בשבוע שעבר קיבלו נשים מהקהילה הדתית-חרדית בקרית מוצקין ובקרית שמואל הודעת ווטסאפ דחופה מהרב דרוקמן, בה נכתב: "נשים שטבלו בזמן האחרון במקווה שברחוב דקר בקרית מוצקין, יתקשרו אלי באופן דחוף, כי יש בעיה הלכתית מסוימת במקווה שם. שבוע טוב, הרב דרוקמן".
קראו עוד ב-mynet:
בן 62 התעלל מינית ואנס תלמידות בית ספר
בכותרת ההודעה נכתב: "הודעה דחופה", כאשר המלה "דחופה" מודגשת. נשים מודאגות שקיבלו את ההודעה ומיהרו להתקשר אל הרב שמעו ממנו כי יש בעיה הלכתית מסוימת עם בלנית ממוצא אתיופי.
השמועה עברה מפה לאוזן והתפשטה בקהילה החרדית בקריות כמו אש בשדה קוצים: מהי הבעיה ההלכתית הדחופה? האם הטבילה של נשים שנעזרו בבלנית הזו כשרה או פסולה? והיו גם ששאלו אם מדובר בהטלת דופי הלכתית בבלנית בגלל מוצאה.
הרב דרוקמן נתן תשובה לכל פונה ופונה שהתקשרה אליו, לאחר שווידא כי מדובר בטבילה אצל הבלנית האתיופית שהיא אחת מתוך מספר בלניות. הבלנית, שנדהמה ממעשיו של הרב ומשליחת הודעת הוואטסאפ, נפגעה מאוד ופנתה במכתב לרב הראשי של העדה האתיופית במשרד לשירותי דת, יוסף הדנה, גוללה את סיפורה ותחושותיה וביקשה את עזרתו. למכריה סיפרה שכאשר שוחחה עם אחותה וסיפרה לה את אשר אירע, שמע בנה את השיחה ושאל: "אמא, אנחנו לא יהודים?".
"יש תור ארוך"
הרב דוד דרוקמן אמר ל"ידיעות המפרץ" כי מדובר בבעיה הלכתית סבוכה, וטען כי מדובר בשיקול דעת שגוי של יו"ר המועצה הדתית: "היות שיש ראש מועצה דתית חדש וחסר ניסיון, הוא מינה אותה מבלי להתייעץ איתי ומבלי שהבלנית עברה דרכי. אי אפשר למנות בלנית ומשגיחי כשרות ללא האישור של רב העיר. צריך לבחון אותה בהלכות וכו'".
אבל למה דווקא עכשיו?
"לא ידעתי שהיא התקבלה כבלנית. שמעתי מאחורי הגב. זה כל הסיפור. היא לא עברה את הראיונות המתאימים. אם היתה עוברת דרכי, לא הייתי מקבל אותה, כי יש תור ארוך של בלניות שמחכות לפניה, ואי אפשר לעקוף את התור".
כמה זמן היא עובדת?
"למיטב ידיעתי, מספר חודשים. ראש המועצה הדתית הוא בחור טוב, אבל לא ידע שכל מה שקשור למקווה וכשרות צריך לעבור דרכי".
בכל זאת, כשנשים שהתקשרו אליך, ציינת שמדובר בבעיה הלכתית עם "הבלנית האתיופית".
"זה היה רק סימן ההיכר שמדובר בבלנית הזו, שלא עברה אישור שלי. אני לא מכיר אותה בכלל, ולא יודע מה הידע שלה".
מה אמרת לנשים ששאלו אותך מה לעשות?
"לנשים ששאלו אמרתי, שאם את מרגישה ששהית במים כל כולך, זה בסדר.
אתה איש חב"ד, והרבי מלובביץ אמר שיש בעיה עם האתיופים.
"לא התייחסתי לקטע הזה בכלל. אם היה מדובר באשה שאינה אתיופית, הייתי עושה אותו הדבר, כי מה הידע שלה?".
האם שוחחת איתה?
"לא, אני לא יכול לקבל אותה. יש המון לפניה. הייתי דוחה אותה על הסף בגלל שיש תור ויש מועמדות לפניה".
אז היא עובדת כרגע?
"לא, בוודאי שלא, כי יש הרבה לפניה, ואני לא יכול לקבל אותה. אמרתי את זה לראש המועצה הדתית. למיטב הבנתי, הוא הבין את זה".
יו"ר המועצה הדתית במוצקין, טל ביטון, העדיף שלא למסור תגובה.
"תחושות קשות"
מנהל מדור עולי אתיופיה באגף הקליטה בעיריית קרית מוצקין, איציק מקונן, סיפר כי המקרה הובא לידיעתו וציין כי שוחח עם הבלנית, שנשמעה נסערת ופגועה מאוד. כעת היא ממתינה לקבלת תשובה מהרב הראשי של העדה.
מקונן: "לא האמנתי שבשנת 2016 אנחנו עדים לגזענות שמתאימה לימי הביניים, אם זה באמת הרקע. אני, באופן אישי, נתקל בפעם הראשונה בדבר כזה, ועוד באופן כה גלוי. אני כבר 26 שנה במדינת ישראל. הייתי בצבא, הייתי באקדמיה, אני עובד בעירייה. מעולם לא שמעתי על דבר כזה. התחושות שלי קשות ומעורבות. כאחד שגדל בארץ (עליתי בגיל שבע), לא האמנתי שהחברה שקלטה אותי תתנהג בצורה כזאת משפילה לעדה שלמה, ובטח ובטח שלא תפקפק ביהדות שלה. יש לזכור שיהודי אתיופיה עלו בכוח האמונה שלהם, התפילה של הקייסים ושמירת היהדות בעיקר.
ביום רביעי חגגנו את חג הסיגד, החג הכי קדוש ליהודי אתיופיה, המסמל את הקשר בין יהודי אתיופיה לבין ארץ ישראל. בחג זה היו אבותינו עולים אל ההר הכי גבוה ומתפללים לכיוון ירושלים, ודווקא בסמוך לחג הזה אנחנו עדים לאירוע משפיל כל כך, ועוד מרב ראשי של עיר.
"בעבודתי בעירייה אני עושה מאמצים לשלב את עולי אתיופיה בציבור הישראלי. זאת גם ההנחיה של ראש העיר, חיים צורי. הוא מתנגד לפרויקטים המיועדים רק לאתיופים, ולא מוכן להפרדה הזאת. הוא אומר: 'כולם בישראל שווים, בלי הבדל דת, מין, צבע וגזע'. תמיד הוא אומר לי: 'תביא את החברה שלך לפעילות השוטפת בעיר'".
"המקרה חמור"
אבל הרב דרוקמן מתעקש שלא מדובר בגזענות ושהסיבה למהלך נובעת מכך שהבלנית לא עברה אצלו ראיון ויש לפניה נשים בתור לתפקיד.
"אני לא מאמין שאנשים בדרגי
