החיסון לקורונה ובטיחותו מעורר דיון מדעי סוער לא רק בקרב הציבור הנקרא להתחסן, אלא גם בקרב אנשי רפואה. הממסד הרפואי אימץ את הגישה כי החיסון בטוח וכי יש לחסן ומהר ככל הניתן את האוכלוסייה שמעל גיל 16. מנגד, יש מי שמבקש לבחון בצורה יסודית יותר את בטיחות החיסון ומתריע מהסקת מסקנה חפוזה כי מדובר בחיסון ללא סיכון עבור כולם.
האפידמיולוגית אלה נווה, בין מובילות המאבק נגד התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, מעלה ספקות באשר לבטיחות החיסון ומבקשת כי משרד הבריאות יציג תמונה מלאה ומדויקת באשר להשפעות החיסון. את טענות נווה סותרת סגנית הרופא המחוזי ד"ר סוניה חביב, אפידמיולוגית ומי שאחראית לחקירות האפידמיולוגיות בנפה. נווה צירפה שורה של מסמכים המעידים לדבריה על אמיתות טענותיה, ביניהם דוחות שפרסמה חברות החיסונים בארה"ב ובריטניה, וניתוחים של פרסומי משרד הבריאות.
נווה: "לפני כחודש וחצי נחשפתי לראשונה לטורים של שני רופאים שונים, ד״ר מיכל הרן ופרופ׳ יואל דונחין שהתריעו מפני הסיכון בתרכיב החדש נגד קורונה. הטענות שהם העלו היו חמורות מאוד והדליקו אצלי נורה אדומה. לכן החלטתי לברר עוד האם ״כצעקתה״. כשהתחילו לתת את החומר לבני 60 פלוס בישראל -החלו מקרים משונים של תמותה - לעתים גם שעתיים לאחר קבלת החומר- וגם כמה ימים אחר כך. באופן מפתיע משרד הבריאות התכחש לקשר אפשרי לחיסון אפילו כשהמוות קרה רק שעתיים אחרי התרכיב- דבר שהדליק אצלי כפעילת בריאות ציבור נורות אדומות מהבהבות. התופעה רק התרחבה מחד, בקבוצות דיווח שונות התרבו עדויות".
מה את מציעה? לעצור את החיסונים?
״הפתרון לתמותה לא יכול להיות תמותה. הפתרון למחלה לא יכול להיות הטלת מומים. ישנן תרופות צמחיות, תרופות כימיות שעובדות כנגד הקורונה אפילו בארץ. אין צורך להמשיך בניסוי שנמצא כגורם לנזק. גם תופעות נדירות אינן נדירות כשמחסנים מיליוני בני אדם. בוודאי שאסור להכריח אנשים לקחת את התרכיב או להתנות תעסוקה בכך. באופן כללי זהו אתגר של ניהול סיכונים״. באשר למקרי מוות והקשר לחיסון, נווה אומרת כי מאות מחוסנים נפטרו בישראל אך המדינה לא מספקת מידע על האבחנות וסוגי התמותה וריבוד לגיל המתים.
ד"ר חביב: "בשבוע נפטרים בישראל אלף איש, וזה לא אומר שיש קשר בין החיסון לתמותה של אותם אנשים. הנפטרים שמתכוונת אליהם נווה נבדקו, נאסף חומר רפואי והתבצעה חקירה על כל מקרה ולא נמצא כל קשר לחיסון. יש לזכור כי בישראל נפטרים כ-50 אלף איש בשנה ולא נצפה כל שינוי בנתון זה בעקבות מבצע החיסון שניתן למיליוני ישראלים".
פגיעות עצביות
נווה: "למעשה, משרד הבריאות בעצמו בשני דוחותיו לעניין תופעות לוואי מדגים פגיעות עצביות שונות- כשבעיקר מדווחות אוכלוסיות צעירות - ולכן תישאל השאלה של האם יש תועלת לסכן בתופעות אלו אנשים צעירים וגם חיילים נערים וילדים - שהסיכון שלהם לתמותה מהנגיף נדיר?"
ד"ר חביב: "משרד הבריאות אכן פרסם דוח על תופעות המופיעות בסמוך למתן החיסונים. התופעות קלות מאד, וגם הם פחות מ- 0.1%. התופעות האחרות הקשות יותר נדירות ביותר ב- 0.001% מהמקרים ולא הוכח קשר סיבתי למתן החיסון. היו תופעות של שיתוק עצב הפנים. זו מחלה שקיימת בישראל ונצפתה גם לפני החיסון. המקרים הללו מתרחשים מדי שנה ללא קשר לחיסון, וניתן לראות שהשיעורים לא שונים מבשנים קודמות".
נווה: "רופא שלישי טוען כי עלולה להתקיים תופעה שנקראת ADE, שמשמעה שדווקא מחוסנים שיפגשו בוירוס יחלו במחלה יותר וירולנטית (מחוללת מחלות). בארץ כבר החלו לראות תופעות כאלו".
ד"ר חביב: "החיסון הזה נבדק בשלביו המוקדמים והתופעה שמזכירה נווה ידועה בחיסונים אחרים כמו בקדחת דנגי. בכל מה שקשור לנגיף הקורונה, שהוא קרוב של נגיף הסארס, נבדקו כל התופעות כולל תופעה זו, ואין אותה בהקשר לחיסון. הכל נבדק ונשלל. מעל 30 מיליון קיבלו את החיסון בעולם של פייזר, 4 מיליון בישראל, ולא נראתה התופעה הזו. אין תופעות כאלו בארץ – זה פייק ניוז".
נווה: "על כן לדעתי, יש לנקוט משנה זהירות עם תרכיב זה ובמיוחד באוכלוסיות צעירות. בטח ובטח שאסור בתכלית האיסור לחייב או לכפות על אנשים טיפול שמתועדים לאחריו כבר לא מעט נזקים עצביים - שכן הכלל הראשון ברפואה אומר ״קודם אל תזיק״".
"האם מדינת ישראל פטרה את פייזר מלשלם על נזקים, אז ברור שהמדינה תצטרך לשלם על הנזק, ולכן פתאום הדיווחים על תופעות לא קשורות לחיסון ולא רלוונטיות. אבל אני כן רואה את הקשרים ואני רואה בארה"ב ובריטניה את התופעות המדווחות בארץ".
ד"ר חביב: "אנו יודעים שתופעות הלוואי לחיסון מגיעות גם אחרי שבועיים שלושה, ואנו התחלנו לחסן מדצמבר ולא ראינו תופעות קשות. לא יהיו תופעות לוואי ארוכת טווח. החומר המוחדר לגוף שלנו מייצר חלבון ונעלם כעבור כמה שעות ולא גורם לשינויים גנטיים או לתופעות אוטואימוניות. בעבר היו מחדירים חיידק או נגיף מוחלשים או מומתים. הפעם הינדסו ויצרו חלבון שלא נכנס לדנ"א שלנו כך שהחיסון בטוח יותר מהחיסונים שאנו מכירים. אין מה לחכות כי לא יהיו תופעות נוספות. החיסון בטוח".
