"ביני לבין רויטל היה עולם שלם, היינו קשורים ומחוברים מאז שהיינו ילדים צעירים. כל זמן שהיא הייתה מאושפזת עוד הייתה לנו תקווה שאולי יקרה נס, שהסיפור שלה לא ייגמר ככה, אבל הפחד הכי גדול, לאבד אותה, קרה", סיפר ליאור עמר, אחיה הצעיר של רויטל בראל ז"ל (44), שנפטרה בליל שבת לאחר שלקתה בדום לב בזמן האזעקות בעת מבצע 'שומר החומות'.
הסיפור של רויטל הוא אחד הכואבים והטרגיים שידעו הקריות בשנה האחרונה. בראל, שנולדה וגדלה בקרית מוצקין, הייתה אשת חינוך מוכרת ומוערכת בקריות, שניהלה בתפקידה האחרון, את תיכון יעדים בכפר ביאליק. עם ההודעה על דבר מותה התמלאו הרשתות החברתיות בדברי הספד וכאב. על אף השקט עליו שמרה משפחתה מאז אירע האסון, לא מעט ידעו על מצבה, וקיוו לנס.
רבים הספיקו לשכוח את התאריך 19 במאי, היום שבו שוגרו ארבע רקטות מדרום לבנון לעבר הגליל והקריות, ואזעקות שקראו לתושבים להיכנס למרחבים המוגנים הושמעו בכל האזור. באותה שעה, חייה של רויטל השתנו מן הקצה אל הקצה.
אחיה ליאור עמר (38), תושב קרית מוצקין, סיפר: "הרבה אנשים הספיקו לשכוח את האפיזודה הקצרה של האזעקות שהיו כאן. למזלנו, אף אחד לא נפגע ישירות מהטילים, אבל כתוצאה מהן, אחותי איבדה את חייה. רויטל, שהייתה בבית עם בתה הצעירה, כבת 11, בזמן האזעקות, רצה יחד איתה לממ"ד.
בדרך, ככל הנראה, נפלה ונחבלה בראשה. הילדה הזעיקה עזרה דרך אביה ואת אחותה הגדולה, שהזמינו אמבולנס. צוות של מד"א שהגיע לביתם ביצע בה החייאה במקום והוביל אותה לבית החולים רמב"ם. רק שם, בחדר הלם, התברר שרויטל חטפה דום לב. אנחנו לא יודעים אם מזה היא נפלה, או שאחרי הנפילה היא קיבלה דום לב. הילדה לא יודעת לספר".
נזק מוחי
רויטל נשואה לשמעון בראל, איש קבע, ואם לשלושה ילדים, עפרי (18), שני (15) ויהלי (11).
עמר: "רויטל הייתה בלחץ גדול, הבת הגדולה הייתה באמצע בחינת בגרות במתמטיקה, הבן האמצעי היה בחוץ, ובעלה, שמשרת בקבע, היה באזור הצפון. כל אלה, בנוסף למצבה הרפואי, ככל הנראה השפיעו עליה".
בבית החולים רמב"ם העבירו את בראל לאשפוז בטיפול נמרץ לאחר כשבועיים במחלקת פנימית. "כשרויטל הובלה לבית החולים היא הייתה מורדמת ומונשמת, כבר בטיפול נמרץ הודיעו לנו שייתכן שיש נזק מוחי לא קל, שהתברר לנו רק אחרי שהופסקו חומרי ההרדמה כמה ימים לאחר מכן. כשהמדדים התייצבו, הפסיקו את חומרי ההרדמה וניסו להעיר אותה, אבל היא לא חזרה כלל להכרה עד ליום האחרון שלה, והייתה מונשמת כל הזמן".
בני משפחתה לא משו ממיטתה. בעלה, שמעון בראל, שהפסיק זמנית את שירותו בקבע בשל המצב, טיפל באשתו במסירות."ברוב השעות שמעון היה לידה, ואנחנו איתו. הבנו שהיה זמן קריטי עד שהכוחות הגיעו לטפל ברויטל, ושהכל קרה קצת מאוחר מדי. הרופאים לא תמיד נתנו תקווה, אבל המשכנו להאמין עד ליום האחרון".
עמר: "רויטל הייתה כל עולמי. גדלנו יחד, ותמיד היינו מדברים על הכל, מסכימים על הכל. היא הייתה האחות הגדולה ששמרה עלי בבית הספר ובשכונה, ושמרנו על הקשר הזה מאז שהיינו ילדים וממש עד הסוף".
לפני כארבע שנים, אביה של רויטל הלך לעולמו, ובעקבות זאת עברה לבית גדול יותר, כדי שאמה תעבור להתגורר עימה. "היה לרויטל כיבוד הורים ענקי, היא לא הייתה רק אחות טובה וחברה טובה, היא גם הייתה בת נהדרת, וכשאבי נפטר, היא חיכתה ששנת האבל תעבור, מכרה את ביתה וקנתה בית אחר כדי שאמא שלנו תגור איתה והיא תטפל בה ותדאג לה מקרוב".
אשת חינוך מוערכת
רויטל, בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בתולדות עם ישראל, סיימה בהצלחה את תוכנית 'העתודה למנהיגות בית ספרית' בשיתוף משרד החינוך והמכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, 'אבני ראשה'. לפני שנים לימדה בתיכון רוגוזין, ולאחר מכן היתה מורה בבית הספר יעדים בקרית ביאליק, בהמשך סגנית מנהלת, ובשנה האחרונה מונתה למנהלת התיכון.
