רבים הגיעו היום (חמישי) לחלוק כבוד אחרון לרב סמל אסף פנחס טובול, בן 22 מקרית מוצקין, לוחם בגדוד 77 בעוצבת סער מגולן (7) שנפל בקרבות בעזה. ההודעה על נפילתו הגיעה שלשום למשפחתו, ושמו הותר לפרסום, יחד עם שני לוחמים נוספים. הלווייתו נערכה בצהרי היום בבית העלמין הצבאי בחיפה, כשבני משפחה, חברים, מכרים ורבים שלא הכירו כלל את אסף בחייו, הגיע לחבק ולהוקיר את זכרו.
אסף, בנם של מאיר ואסתר טובול, הוא האח הצעיר מבין שישה אחים ואחיות. אחותו הדר ספדה לו בבכי: "אספי אח שלנו, אנחנו נפרדים היום ממלאך, אח שלי הקטן. עוד שהיית ילד תמיד אהבת לעזור, החיוך הצחוק ושמחת החיים אפיינו אותך. לפני שנכנסת לעזה אמרתי לך אל תכנס לעזה, תגיד שאתה מפחד. אבל אתה אמרת לי משפט של גיבור: אני צריך לשמור על המשפחה שלי. אז יש לי בקשה אליך תשמור עלינו משמים ותיתן לנו כוחות התמודד על החיסרון שלך פה.
"בהזדמנות הזו אני מבקשת בשמי ובשם כל האחים שלך ממך סליחה, סליחה ומחילה שתמיד היינו מעירים לך ומבקרים אותך על דברים שלא היו נראים לנו. אולי נפגעת מאיתנו, זה לא היה מכוונה רעה. הדבר היחיד שלא הבנו שתמיד היית מושלם כמו שאתה. תחסר לנו לעד, תמיד תישאר בליבנו. הילדים של כולנו יתגעגעו אליך, וישאלו איפה דוד אסף, ומה אני אגיד להם? אני אוהבת אותך אסף".
אחיו דניאל סיפר על הכאב הגדול שלא יהיה בחתונתו שתיערך בעוד כשבועיים: "אסף אחי הקטן, לא מעכל שאני כותב עליך דברי פרידה, היה גבר טוב עם חיוך טוב ואנרגיות טובות, מצחיק את כולם, איזה גבר היית. ידעת להתקשר לכל אחד לפני שנכנסת ואמרת כמה אתה אוהב אותנו, ידעת שאלו דברי פרידה עוד שבועיים אני אמור להתחתן, כתבתי לך דירבאלק אתה לא מגיע, וכתבת ברור שאני בא".
האב מאיר ספד: "אסף ילדי הקטן, בן הזקונים שלנו, איך אבא צריך להספיד את בנו הרי זו לא דרך העולם, איך זה יכול להיות אסון גדול. במקום שאזכה לחתן אותך, להיות הסנדק של הילדים שלך, אני מוצא את עצמי ביום הארור הזה מספיד אותך".
רק במוצאי השבת האחרונה דיבר מאיר עם בנו אסף ז"ל, על השיחה האחרונה סיפר האב: "דיברנו במוצאי השבת האחרונה, סיפרת שתכף באים לאסוף אותך לעוד סבב של לחימה. חיזקתי אותך ודיברנו על ערכים אהבת הארץ והעם וכמה המדינה חשובה לנו ושאנחנו כעם חייבים להגן על עצמנו מהאויבים הרבים שמסביבנו שרוצים לכלותינו.
קראו עוד:
"אמרתי לך בני הגיע הזמן שלכם הצעירים לעמוד בגבורה ולהגן על המולדת האהובה שלנו, וביקשתי שתשמור על עצמך ועל החברים שלך. הבטחתי לך שאלוהים ישמור עליך, ושאמא לא מפסיקה להתפלל – כך שאין לך מה לפחד. אבל לא עמדתי בהבטחה שלי ואני לא מפסיק להצטער על כך. סלח לי בני בבקשה".
על בנו אסף סיפר: "איני יכול לתאר את הערכים שהיו כעמוד האש עבורך, על כיבוד הורים שלך, כמה היית קשור לאמא שלך ולא הפסקת לחבק אותה ולומר לה כמה אתה אוהב אותה, ואותנו גם. כמה המשפחה חשובה לך. תמיד ביקשתי שלא נדאג לך ולא רצית להטריח אותנו בדברים קטנים כמו להסיע אותך לבסיס ואמרת עשיתם מספיק למעני, עכשיו תורי לעשות למענכם. הייתה לך תכונה מאוד נעלה ביהדות - מעולם לא דיברת לשון הרע על אף אחד, כיבדת כל איש באשר הוא.
"הצניעות והענווה שלך היו יוצאות דופן. היום בבוקר הגיע המפקד שלך וסיפר על הקרב האחרון שלך איך נלחמת בגבורה על הגנת העם והארץ, ונפלת כגיבור. לא סבלת לאחר שהטנק נפגע ויש בזה מעט נחמה בתוך האבל הגדול".
מכל המלווים ביקש האב: "אני מבקש מכולם הקרבתי את הבן לא כדי שנהיה מפולגים, די לשנאת חינם בין אחים משפחות ומחנות. כוחנו באחדותנו וזה הניצחון הגדול האמיתי וזו הדרך להוכיח לכולם שכולנו אחים ואחיות, ואני צועק שישמעו אותי ממטולה ועד אילת, בואו נתעורר אין שמאל אין ימין, אין דתיים אין חילונים, אין ספרדים אין אשכנזים, כולנו אחים. כולנו עם אחד ואפשר ורצוי להתווכח אבל לעשות זאת את בכבוד ובדרך ארץ, בואו נרבה באהבת חינם, זה המסר שאני מבקש שיצא על ידי כל אחד ואחת מכם מחלקת הקבר הזה".
לאחר הבשורה המרה, התכנסה המשפחה בביתה, האב סיפר: "דיברתי עם כולם האחים והאחיות שלך ואמרתי לכולם שאנחנו חייבים להיות מאוחדים, היום אנחנו בוכים את לכתך אבל הבטחתי להם שיהיו עוד שמחות ויהיו יהיו ויהיו. זה מה שהיית בוודאי רוצה ואני אעשה את הכל שכך יהיה, זה הניצחון הגדול כמשפחה וכאם.
"אין ראוי יותר מלהקריב את עצמך על שמירת העם והארץ במלחמה שאין צודקת ממנה. אסף ילד יקר שלי תנוח עלך משכבך בשלום תתפלל למענינו ועל העם נפלא שלנו. לעולם נזכור אותך ונעשה הכל לקיים את כל צוואתך לשמור על אחדות המשפחה והעם ולהמשיך עם כל הצער בשגרת חיינו, עם ישראל חיי, ונצח ישראל לא ישקר. מדינה יהודית יש רק אחת בעולם".
פורסם לראשונה: 23:36, 28.12.23
