האחים נועה וגידי חיאל ז"ל רצו בסך הכל לחגוג שבוע לפני תחילת הלימודים האקדמיים במסיבת הטבע ברעים כאשר חייהם נגדעו באכזריות על ידי מחבלי החמאס, ויחד איתם נרצחו עוד חמישה מבני ובנות היישוב אחוזת ברק, שספג מכה קשה במיוחד.
ההורים אביאלה ושגיא והבן הצעיר הראל עדיין לא מעכלים את אובדן יקיריהם. עכשיו האם אביאלה חוזרת אל הרגעים הקשים שבהם נועה וגידי היו נעדרים אבל הייתה עדיין תקווה שהם יימצאו בחיים, אל הבשורה הקשה שקיבלו ואיך ממשיכים מכאן.
נועה (27) סיימה את לימודיה במכללת תל חי והייתה אמורה להתחיל בלימודי תואר שני במדעי המוח, ואילו גידי (24) עבר שבוע לפני הירצחו לגור בדירה בראשון לציון לקראת התחלת לימודי תואר ראשון במכללה למינהל. השניים קבעו לבלות את סוף השבוע שלפני תחילת שנת הלימודים במסיבת הטבע נובה ברעים.
"הם יצאו מהדירה בראשון לציון ביום שישי בלילה", מספרת אביאלה. "הם היו ארבעה ברכב, גידי, נועה, שלו גל, חבר ילדות של גידי מהיישוב ותמר גולדנברג חברה של נועה מראשון לציון. בשעה שש וחצי בבוקר התחיל מטח הטילים, והם היו בין הראשונים שיצאו לרכב.
"ב־6:32 קיבלתי הודעת ווטסאפ מנועה 'אמא אנחנו בסדר, אל תדאגי. נדבר אחר כך'. קמתי מהמיטה, התארגנתי והתקשרתי אליהם, אבל שניהם לא ענו לי. התקשרתי גם לאלינה, בת הזוג של גידי, אבל היא במקרה לא הלכה איתם. היא סיפרה שדיברה איתם וידעה מה קורה שם. אנחנו באותו זמן, בשמונה בבוקר, ידענו רק על האזעקות".
רק מאוחר יותר הבינה המשפחה את חומרת המצב. "התחלנו לראות דברים בטלוויזיה. בסביבות השעה 11 נסענו לכיוון ראשון לציון, מאוד אופטימיים כדי לקבל את פניהם כשהם יחזרו הביתה. חיפשנו בבתי חולים, ושגיא בעלי ואלינה הסתובבו גם בשטח וחיפשו אותם עד שביקשו מהם לצאת".
במשך יותר משבוע נחשבו נועה וגידי נעדרים, ובכל אותו זמן ניסו בבית המשפחה למצוא כל פיסת מידע שתוכל לשפוך אור מה שעלה בגורלם.
"הייתי בטוחה שהם יימצאו בחיים. פתחנו בבית חמ"ל וגייסנו לצורך העניין את החברים של נועה וגידי ואת המשפחה שלנו. התקשרנו לכל מי שהיה בפסטיבל. נועה וגידי לבשו חולצה שכתוב עליה 'רדיו ברלין', שזה המותג של גידי שהיה מפיק מסיבות והפצנו את התמונות. ראו אותם הרבה ברחבת הריקודים, אבל אף אחד לא ידע מה עלה בגורלם. דיברנו גם עם אנשים שראו אותם בכביש. היום אנחנו יודעים את המסלול שבו נסעו מהרגע שיצאו ועד שנתקלו במחבלים".
בזכות המשפחה והחברים
ההודעה הקשה על מציאת גופתה של נועה ז"ל התקבלה ביום ראשון, 15 באוקטובר, ויום לאחר מכן קיבלה המשפחה גם את ההודעה על הירצחו של גידי ז"ל. "אני עד היום לא מעכלת ולא יודעת איך אפשר להגיב לידיעה שהבת שלך איננה ויום למחרת שגם הבן שלך איננו", אומרת האם בכאב.
איך אתם עוברים את הימים האלה?
"אנחנו עוברים אותם בעיקר בזכות המשפחה שעוטפת אותנו, בזכות החברים שלא זזים מאיתנו לרגע, ובזכות היישוב הנהדר שאני גרה בו, אחוזת ברק. אני בכלל לא יכולה להסביר מה הם עושים עבורנו. זה קצת מנחם כי מהמדינה, המקום שהכי הייתי מצפה לקבל ממנו איזושהי תמיכה, מילה או התייחסות, לא קיבלנו. רק היום הגיעו שוטרים והביאו לנו את השרשרת של גידי ואת מה שנשאר ברכב".