כשהחלה שנת הלימודים האחרונה הכל היה נראה שונה לגמרי מהדרך בה הסתיימה השנה. הקידום לנהל את בית הספר היה החלום של בראל. אבל רק שלושה שבועות לאחר מכן היא קיבלה הודעה קשה: במהלך בדיקות בישרו לה הרופאים שחלתה בסרטן.
עמר: "רויטל קיבלה את הבשורה על הסרטן מאוד קשה, היא הרגישה שהשמים נפלו, שחרב עליה עולמה. בשנה הזו היא הגיעה למקום של קידום שמאוד חיכתה לו, הילדים גדלו והכל הסתדר, וברגע אחד הכל השתנה, ופתאום נפלה הצרה הזו. עם כל הקושי, היא החליטה להמשיך בניהול".
יפה שגיא, מנהלת תיכון יעדים המיתולוגית, שרויטל החליפה אותה בתפקידה, סיפרה: "הכרתי את רויטל לפני כ-11 שנה, כשהגעתי לנהל את התיכון ורויטל הייתה מורה להיסטוריה. זיהיתי את הפוטנציאל שלה, את הקשר המיוחד עם התלמידים, ובתוך כשנה שנתיים היא הפכה להיות יד ימיני, ואז הסגנית שלי. לפני כשנה בחרתי לפרוש, רציתי לעשות את זה בשיא שלי, וגם ידעתי שיש מי שתיקח את זה בנאמנות. ידעתי שאני מעבירה את בית הספר לידיים הכי טובות שיכולות להיות, והיא לקחה את התפקיד בשמחה. היה לה מוסר עבודה מאוד גבוה. היה ברור לכולם שהיא מסוג האנשים שהמקצוע בחר בה.
"בית הספר יעדים מקבל תלמידים שלא הצליחו במסגרות אחרות, ואלה מקבלים הזדמנות נדירה לפתוח דף חדש ולצד הבגרויות ללמוד מקצוע לחיים. רויטל הייתה האדם הכי מתאים לקבל את התלמידים הללו, הייתה בה הכלה ורגישות מדהימה. היא ראתה כל אחד ואחד מהם בגובה העיניים. הבסיס של התיכון שלנו הוא הכלה, ואת זה רויטל עשתה הכי טוב בעולם".
טלטלה קשה
מעט אחרי שהתגלה אצלה סרטן, בישרה רויטל למורים. שגיא: "היא כינסה את כל צוות בית הספר לזום ואמרה להם 'חליתי בסרטן ואני מתכוונת להמשיך לנהל'. בגלל הטיפולים, הסבירה, ייתכן שתיעדר מעט. ובאמת היא המשיכה לנהל ביד רמה. בית הספר, שעבר גם ככה טלטלה קשה בעקבות הקורונה, עבר טלטלה נוספת, ועם האירוע הלבבי וכעת הפטירה, יש טלטלה גדולה הרבה יותר.
"כששמעתי על האירוע לב, קיבלתי את זה קשה מאוד, זה סיפור איום של שנת 2021, כמה מכות אישה אחת יכולה לקבל. נסעתי לבקר אותה בבית החולים, ולצערי לא היתה שום תגובה. גם אני וצוות בית הספר, כמו המשפחה, קיווינו שהיא עוד תתעורר ותחזור לעצמה".
שלושה חודשים מאז האירוע הלבבי, בערב שבת הודיעו הרופאים לבני משפחתה של רויטל לבוא להיפרד ממנה. "מערכות הגוף שלה החלו לקרוס בזו אחר זו", סיפר אחיה ליאור. "אני חושב שהיא פשוט התעייפה. באחת וחצי בלילה, בין שישי לשבת, הגעתי אליה ונפרדתי ממנה, המשכתי לדבר אליה כמו שדיברתי אליה בכל תקופת האשפוז, כי האמנתי שהיא שומעת אותי. אמרתי לה שאני אוהב אותה, ביקשתי ממנה סליחה, קראתי שמע ישראל בכאב גדול, ודקות אחר כך היא נפטרה. זה שבר גדול, אנחנו עכשיו בשבעה ועוד לא יודעים איך ממשיכים מכאן הלאה".
כובשת יעדים
בצהרי יום ראשון הגיעו רבים לבית העלמין צור שלום ללוות את רויטל בראל בדרכה האחרונה. בין המספידים הייתה יפה שגיא: "התלמידים ואת זה היה סיפור אהבה. דורות של תלמידים שהיו זקוקים נואשות למישהו שיראה אותם כמו שהם, ואת היית שם בשבילם. אפילו כשכבית, עשית זאת בעיתוי רגיש, נתת לנו זמן להתארגן לקראת השנה החדשה. כל כך מתאים לך.
"לא כך היו אמורות להיפרד דרכינו, היינו צריכות עוד שנים של שיחות, על מה הולך ומה חדש בבית הספר, רציתי להיות לך אוזן קשבת ותומכת, לחלוק לך מניסיוני ולראות אותך צומחת, משגשגת וכובשת יעדים. מאות של תלמידים יזכרו אותך ויספרו עליך לילדים שלהם, על ששינית להם את החיים והארת להם את הדרך".
פורסם לראשונה: 07:59, 20.08.21