כבר שבועיים מאושפז דור גז (32) מקרית אתא בתא מבודד בבית החולים רמב"ם, ועובר השתלת מח עצם עצמית בניסיון להציל את חייו, לאחר שחלה בסרטן בפעם השנייה.
3 צפייה בגלריה
"היה ברור לשנינו שהפעם זה יהיה טיפול הרבה יותר אגרסיבי". מעיין ודור גז בבידוד ברמב"ם
(צילום: נחום סגל)
לצד מיטתו יושבת אשתו מעיין (32), שמלבד הדאגה לבעלה, היא עמלה בימים אלה על חיפוש וגיוס תורמי טסיות דם עבור דור, טיפול בבניהם יהונתן (7) והילל (6), בעלי צרכים מיוחדים, ומתמודדת גם עם נטל כלכלי כבד, לאחר שנעדרו מעבודותיהם זמן ארוך, והוצאות גדולות על תרופות וטיפולים. "יש לנו תקווה גדולה לחזור לחיים כמשפחה מאושרת", אמרו השבוע בני הזוג מתא הבידוד בבית הרמב"ם.
מכה אחר מכה
עד לפני ארבעה חודשים דור היה בטוח שהסיוט הגדול מאחוריו, אבל בוקר אחד הוא התעורר והרגיש שהגידול הסרטני מסוג לימפומה הודג'קין, ממנו נרפא לפני ארבע שנים, חזר. מעיין: "יום אחד דור התיישב מולי והודיע לי 'הסרטן חזר'. זה היה עוד לפני הבדיקות, אבל היה ברור לי שהוא צודק. בתוך שבועיים הגיעו התוצאות ודור צדק. היה ברור לשנינו שהפעם זה יהיה טיפול הרבה יותר אגרסיבי, ותקופה לא פשוטה לפנינו".
הסיפור המשותף של דור ומעיין החל במלון קראון פלאזה. מעיין עבדה במקום כמלצרית, ודור למד טבחות. "לאחר כמה מפגשים עם חברים משותפים החל להיות קשר יותר זוגי, ובהמשך דור עבר לגור איתי. הוא היה בן הזוג הראשון שלי, ומאז אנחנו יחד".
כשהיו בני 24 הם נישאו, ולפני כחמש שנים עברו לקרית אתא. "אבא שלי, שהיה כל עולמי, החל להידרדר מבחינה בריאותיות. הוא היה מושתל כליה, ובאותן שנים החל לסבול מאי ספיקת לב והתקפי לב. תמיד הייתי קשורה אליו. עברתי עם שני ילדים קטנים לקרית אתא כדי להרוויח זמן איתו".
בתקופה של חודשים בודדים, מכה אחר מכה ניחתה על משפחת גז: לא תיארתי לעצמי עד כמה החיים של משפחתי עומדים להסתבך. דור עבד במסעדה ואני כסייעת בגנים. יום אחד דור הלך להסתפר, ובזמן שהספרית סידרה לו את הזקן, היא הרגישה בליטה ושאלה אותו אם חש בכך. הוא התחיל בדיקות רפואיות, ותוך זמן קצר הייתה לנו אבחנה, סרטן מסוג 'לימפומה הודג'קין'. הוא החל טיפול של פעם בשבועיים, ואחרי כל טיפול הוא היה בבית זקוק לסיוע. אני נעדרתי הרבה מהעבודה כדי לסייע לו, ולבסוף פוטרתי בשל כך. הוא ניסה להישאר אופטימי, אבל זה לא היה קל".
הילל אובחן על הרצף
באותם חודשים שמה לב שמשהו אינו כשורה עם ילדיה - יהונתן, שהיה אז בן שנתיים וחצי, והילל בן השנה וחצי. "ליהונתן היה עיכוב משמעותי בהליכה ובדיבור, והגננת התלוננה על בעיות של אלימות ואי הקשבה, והמליצה לי לקחת אותו לאיבחון. די מהר החליטו להעביר אותו לגן חינוך מיוחד, ובהמשך נקבעה האבחנה 'מוגבלות שכלית בינונית'. אני זוכרת כששמעתי את המילה 'פיגור' והתחלתי לבכות".
