בלנית, יוצאת אתיופיה מקרית מוצקין, שפוטרה מעבודתה, הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, תביעה על סך 500 אלף שקל נגד רב העיר קרית מוצקין, דוד מאיר דרוקמן. זאת בטענה שפגע בשמה לאחר ששיגר הודעות במספר קבוצות וואטסאפ, בהן העלה ספק לגבי יהדותה. בעקבות ההודעות הללו נפגעה פרנסתה של הבלנית ונגרם לה סבל רב.
עילות התביעה: פגיעה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פגיעה בזכות לשוויון, התנכלות במקום העבודה, פגיעה בקהילת יוצאי אתיופיה, לשון הרע והתנהגות שלא כדין.
בתביעה, שהוגשה באמצעות אגון "עתים", נטען כי באחד מימי נובמבר 2016 צלצל הטלפון בביתה של א', בלנית במערך המקוואות בקרית מוצקין, כשבצידו השני של קו הטלפון היה רב העיר, דוד מאיר דרוקמן, ששאל אותה האם לאחר עלייה לארץ עברה "גיור לחומרא" (הליך הלכתי שנעשה למישהו שיש ספק בקשר ליהדותו). מובכת משאלתו של הנתבע, א' השיבה שאין צורך בכך, שכן יהדותה איננה מוטלת בספק והיא אף נישאה דרך הרבנות הראשית.
זמן קצר לאחר השיחה, הפיץ הרב שתי הודעות וואטסאפ עבור תושבי העיר, ובהן כתב "הודעה דחופה נשים שטבלו בזמן האחרון במקווה שברחוב דקר בקרית מוצקין יתקשרו אלי באופן דחוף כי יש בעיה הלכתית מסוימת במקווה שם", וכי יש "להודיע שמי שטבלה במקווה טהרה ברחוב דקר בקרית מוצקין אצל הבלנית האתיופית – שתעשה שאלת חכם. להתקשר לרב והוא יעדכן מה לעשות. בלנית שלא עברה גיור".
על פי כתב התביעה, בעקבות דבריו של הרב דרוקמן, ובהוראת המועצה הדתית בעיר שהעסיקה אותה כבלנית, א' לא עבדה במשך חודש וחצי והתמודדה עם מסכת רכילות ושאלות מביכות אודותיה ואודות ילדיה, ואף הפסיקה ללכת לבית הכנסת אותו נהגה לפקוד באופן קבוע במשך חודשים ארוכים. גם לאחר שחזרה לעבודתה, הרב דרוקמן לא הרפה את ידו, ופרסם בעיתונות המקומית מודעות המיועדות לציבור הדתי, שבהן הו מורה שלא להשתמש במקווה שבו עובדת א'.
בסיכום התביעה נטען: " לאחר הפרסום הראשון של הנתבע ובשל התנהלותה של הנתבעת, ישבה התובעת בביתה כחודש וחצי ולא יצאה לעבודתה. באותם ימים הפסידה התובעת את פרנסתה
מעבר לכך, כתוצאה מהתנכלותו של הנתבע, איכות חייה של התובעת נפגעה בצורה משמעותית, מצב רוחה ירוד ושפוף והדבר אף השפיע על בן זוגה, שמצב בריאותו הידרדר בצורה דרסטית בתכוף לאירועים המתוארים בכתב תביעה זה, עד לכדי פטירתו. כיום, התובעת איבדה את מקור הכנסתו של בן זוגה והינה מפרנסת יחידה".
ארגון 'עתים', שמייצג את א', פנה מספר פעמים למשרד המשפטים כדי שיעמיד את הרב דרוקמן לדין משמעתי כשם שדורש החוק, אך ממשרד המשפטים לא התקבלה תשובה לפניות אלו. כעת, א' תובעת באמצעות הארגון את הרב דרוקמן ואת המועצה הדתית בקרית מוצקין בתביעה נזיקית.
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים': "מקרה זה, הוא מקרה נוסף המצטרף למקרי גזענות נוספים כנגד יוצאי הקהילה האתיופית, המתכסים באצטלה הלכתית. הביזוי וההתנהלות הפוגענית של רב העיר והמועצה הדתית במקרה הזה, אין בינן לבין פסיקת הלכה דבר והן אינן משקפות את דרכה של המסורת היהודית״.
מנהלת המחלקה המשפטית של ארגון ׳עתים׳, עו"ד אלה סקעת, הוסיפה: "לא ייתכן שנציגי ציבור ישתמשו בכוחם ובמעמדם הציבורי לרעה בכדי להפיץ ברבים דברי לשון הרע גזעניים ולא מבוססים כלפי אישה יראת שמיים רק בשל מוצאה וצבע עורה. מציאות שבה עובדת נאלצת להגן על שמה הטוב ועל יהדותה בתוך מקום עבודתה רק בשל השתייכותה לקהילת יוצאי אתיופיה, היא מציאות מפלה ומזעזעת שאין לה מקום בחברה הישראלית בכלל ובשירות הציבורי בפרט".
א' מבקשת מבית המשפט לקבוע שמדובר בלשון הרע והוצאת דיבה של עובדת בתוך מקום עבודתה ועל ידי מעסיקיה, בשל מוצאה וצבע עורה, ותובעת פיצויים על סך חמש מאות אלף שקלים חדשים. "בהתנהלותם המפלה של הנתבעים, כמפורט לעיל, פגעו הנתבעים אנושות בזכותה של התובעת לכבוד, שוויון ושם טוב, כל זאת תוך שהם נותנים ידם להטלת הספק ביהדותם של קהילת יוצאי אתיופיה כולה", נכתב בתביעה.
הרב דרוקמן הפנה את מיינט קריות לתגובה שנתן בעת שהסיפור נחשף לראשונה באתר, וסירב להוסיף מעבר. בעת חשיפת הפרשה אמר כי מדובר בבעיה הלכתית סבוכה, וטען כי מדובר בשיקול דעת שגוי של יו"ר המועצה הדתית.
"היות שיש ראש מועצה דתית חדש וחסר ניסיון, הוא מינה אותה מבלי להתייעץ איתי ומבלי שהבלנית עברה דרכי. אי אפשר למנות בלנית ומשגיחי כשרות ללא האישור של רב העיר. צריך לבחון אותה בהלכות וכו. לא ידעתי שהיא התקבלה כבלנית. שמעתי מאחורי הגב. זה כל הסיפור. היא לא עברה את הראיונות המתאימים. אם הייתה עוברת דרכי, לא הייתי מקבל אותה, כי יש תור ארוך של בלניות שמחכות לפניה, ואי אפשר לעקוף את התור", אמר הרב דרוקמן.
פורסם לראשונה: 11:42, 13.04.21
