במשך שנים הביטה כרמלה שלו (61), תושבת קרית ביאליק ומורה לחינוך גופני בחטיבת הביניים אורט אפק, במספר אנשים שזורקים להנאתם כדורי ברזל לעבר מטרה כלשהי, במגרש שהוכשר באותם ימים ליד בית הספר שבו היא מלמדת. זה נראה לה מסקרן, אחר כך מעניין, ויום אחד היא ירדה למגרש - ומאז היא שם, שחקנית פעילה, אחת מראשי מועדון הפטאנק של קרית ביאליק ומנהלת מקצועית של איגוד הפטאנק הארצי.
"אני מורה לחינוך גופני, וכל החיים עסקתי בספורט, בעיקר אתלטיקה קלה. עד היום אני מחזיקה בהישג הטוב ביותר של אתלט מקרית ביאליק בקפיצה לגובה. ופה מצאתי עיסוק בספורט מסוג שונה, בלי ריצה על הכבישים, אבל בקבוצה, עם אנשים בגילאים מ-8 עד 90. זה ספורט שלא דורש כושר גופני, אבל הוא תחרותי, וזה כיף גדול לעסוק בו. זה סוג של משחק גולות למבוגרים, והוא בהחלט ספורט שאני אוהבת לעסוק בו".
כרמלה לא לבד: במשך השנים צמח מועדון הפטאנק של קרית ביאליק, שהוקם ב-1996 על ידי יוסי הררי ואיציק זינו ז"ל, וקיבל הכרה רשמית כעמותה בשנת 2000. היום יש בו כ-60 שחקנים פעילים, מכל הגילאים. המועדון, שהוא אחד המובילים בארץ, אף הוציא משורותיו שניים מארבעת שחקני הנבחרת שייצגו בחודש שעבר את ישראל באליפות העולם בברצלונה, ספרד, שם הגיעו למקום 31 מתוך 37 נבחרות, הישג לא קטן בהתחשב ב"הישגי" ענפים מובילים כמו כדורגל וכדורסל.
40 מועדונים בארץ
יום שני השבוע, שעת ערב מוקדמת. החושך ירד מוקדם על קרית ביאליק, אבל מגרש הפטאנק מול בריכת השחייה באפק המה פעילות. עשרות שחקנים, במגוון גילאים, התארגנו לקבוצות ושיחקו אלו מול אלו. שלושה מול שלושה, או שניים מול שניים. בגדול, מהות המשחק (כללי המשחק ראה מסגרת) היא לזרוק כדור ברזל כמה שיותר קרוב לכדור מטרה, ולהישאר שם, כאשר חברי הקבוצה השנייה יכולים לפגוע בכדור שלך ולהרחיקו מהיעד.
אביחי אבוטבול, בן 22 מקרית ביאליק, היה תלמיד של כרמלה בחטיבת הביניים. היום הוא נחשב לשחקן מוביל, והיה, יחד עם אליקו אוחנה, חבר בנבחרת ישראל באליפות העולם. "כתלמיד בחטיבת הביניים, כרמלה עשתה לנו חשיפה למשחק הזה, והתאהבתי מיד.
"הבנתי שאם אני משקיע, בספורט הזה אפשר להגיע רחוק. התאמנתי ארבע שנים יום יום, אחרי שעות הלימודים, והתקדמתי. הייתי חבר בכל נבחרות ישראל, והגעתי עד לאליפות העולם. זה משחק תחרותי, יש בו מתח, יש אש בעיניים, ולמרות שהוא נראה פשוט, יש בו אסטרטגיה, טקטיקה, מי עושה מה. המועדון שלנו הוא בין המובילים מבין 40 מועדונים בארץ, ותמידי מגיעים למקומות 1-4 באליפות הארצית".
גם גיא עדי, בן 16 מקרית ביאליק, הגיע למועדון בעקבות פעילות חשיפה בבית הספר. "כרמלה באה ולימדה אותנו, ומאז זה היסטוריה. זה ספורט מאוד חברתי, משחקים בקבוצות ואתה לומד להסתדר עם אנשים. יש בו אסטרטגיה, חשיבה יצירתית. שיחקתי גם כדורסל חמש שנים, אבל אין מה להשוות. שם המאמן קובע את המשחק, פה כל שחקן הוא כמו מאמן. הספורט הזה לא מוכר, ולא מבינים את המשמעות שלו, אבל יש יותר ויותר צעירים שמגיעים ומשחקים, יש חשיפה, יש טורנירים וזה תופס יותר ויותר".
העלויות של הספורט הזה מינימליות - אין צורך בתלבושת או נעליים מיוחדות, רק סט של שלושה כדורים שעולה בדקטלון 350 שקל. דמי ההשתתפות במועדון הם עוד 380 שקל בשנה, כך שיקר, זה לא. וגם העירייה תומכת בפעילות של המועדון.
מתאים לכל גיל
אור חביב (15) מגיע מדי שבוע לפעילות מנהריה. הוא נחשף למשחק בעקבות אביו, יובל (61), שמגיע יחד עמו. "אבא שלי הביא אותי כשהייתי בן 5, ומאז התאהבתי. יובל חביב, בעבר שחקן נבחרת ישראל: "זה ספורט שנותן המון סיפוק, ומתאים לכל הגילאים, מעולה לגימלאים שלא יודעים איך למלא את הזמן שלהם, ומצד שני אין להם כושר לרוץ. לא צריך כושר כדי לשחק".
