כשיצאו לדרך תוכניות התמ"א 38 הראשונות, שמטרתן התחדשות עירונית בשכונות וותיקות, התעוררו תקוות רבות בשכונות הוותיקות בערי הפריפריה, מתוך ציפייה שבמסגרת התוכנית יזכו השכונות הללו למתיחת פנים משמעותית. עשרים שנה אחרי, התמונה שעולה עגומה: בעוד הערים במרכז הארץ הצליחו לקדם תוכניות התחדשות עירונית בממדים רחבים, הרי שבפריפריה, ובכלל זה בקריות, לא נרשמו מספרים מרשימים של תוכניות שבוצעו בפועל.
אולי יעניין אתכם:
כעת, עם החלפת תוכניות התמ"א בתוכניות להתחדשות עירונית, עולה השאלה האם הפריפריה תיהנה מהתנופה או שתישאר מאחור. על פי נסקר שהכין אתר מגדלים, בהתבסס על נתוני למ"ס לקראת כנס גדול בתחום, הפער בין המרכז לפריפריה נותר עצום גם בשנת 2025.
הפריפריה מול המרכז
בעוד שבערים כמו תל אביב, פתח תקווה, רעננה, בת ים וגבעתיים שיעור התחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית עומד בממוצע על יותר מ־75 אחוז, הרי שבקריות הנתונים נמוכים בהרבה:
קרית אתא הובילה עם 355 התחלות בנייה, מתוכן 106 בפרויקטים של התחדשות עירונית ־ 30 אחוז.
בקרית ביאליק החלה בניית 469 יחידות דיור, מתוכן 31 בלבד (7 אחוז).
בקרית מוצקין החלו 86 יחידות דיור, מתוכן 14 (16 אחוז).
בקרית ים, אף שהוכנו תוכניות להתחדשות עירונית של מעל 10,000 יחידות דיור, לא החלה בניית אף יחידת דיור במסגרת זו.
מאידך, אלו הערים המובילות בישראל בתחום: תל אביב יפו עם 1,841 יחידות במסגרת התחדשות עירונית (64 אחוז), פתח תקווה עם 1,083 יחידות (74 אחוז), בת ים עם 589 יחידות (82 אחוז), רעננה עם 337 יחידות (54 אחוז) ועוד. בצפון, קרית אתא מובילה ואחריה חיפה עם 179 יחידות דיור בהתחדשות עירונית (21 אחוז).
בן מסינג, מייסד ומנכ"ל מגדילים, מציין כי מאז מלחמת 7 באוקטובר לא נרשם שינוי ממשי במפת ההתחדשות העירונית בישראל. לדבריו, בעוד ערי המרכז מצליחות למנף את הכלי לצמיחה, הפריפריה ממשיכה להסתמך על בנייה חדשה בשטחים פתוחים, ללא מיגון וללא חידוש המרקם העירוני הישן. לדבריו, אף שאושרו תוכניות רבות להתחדשות עירונית גם בפריפריה, הן טרם הגיעו לשלב היתרי הבנייה ולביצוע בפועל. "המבחן יהיה ביישום של תקציבי הממשלה ובהשפעה על מפת ההתחדשות בשנים הבאות", אמר.
תמריצים מהמדינה
יזם ההתחדשות העירונית ערן גלבוע מהקריות לא הופתע מהנתונים. לדבריו, היזמים פונים באופן טבעי לאזורי ביקוש שבהם מחירי הדירות גבוהים, מה שמאפשר להציע לבעלי הדירות תמורות משמעותיות. כשהמחירים נמוכים יותר, גם התמורות מצטמצמות. "זה עדיין לא אומר שפרויקטים לא יהיו כלכליים", הוא מדגיש.
לדבריו, למרות קושי לתת בקריות תמורות כמו תוספת 25 מ"ר לדירה, כפי שניתן במרכז, דירה חדשה עם מעלית, מרפסת, ממ"ד, חנייה ומחסן מהווה שדרוג משמעותי גם אם גודלה זהה או קטן מהקיים. הוא מציין שינוי חיובי במדיניות חלק מהרשויות: קרית ים פועלת אקטיבית לקידום פרויקטים, קרית מוצקין שינתה גישה תחת ראש העיר החדש, ציקי אבישר, ובקרית ביאליק מגובשת תוכנית כוללנית לנושא.
בכנס שנערך בנושא השתתפו גם ראשי ערים מהצפון, בהם ראש עיריית כרמיאל, משה קונינסקי. לדבריו, התחדשות עירונית תלויה בארבעה גורמים: המדינה, היזם, הרשות המקומית ובעלי הדירות, ואם אחד מהם לא תומך, הפרויקט לא ייצא לדרך. קונינסקי הדגיש כי הצפון זקוק לתמריצים ממשלתיים דומים לאלו שקיבלה אשקלון, שהוגדרה כעיר בעדיפות גבוהה וזכתה למענק של עד 180 אלף שקל ליחידה.
לדבריו, "דין מעלות לא כדין תל אביב, ודין קרית שמונה לא כדין רמת השרון", והצפון צריך תמריצים דומים כדי להוציא לפועל התחדשות אמיתית ולשקם את הערים שמחוץ לחיפה.
