ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין במחוז חיפה קבעה כי ממלא מקום ראש עיריית קרית ביאליק ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יוסי אזריאל, נתן הצהרה מוטעית לגבי נכס שקנה, במטרה להפחית את מס הרכישה שיהיה עליו לשלם. בהחלטת הוועדה נאמר: "מטעם זה, נראית עדותו של העורר 1 (יוסי אזריאל, א"ג) בלתי אמינה, בשל כך שאינה עולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון והשכל הישר". הוועדה החליטה כי אזריאל ישלם מס רכישה בסך 139.800 שקל, במקום 32 אלף שקל ששילם במקור וכן ישלם קנס בסך כ-33 אלף שקל בגין ההפרשה בין הדיווח הראשוני לקביעה הסופית של מס הרכישה. כן, חויב בתשלום שכר טרחה עו"ד בסך 40 אלף שקל.
מהחלטת בית המשפט עולה, כי בשנת 2016 רכשו אזריאל ואשתו בית ברחוב יוסף פישר בקרית ביאליק, תמורת 2.33 מיליון שקל. על אותו מגרש היה קיים בית שלא התגוררו בו בשל מצבו. הרוכשים דיווחו למיסוי מקרקעין שהבית נקנה למטרת מגורים וכי הם מתחייבים למכור את דירתם הנוספת כדי לשלם מס רכישה על דירת מגורים יחידה. בהתאם לכך הונפקה להם שומה של כ-32 אלף שקל.
אלא שחודשים ספורים לאחר מכן ביקר במקום מנהל מיסוי מקרקעין ומצא כי הבית נהרס. בעקבות הממצאים הוא הודיע לבני הזוג כי סכום מס הרכישה שעליהם לשלם תוקן, ועומד כעת על כ-139.800 אלף שקל. הוא נימק זאת בכך שהם למעשה רכשו קרקע ולא דירת מגורים, ובמקום לשפץ את הבית הישן, כפי שהתחייבו, הרסו אותו ובנו במקומו בניין בן 5 קומות עם בריכה, בו מתגורר אזריאל, בנו ועוד קרובי משפחה.
בעדותו מסר אזריאל כי בעת תשלום מס רכישה המקורי, הוא באמת תכנון לשפץ את הבית המקורי ולא הייתה לו כוונה להרוס ולבנות בניין במקומו. לטענת בני הזוג אזריאל, זו הייתה הכוונה המקורית שלהם ורק בהמשך, לאחר שהתברר כי עלות השיפוץ גבוהה מאוד, החליטו להרוס את הבית ולבנות אחר במקומו.
יו"ר ועדת הערר השופטת אורית וינשטיין מצאה סתירות רבות בתוך עדות בני הזוג. היא התייחסה בעיקר לעדות בני הזוג שלא נכנסו כלל לנכס, לפני שרכשו אותו. היא הדגישה כי האישה הודתה במהלך חקירתה בבית המשפט כי רכשה עם בעלה "בית הרוס לגמרי". לדברי השופטת, מדובר בעדות חד-משמעית לכך שגרסת בני הזוג שלפיה הייתה כוונה לשפץ את הבית ולגור בו, רחוקה מאוד מהמציאות. לדבריה העובדה שהם הסתפקו בלהסתכל על הבית מבחוץ מובילה למסקנה שמדובר ברוכשים שביקשו לקנות קרקע ולבנות עליה בית חדש.
יו"ר ועדת הערר גם העירה כי בתוך שנה הבית הישן נהרס והחלו לבנות בניין חדש, דבר שמעיד על הערכות מוקדמת: "רק בחקירתו הנגדית הואיל העורר, לראשונה, לחשוף את העובדה כי הבניין נבנה בסופו של דבר עם שותפים – בנו, בן דודו ושותף נוסף. בתור מי שהעיד על עצמו שאינו יזם – הצליח העורר ליזום הקמתו של בניין בבנייה עצמית ובמינימום של חשיפה כלכלית, תוך שהוא והעוררת מקבלים את הדירה הגדולה וצמודת הקרקע בבניין.
"ארגון קבוצת שותפים לבניה משותפת אינו עניין ספונטני ומצריך תכנון והיערכות – כפי שעולה מעדות העורר בעמודים 17-18 לפרוטוקול. כדי להקים את הבניין נדרשו העוררים ובני משפחתם השותפים לפרויקט הבנייה המשותפת לערוך מספר עסקאות מקרקעין, ואף עניין זה הצריך היערכות מוקדמת, מבחינה כלכלית ותכנונית, טרם בניית הבניין". התנהלות זו, לטענת השופטת, מחזקת את טענת שלטונות המס כי בני הזוג לא רכשו בית למגורים אלא מגרש לבניית בניין. עוד ציינה כי כיו"ר הוועדה, אזריאל היה מודע היטב להיתרי בנייה שניתנו באזור לבניית בניינים כמו זה שהוא בנה בסופו של דבר.
קראו עוד:
אחד מחברי הוועדה, אבי שרם, קבע כי אין להטיל על בני משפחת אזריאל גם קנס בשל אי בהירות בחוק. עם זאת ציין: "העובדה שמצאתי את עדותם של העוררים (שניהם) לא אמינה, חסרת הגיון תכנוני וכלכלי, בלתי סבירה ומלאת סתירות, חסרת קוהרנטיות והתאמה ביניהם, וכן מעלה תהיות ותמיהות, אינה מותירה כל ברירה בידי אלא לקבוע שאין באפשרותי לקבל אותן. גם העובדה שהעורר משמש כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, אינה תורמת לאמינות עדותו, ודי לחכימה ברמיזה".
את תגובתו של אזריאל לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הידיעה.
פורסם לראשונה: 11:51, 15.06.23