנים משה ארבל, הייתה לשייך את השטח לעיריית חיפה, מה שייתן לה סמכות פיקוח, בקרה ואכיפה על השטח.
לגבי מסי הארנונה, הוועדה המליצה כי נמל המפרץ יוגדר כשטח לחלוקת הכנסות בין רשויות סמוכות. הוועדה גם המליצה כי 20 מיליון שקל ממיסי הארנונה, שמקבלת עיריית חיפה כיום ממתקנים בעורף הנמל, ימשיכו להגיע לקופת העירייה, אך סכומים נוספים, עם הקמת מתקנים לוגיסטיים גדולים, יחולקו בין יתר הרשויות באזור, כולל הקריות. פוטנציאל ההכנסות מאזור זה צפוי להיות כ-200 מיליון שקל בשנה. לגבי הכנסות עתידיות אלו, הוועדה קבעה כי עיריית חיפה תקבל 40%, קרית ביאליק 4%, קרית מוצקין 5.4%, קרית ים 6% וקרית אתא 5.2%. רשויות נוספות כמו עכו, טירת הכרמל, נשר ועוד יהיו זכאיות גם הן לקבל כספים מההכנסות.
הרשויות בקריות, שהיו לא מרוצות מההמלצות, הביעו התנגדות נחרצת וטענו כי ההמלצות מפלות לרעה את תושבי הקריות לעומת תושבי חיפה. עיריית קרית ים אף פנתה בבקשה לשנות את ההגדרות של הוועדה, כך שהיא תקבל עדיפות בשל הקרבה הגיאוגרפית לנמל החדש ובשל היותה נתונה בתוכנית הבראה.
בסופו של דבר, מנכ”ל משרד הפנים, רונן פרץ, המליץ לשר הפנים להטיל על הוועדה הגיאוגרפית לדון מחדש בנושא חלוקת מסי הארנונה מבתי זיקוק, הנמל החדש ועורף נמל חיפה. השר משה ארבל קיבל את ההמלצה והחליט כי נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות יוחזר לבחינה מחודשת בוועדה הגיאוגרפית, תוך התחשבות בשינויים שחלו במרחב ובחינת כל הנושאים מחדש.
תגובות
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר: “מדובר בהחלטה בעלת חשיבות היסטורית ומחויבת המציאות אשר תשפיע על עתיד העיר ופיתוחה. שמחתי ששר הפנים הבין שמדובר בשטחים שהם בגבולותיה הטבעיים של העיר. החלטה זו תאפשר לנו לקדם פרויקטים עתידיים בצורה יעילה ומסודרת, לרבות הסדרת דרכי גישה ומסילות, תוך שמירה על איכות החיים של תושבי העיר והסביבה”.
ראש עיריית קרית מוצקין, ציקי אבישר, ציין: “המלצות הוועדה הממשלתית מנותקות מהמציאות וקרית מוצקין דוחה אותן בתוקף. הנהלת העיר הנוכחית מסוגלת להתמודד גם עם המלצות ממשלתיות רעות מהסוג הזה. הוועדה ביססה את המלצותיה על התייחסות מיושנת של העירייה מתחילת העשור, ומבלי להבין את מצבה הייחודי של מוצקין.
"העיר שלנו היא הצפופה ביותר בישראל מצפון לקו הרוחב של תל-אביב, זאת בעקבות היענות העירייה מלפני יותר מעשור לבקשה הממשלתית להקים שכונת מגורים על אדמות בסיס כורדאני שפונה, ולא להקים פארק הייטק שהיה הופך אותה לעיר עצמאית כלכלית. העירייה הקודמת נעתרה אז לבקשת הממשלה לסייע לה בקידום תוכניות “דיור למשתכן” על סמך הבטחה ממשלתית לסייע לעיר.
"קרית מוצקין מתמודדת עם 0% תעשייה ומעט מאוד שטחי מסחר, מה שיוצר מחסור חמור בארנונה מניבה. למרות זאת, העירייה מחויבת לספק שירותים עירוניים איכותיים לתושבים במעמד סוציו-אקונומי 7, הגבוה ביותר בקריות. בנוסף, אנו נאלצים להתמודד עם זיהום אוויר שכלל לא נוצר בתחומנו. התעשייה המזהמת אינה נמצאת בקרית מוצקין ואף אינה גובלת בשטח המוניציפלי שלה, אך זיהום האוויר שהיא מייצרת לא עוצר בגבולות מוניציפליים.
"חברי הוועדה עשו לעצמם חיים קלים והתעלמו מעובדה זו. המלצות הוועדה רק מוכיחות עד כמה נדרש האיחוד בין קרית מוצקין לקרית חיים - צעד שיגביר משמעותית את עצמאותה הכלכלית של העיר בזכות כספי הארנונה מהתעשייה והמסחר. נושא זה יעמוד במרכז פגישתי הקרובה עם שר הפנים”.
עיריית קרית אתא ועיריית קרית ביאליק ציינו כי הן בוחנות את ההמלצות, בעוד שעיריית קרית ים לא הגיבה עד למועד פרסום הידיעה.
פורסם לראשונה: 08:15, 27.03.25