הכוכב של המועדון בקרית ביאליק הוא אליקו אוחנה, בן 31, מקרית ביאליק, חבר בנבחרת שנסעה לאליפות העולם, וגם מאמן את נבחרת ישראל בפטאנק. את המשחק פגש לראשונה כשלמד בבית הספר רמב"ם, התאהב ונשאר. אוחנה: "זה ספורט עם המון רגש, וגם חברותי, כי אתה משחק בקבוצה. עבורי, המשחק הזה הוא ההנאה הגדולה ביותר שיש. וזה ספורט שמאפשר לשחקן שמתמיד, להתקדם, להגיע לנבחרת ולאליפות עולם, הרבה יותר קל מאשר בענפים כמו כדורסל או כדורגל".
אילו כישורים נדרשים משחקן פטאנק?
אוחנה: "קשר עין יד, דיוק, רגש בזריקה, יכולת ריכוז גבוהה, חשיבה אסטרטגית, יכולת לקרוא את השטח. מי שמשתתף באליפויות עולם גם צריך כושר גופני. בתחרות האחרונה שיחקנו מ-8.30 בבוקר ועד 22.00. צריך כושר כדי להחזיק מעמד".
ניסים עיני (71) ממצפה אביב, יו"ר המועדון בקרית ביאליק, משחק פטאנק 22 שנה. "זה ספורט בעצימות נמוכה", הוא מ
סביר, "לא דינמי כמו כדורסל או כדורגל או שחייה. מצד שני, הקצב שלו מתאים לכל גיל, אפילו מתאים לבעלי מוגבלויות. אתה מכיר עוד ספורט ששלושה דורות - אבא, בן וסבא - יכולים לשחק ביחד? או סבא ונכד? זה גם מתאים לפנסיונרים ומצד שני גם לצעירים, שיותר ויותר מגיעים לכאן.
"תראה את אליקו, בא לפה ילד והיום הוא אלוף ישראל. זה גם ספורט שמשלב נשים וגברים ביחד. אני חושב שההתעניינות בספורט הזה רק תלך ותגבר".
מי ששולט בענף ברמה העולמית הם כמובן הצרפתים, שהמציאו את המשחק. לאחרונה הם פועלים במטרה שהפטאנק יוכר בספורט אולימפי, ובמועדון בקרית ביאליק מאמינים שזה יקרה, ויפתחו עוד הזדמנויות לשחקני המועדון.
יובל חביב: "יבוא יום והספורט הזה ייכנס לאולימפיאדה. הצרפתים לוחצים. זה כבר אמור היה לקרות ונדחה, אבל זה יקרה. הפטאנק חזק ב-50, 60 מדינות. בתאילנד, אנשי הצבא חייבים לשחק אותו ומלמדים אותו בבתי ספר. אין לי ספק שהיה להיט בשנים הבאות".
איך משחקים פטאנק
זוג נגד זוג, כדור עץ שמשמש כמטרה, כדורי ברזל שמוטלים נגדו, והקבוצה הראשונה שמגיעה ל-13 נקודות מנצחת. וכל זה על משטח חול או אדמה
בויקיפדיה בערך פטאנק נכתב כך: "המשחק משלב יכולות טקטיות המתחשבות בטופוגרפיה של השטח, ביכולות נושאי התפקידים, במספר הכדורים שנותרו, במערך הכדורים שהוטלו ובגורמים נוספים".
ההסבר נשמע מסובך, אבל בשטח זה נראה פשוט יותר. משחק הפטאנק נערך בתוך מסגרת תחומה בגודל של 15 מטרים על 4 מטרים. המשטח יכול להיות אדמה, חול קשיח או כל חומר אחר המאפשר לכדורים להתגלגל.
השחקנים מתחלקים לשתי קבוצות, במתכונת של אחד מול אחד, זוג נגד זוג או שלשה מול שלשה. חברי הקבוצה נושאים בתפקידים מיוחדים - מתקרבים וצולפים, והם מופעלים בהתאם להתפתחות המשחק ואופי הפתרונות הנדרשים. לרשות כל קבוצה, במתכונת זוגות או שלשות, עומדים שישה כדורים.
בתחילת המשחק, מוטל על ידי אחד השחקנים מהקבוצה הפותחת, כדורון קטן עשוי עץ, המשמש כמטרה, למרחק שבין 6 ל-10 מטר. בעקבותיו מוטל כדור ברזל במטרה להתקרב אליו ככל האפשר. שחקן של הקבוצה היריבה מטיל כדור ומנסה להתגבר על הכדור הראשון בקרבתו אל כדורון המטרה. אם הצליח, עוברת חובת ההטלה לקבוצה הראשונה.
אם נכשל, ממשיכה קבוצתו להטיל את כדוריה עד שיעלה בידה להתגבר, או שמלאי כדוריה אזל. הקבוצה הראשונה מטילה עתה את כדוריה בניסיון להתגבר על החסימות שהקבוצה השנייה יצרה ולהגדיל את מספר כדוריה המקדימים את הכדור הקרוב ביותר של הקבוצה היריבה, לכדורון המטרה. כל כדור שהקדים ייחשב כנקודה. המשחק בנוי ממשחקונים, והקבוצה הראשונה שהקדימה לצבור 13 נקודות זוכה בניצחון.
