טרנד חדש כובש את לבבות הילדים בקריות: חוג ללימוד בלט גיאורגי. בחוג משתתפים ילדים מקרית ביאליק, אתא, מוצקין, נהריה ועכו, ומרביתם שותפים בלהקה הייצוגית של קרית ביאליק.
מנהל החוג וכוריאוגרף הלהקה, שותא צפניאשווילי: "הילדים לומדים דרך הריקודים את הסיפור האותנטי שעומד מאחורי כל תנועה. הריקודים הם חלק מפולקלור של 2,600 שנה. זה לא כמו הריקוד המודרני שרק קופצים".
החוג מתקיים בימים שלישי ושישי במתנ"ס צור שלום וביום רביעי במועדון ברנר ואורך שעתיים וחצי. כיום לומדים 32 ילדים בגילאי 5-14. "רוב הילדים הם בני העדה הגיאורגית, אבל חלקם גם מרוסיה, תימן ופעם אחת אפילו היתה ילדה ממוצא אתיופי.
"הילדים לומדים ריקודים גיאורגים עממיים ויש להם הרבה רצון, סבלנות ואהבה ללמוד את הפולקלור. בלי זה, אין להם סיכוי להצליח, בגלל שלריקודים הגרוזינים יש סיפור. כל כוריאוגרפיה ותנועה מייצגים אזור אחר בגיאורגיה".
צפניאשווילי, רקדן, כוריאוגרף ואיש תיאטרון בריקוד הגיאורגי העממי, ציין כי בריקוד משתתפים נשים וגברים כאחד: "זה בלט אבל בניגוד לבלט הקלאסי שבו הרקדנים שמים נעליים מיוחדות שמאפשרות להם לעמוד על קצות האצבעות, אצלנו שמים רק מגפיים והרקדנים עומדים על האצבעות".
צפניאשווילי החל את דרכו בעולם המחול הגרוזיני לפני למעלה מ-30 שנה: "עליתי לארץ בשנת 1972, ובאותם ימים התקבצו כאן מסורות של ריקודי עם של עדות שונות ושפת ריקוד העם התעשרה. לימים הלהקה הייצוגית הגאורגית הפכה לפסגת הריקודים העממים בביאליק ויש לה תמיכה מאוד גדולה מצד העירייה ועל זה אני מודה מאוד לראש העיר, אלי דוקורסקי ולקודמיו".
כשנה לאחר העלייה נוסדה להקה גרוזינית. "הופעתי איתם בהיכל התרבות וזה היה כמו פרי חדש. לצערי, אחרי זמן קצר הלהקה התפזרה, מכיוון שחבריה, שהיו עולים חדשים, קיבלו דירות בכל מיני מקומות בארץ והיה קשה לרכז את כולם. במקביל הקמתי בכל אזור הצפון בתי ספר ללימוד בלט גאוגרפי בתמיכה של ראשי הערים של אותה תקופה.
"ראש עיריית קרית מוצקין, משה גושן המנוח, עזר לי הרבה, וגם ראשי העיר בביאליק צבי קרלינר ודני זק. באותה תקופה הקמנו להקה לילדים מגיל 7-12 ואנשים עמדו בתור כדי ללמוד, היה ביקוש מאוד גדול. הלהקה נסגרה, הדור התחלף והילדים הלכו. כיום חלק מהבוגרים הם מנכ"לים של חברות היי טק, חלק בעלי עסקים, זמרים ומוסיקאים.
"אחד מרגע השיא של הלהקה היה ההופעה בפסטיבל הזמר המזרחי בחיפה. לנו נתנו 9 דקות ואני זוכר עד היום שעשינו ריקוד חתונה ומחרוזת של ריקוד עממי של בלט גרוזיני. בעקבות ההצלחה נסענו להופיע בעולם".
מה ההבדל בין הריקוד הגיאורגי למודרני?
"ההבדל עצום. אצלנו לכל ריקוד יש סיפור משלו. אני לא חושב שלריקוד המודרני יש סיפור אותנטי כלשהו. מה שהילדים לומדים זה פולקלור של מאות שנים שמדבר על היחסים בין היהודים בגיאורגיה לבין הגיאורגיים, איך הצלחנו לעבור סכנות גדולות ולשמור על יחסים טובים עם הגויים בזמן שאנחנו שמרנו על המצוות.
"הגענו לגיאורגיה אחרי שברחנו ממצרים ושמרנו על הייחודיות שלנו, אם זה ברית מילה, בר מצווה, כשרות והליכה לבתי כנסת. הצלחנו לשמור על מרקם תקין של יחסים וכשעזבנו בכינו והם בכו גם כן".
מה התרומה של החוג לילדים?
"זה סיפוק גדול כשמישהו עוסק באהבה במסורת של סבא וסבתא שלו. הילדים כל כך מתרגשים, כשיש הופעה הם לא ישנים בלילה. כל ילד מוזמן לחוג. זה לא עולה כסף. אני כמעט 40 שנה בתחום, ולא לקחתי כסף על חוגים.
"אני לא רוצה שייווצר מצב שילד שיש לו כישרון ורצון לא יבוא בגלל שלהורים אין 50 שקל לתת לו. בשבילי, העיקר שהילדים ישמרו על המסורת. זה שמירה על הלב והאותנטיות".