חוסר היחס מצד המדינה כלפי המשפחה מרתיח את חיאל. "זה מעבר למכעיס, זה מערער הכל. גם כשהתקשרתי בשבוע הראשון לכל מספרי הטלפון של המוקדים שפורסמו כל הזמן בטלוויזיה, או שלא ענו לי ואם ענו שאלו אותי מה אני יודעת. הם בעצמם ביקשו ממני מידע.
"אנחנו נמצאים בארץ ישראל ואנחנו יודעים שבכל דקה עלולה להתרחש עלינו מלחמה, אני לא מבינה איך אין תיק עם נהלים למקרה כזה. הייתה פשלה נוראית ב־7 באוקטובר, אבל אני לא מבינה מה קרה בעשירי באוקטובר, למה מישהו לא התעשת על עצמו, למה אף אחד לא הרים אלי טלפון ואמר לי 'גברת חיאל, אנחנו על זה, אנחנו מחפשים את הילדים שלך'. למה הכריחו אותי להפוך עולמות ולהסתובב בשטח בין מחבלים כדי לנסות לאתר את הילדים שלי, כי לא סמכתי על אף אחד שימצא אותם.
"יש לי עוד ילד בבית, הראל בן ה־18 וחצי שעושה עכשיו שנת שירות, עבר גיבוש סיירות ומתוכנן ללכת לגיבוש חובלים. ואתה יושב ואומר 'רגע, לאן הוא הולך'. נשבר האמון ביני לבין הממשלה, המדינה, הצבא והכל. אנחנו משפחה שכולנו עשו שירות משמעותי, אבא שלי, אני, בעלי ושני הילדים שלי. נועה הייתה קצינת רפואה בגבעתי וגידי היה לוחם בגבעתי".
שלוש נקודות אור
יש לך נקודת אור בתוך כל האבל הזה שאתם נמצאים בו?
"יש לי שלוש נקודות אור: נקודת אור אחת שקוראים לה נועה, נקודת אור אחרת שקוראים לה גידי ועוד אחת שקוראים לה הראל. שניים אמנם לא איתנו, אבל הם אורות גדולים מאוד. זה מה שמחזיק אותי, כי אני לא יכולה להרשות לעצמי – ואף אחד כאן לא יכול להרשות לעצמו – לשכוח כמה הם היו גדולים ומיטיבים עם הסביבה ועם כל מי שהם פגשו. בלוויה שלהם היו 5,000 אנשים, היו כאלו שלא הצליחו להיכנס לבית העלמין. נועה וגידי נגעו בחייהם בכל כך הרבה אנשים, וכל כך הרבה אנשים אהבו אותם ועדיין אוהבים אותם, זה הדבר היחידי שמחזיק אותי".
קראו גם:
מה היו החלומות של נועה וגידי?
"נועה סיימה תואר ראשון במדעי התזונה, וחודש קודם היא התבשרה שקיבלה מלגה לתואר שני ובחרה ללמוד מדעי המוח. הלימודים היו רק ההתחלה, היא הצטיינה בכל מה שעשתה. היו לה הפרעות קשב ועם הכל היא ניצחה ויצאה עם ציונים מדהימים. חגגנו את הבשורה על המלגה שקיבלה. היא הבינה שהיא רוצה להיות חוקרת.
"גידי היה אמור להתחיל לימודי מינהל עסקים במכללה למינהל. היה לו עסק בשם 'רדיו ברלין', ליין מסיבות טכנו במועדונים, עם קהילה שמאוד עוטפת. שניהם רק התחילו את החיים שלהם. גידי הספיק לישון בדירה החדשה שלו בראשון לציון רק לילה אחד".
איך הראל מרגיש?
"הוא בבלגן, לא ממש מעכל. הם היו שלישייה מאוד קשורה ומחוברת. המון ביחד. הראל היה הגאווה שלהם. הם תמיד אמרו שהוא הכי מוצלח, יפה וחכם. היה לו מסלול ובשבוע הבא היה צריך לעבור מיון צה"לי. כרגע הוא לוקח זמן לחשוב מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול. האמון במדינה נסדק".