גם תוצאות האבחנה של בנה הצעיר הילל לא איחרו להגיע. "הילל לא דיבר ולא יצר קשר עין או בכלל תקשורת, ונמנע ממאכלים. הוא אובחן על הרצף האוטיסטי. זה כבר היה משהו שכמעט לא יכולתי להכיל. הבנתי שיש לי לא מעט על הגב, ואני חייבת להיות חזקה למען כולם. ביום שהחלה שנת הלימודים לקחנו את הבנים למסגרות מיוחדות, ואני הלכתי עם דור לטיפול הראשון".
בזמן שדור היה מאושפז ברמב"ם באונקולוגית, היה אביה של מעיין מאושפז לסירוגין במחלקת טיפול נמרץ לב. "הייתי מדלגת בין המחלקות כדי להיות עם שניהם, ושאלתי את עצמי 'למה תמיד האהובים שלי בבתי חולים?'. הכרתי את בתי החולים מקרוב. אבי נפטר, והפרידה ממנו היא עבורי קריעת ים סוף".
כשבעה חודשים לאחר שאובחן כחולה בפעם הראשונה, דור הבריא. "הגידול נעלם לגמרי, אבל נשארו תופעות לוואי קשות. חרדה, פחדים וקושי לישון בלילה, וגם מחלות עור כתוצאה מהכימותרפיה. היה לו קושי גדול להשתקם. הוא היה חלש והתקשה לחזור לעבודה. רק שנתיים אחרי שנרפא, הוא חזר לעבוד חלקית, אבל נעדר בגלל הרבה טיפולים, וגם הוא פוטר. כשהגיעה הקורונה, הוא כבר היה בבית והחל להתחזק, ואז הופיע הסרטן בשנית".
תא בידוד
מתוך תא הבידוד מספר דור: "בפעם הראשונה לא ידעתי לקראת מה אני הולך, וחשבתי שאעבור את זה כי אני צעיר וחזק. בפעם השנייה כבר זכרתי את הקושי שעברתי, וידעתי שהטיפולים הם קשים מאוד בסרטן החוזר, הרבה יותר ממה שאני מכיר. היו, ויש עדיין, הרבה מחשבות, הרבה עצב, אבל אני מנסה לשמור על אופטימיות ואמונה שזו רק תקופה, ובסופה אחזור בריא לחיי ומשפחתי".
הרופאים בישרו לדור שעליו לעבור סדרת טיפולים משמעותית. מעיין: "הרופא קרא לזה 'טיפול מציל חיים', כימותרפיה כל יום, הקרנות וזריקות בעלות של 30 אלף שקל כדי להעלים את הגידול. כעת הוא בהליך של השתלת מח עצם עצמית, וגם בקבלה של תרומת טסיות דם".
בשבועות האחרונים פנתה מעיין בבקשה למציאת תורמי טסיות דם עבור דור, ללא חשיבות לסוג הדם. "יש לנו צורך בעשרה אנשים, התרומה היא הליך שאורך כשעתיים ועשויה להציל את דור". השבוע כבר נענו מספר אנשים וניגשו להיבדק, ושני אחיו של דור, שנמצאו מתאימים, העבירו את תרומתם, וכעת זקוקה המשפחה לתורמים נוספים.
זו לא העזרה היחידה שהמשפחה זקוקה לה. "תקופה ארוכה אנחנו מתקשים לעבוד ולהתפרנס. היה לנו ברור שנעשה הכל כדי להציל את דור, אבל נותרנו עם חובות. החיים התהפכו. יש ילדים שצריכים אותנו ועול כלכלי שאין לנו איך לפתור בימים האלו".
השבוע נכנסה מעיין לחדר הבידוד עם דור, לחודש שלם, בעוד בני משפחתה מסייעים בטיפול ושמירה על הבנים: "הילדים מגיעים עד לזכוכית המפרידה בין העולם לדור ואומרים לו שלום. הם מחפשים אותו בכל בוקר, ואני מנסה להסביר להם, בדרך שיבינו, שעוד כמה ימים אבא יחזור. יש לנו משאלת לב: לחיות יחד, לגדל את הבנים המתוקים שלנו, ולהזדקן ביחד". ודור מוסיף: "הקושי הכי גדול זה לא לחבק את הילדים שלי, זה שובר את הלב".
המעוניינים לבדוק התאמה לצורך תרומת טסיות דם או לסייע בתרומה כספית למשפחה, מוזמנים לפנות למעיין 054-8740022.
ניתן להעביר בביט לנייד או למספר חשבון 289280, מזרחי טפחות סניף 448 קרית אתא.
פורסם לראשונה: 08:04, 15.10.21
