מעצרו של גונן שגב - שר לשעבר וסוחר סמים מורשע, רופא מצטיין וקצין - בפרשת הריגול למען איראן, הפתיע אפילו את אלו שכבר הפסיקו להיות מופתעים ממעשיו של גונן, הילד המבריק מרחוב אושה בקרית מוצקין, שכל מי שהכיר אותו בילדות ניבא לו עתיד מזהיר, אבל בטח לא בתחום הריגול.
"בפעם ראשונה שנעצר הופתעתי, וגם עכשיו הופתעתי. אין לי מושג איך הוא הגיע למצב שבו הבריח בזמנו סמים, חשבתי אז שהוא חיפש כסף קל. הפעם אני מבין שלא מדובר בכסף, אלא אולי מדובר בסוג של נקמה, כעס על המדינה ששללה לו את רשיון הרופא לכל החיים. ועד כמה שהבנתי, הוא באמת היה רופא טוב.
למרות הכל, הופתעתי. אתה יכול לכעוס על המדינה, אבל לרגל לטובת האויבת הכי גדולה שלנו? זו שרוצה להשמיד אותנו? איך יכול להיות בכלל מצב כזה? אני פשוט לא מבין".
הוא אומר שרצה להיות סוכן כפול.
"טוב, אתה יודע, כל המרגלים אומרים את זה כשהם נתפסים".
גונן שגב נולד לפני 62 שנה בקרית מוצקין, בן למשפחה מוכרת בעיר. אמו, דבורה, היתה מורה מוערכת בבית הספר אחדות, בו למד גם הבן במחזור ל"ב. מגיל צעיר התבלט בכל מה שעשה, נחשב לתלמיד מצטיין, למנהיג, ילד עם כריזמה.
הוא גם היה פעיל בתנועת המחנות העולים. באותה תקופה, על פי כתבת פרופיל נרחבת שפירסמו מורן אזולאי ואתי דור ב"ידיעות המפרץ" באפריל 2004, עם מעצרו בפרשת הסמים, החלה אהבתו לסוסים, שנמשכה שנים לאחר מכן.
שגב נחשב לילד מקובל, חברותי, מצליח בלימודים ואליל הבנות. גם העובדה שהיה בנה של דבורה, המורה המיתולוגית, עזרה לא מעט בביסוס מעמדו. גם לאחר המעצר לפני 14 שנים, רוב חברי הילדות סיפרו עליו רק דברים טובים, וציינו שוב ושוב כי כולם היו משוכנעים שגונן יגיע לגדולה.
שניידר אמר אז: "הופעתי מהפרשה, זה לא מתחבר לי, לא עם החינוך שקיבל בבית ולא עם המסורת". השבוע אמר שניידר: "הוא היה גאון כתלמיד. חיבבתי אותו מאוד, היתה לו כריזמה מיוחדת. זכרתי אותו היטב במהלך השנים ועקבתי אחרי הקריירה שלו, אבל מי יכול לנבא דבר כזה כמו ריגול? באמת צר לי שהוא הגיע למקום כזה".
שגב שירת כקצין ביחידת חי"ר מובחרת לאחר שנשר מקורס טייס. לאחר מכן למד רפואה באוניברסיטת בן גוריון, ועשה ההתמחות בבית החולים העמק בעפולה. באותה תקופה התגורר במושב תל עדשים, שם הכיר את השכן המפורסם, רפאל איתן (רפול) ז"ל, שלימים לקח אותו לקריירה פוליטית, חבר כנסת ושר מטעם תנועת 'צומת' שבראשה עמד.
אחרי הפוליטיקה באה ההסתבכות בפרשת הסמים, שהובילה אותו לכלא, וכעת ההסתבכות החדשה בפרשה חמורה של ריגול. בקריות רבים כבר לא זוכרים אותו כקרייתי, והמעטים מהדור ההוא אמרו על הפרשה החדשה בעיקר "חבל לי עליו", ו"איך הוא ביזבז את החיים שלו".
