חודש מאי 2021, מבצע "שומר חומות": חיפה, כמו גם ערים מעורבות נוספות בארץ, עברה טלטלה עזה. שורה של אירועים אלימים בין יהודים לערבים, רחובות הפכו לזירות קרב וקבוצות אלימות חמושות באלות ואבנים היכו ופגעו בעוברי אורח.
רבים מתקשים להבין איך דווקא מעיר שחרטה על דגלה את סמל הדו קיום, יצאה שנאה כה עזה בין יהודים וערבים. שנה אחרי, יש גם מי שמנסים למנוע את ההתלקחות הבאה. השבוע, לציון שנה למהומות בעיר, התקיים במוזיאון חיפה "כנס חיפה לסולידריות", ביוזמת חממת חיפה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה, שותפות חיפה-בוסטון, העמותה לקידמה חברתית בחיפה ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים. הכנס עסק בהיבטים שונים של המהומות, כיצד ניתן למנוע מהומות נוספות, ואיך משקמים את הדו קיום החיפאי. במרכז הכנס עמד נושא השכונות המעורבות, ודוברי הכנס העלו גישות שונות לשיפור היחסים בין המגזרים.
בין הדוברים בכנס ד"ר אילת מעוז, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שעורכת בימים אלה מחקר על הפשיעה בחיפה במסגרת חדר המצב החברתי בטכניון מיסודה של ד״ר מירב אהרון גוטמן. המחקר שמתמקד בשכונת הדר, הוביל למסקנה כי למהומות האלימות גרמו נושאים של אי שוויון, ולא רק עניינים פוליטיים.
ד"ר מעוז: "צוות המחקר שלנו היושב בהדר קיבל בקשה מתושבים לעבוד על סוגיות של ביטחון אישי ופשיעה. המטרה שלנו היא להבין כיצד משפרים את תחושת הביטחון האישי ומפחיתים פשיעה. המחקר שם במרכז סוגיות חברתיות, וביקש לבחון קונפליקטים בראייה רחבה, כמו שראינו במאי בשנה שעברה בעיר".
ממה נבעו המהומות מעבר לעניין הלאומני פוליטי?
"במאי ראינו התפרצות קונפליקט שנבע מאי שוויון יהודי ערבי וגם קונפליקטים בתוך החברה הערבית. בחיפה יש צעירים שנשרו ממסגרות לימוד ואין להם עתיד תעסוקתי. יש משתפי פעולה שהובאו לעיר ויש חוסר יכולת לקלוט אותם והם למעשה קהילה מודרת. יש ערבים שהגיעו מהגליל לאחר שנותרו ללא קרקעות או תעסוקה, ועוד. חלק מהאירועים במאי קשורים לאנשים שלא יכולים להגיע לדיור. קל מאד להגיד פוליטיקה אבל יש כאן בבסיס הדברים אי שוויון של חלוקת משאבים".
אז מה ניתן לעשות ברמה העירונית?
"צריך להבין כי אם רוצים ביטחון בעיר יש לדאוג לטפל באי השוויון. לא תעזור עוד סיירת או ניידת. במקום תקציבים לביטחון, התגוננות ומניעה, יש לתקצב פיתוח בר קיימא. יש לדאוג לתכנון שוויוני במרחב כי הפערים גורמים חוסר נחת ואלימות ואירועים שעלולים להגיע לפיצוץ. עיר שלא מפותחת או מתוכננת בצורה שוויוניות רק תעצים את הקונפליקט".
מה זה אומר תכנון שוויוני?
"כל פרויקט נדל"ני חייב להיות קודם כל בשיתוף התושבים במקום. כיום ליזמים יש דלת פתוחה לרשויות ולמשטרה, בעוד לתושבים אין. החשיבה לצערי נדל"נית ולא חברתית. פרויקטים ללא שילוב דיור ציבורי אינם בטובת העיר".
שכונת הדר: הבעיות והפתרון
בעשור האחרון שכונת הדר הוותיקה התאפיינה ברמת פשיעה גבוהה, עזיבה של אוכלוסיות חזקות, וירידה בתחושת הביטחון האישי של תושביה. תושבים בשכונה קיימו בשנים האחרונות מפגשים עם נציגי העירייה והמשטרה בניסיון להעלות את השכונה על פסים של צמיחה. בניגוד לשכונות רכס הכרמל, הדר מורכבת מאד מבחינה חברתית, וכוללת קהילה חרדית, ערבית, עולים חדשים, דורשי עבודה ופליטים, משתפי פעולה ששוכנו בשכונה, ועוד.
במסגרת מחקרה של ד"ר מעוז, ביקשו החוקרים להבין כיצד ניתן להסתכל על נושא הפשיעה בהדר בצורה רחבה יותר, והאם ניתן להבין משהו על העיר ככלל. החוקרים יצאו אל המרואיינים, נשים קשות יום המתמודדות עם עבריינות, קשישים הסובלים מבריונות, ומשפחות נורמטיביות הנאלצות לעבור מידי יום ליד נרקומנים וסוחרי סמים.
החוקרים שמעו על הקושי להתמודד עם ארוגני פשיעה מצד אחד ורשויות אדישות ואטומות מצד שני.
ד"ר מעוז: "הפשיעה המדווחת בהדר היא רק 40 אחוז מכלל המקרים. הפשיעה מתרכזת סביב העירייה ושוק תלפיות. נשים מדווחות על חשש גדול מאד מגורמים עבריינים ונשק חם בעיקר ברחוב השומר. הן מדווחות גם על העלמת עין של המשטרה מפעילות של משת"פים בגלל הערך המודיעיני שלהם. קשישים מדווחים כי הם חשופים לאלימות ובריונות. הדר מחוברת ל'מסדרון הפשע החיפאי' שמתחיל בחוף שמן ומגיע עד העיר התחתית. האזור הזה על סף הפקרות, ויש בו עצימת עיניים של הרשויות, הנותנות לגורמים עברייניים לקיים שלטון אלטרנטיבי".
איך כל זה קשור לתכנון?
"יש לבנות ולתכנן מרחבים שמאפשרים חיים בטוחים. כך לדוגמה מתכננים את עתיד מפרץ חיפה עם תעשיות והייטק ואין אופק פיתוח שקושר את חיפה למרחב הגליל שחווה משבר תעסוקתי. חקלאים שנותרו ללא קרקעות וללא תעסוקה בגליל, הגיעו לאזור שוק תלפיות. אנשים ללא יכולת להתפרנס יפנו לאפיקי הכנסה לא חוקיים".
אז מה עושים?
"יש לעבוד עם התושבים ולא נגדם. לייצר ארגון דמוקרטי שכולל גם תושבים מעוטי יכולת. יש למשל בשוק תלפיות קבוצות נשים שהיו רוצים שהמשטרה תטפל בעבריינים והן דואגות לילדים שלהן. יש לסייע להן. יש למצוא פתרונות למי שנשר ממסגרות ואין לו פתרונות תעסוקתיים. ככל שמתגברת הנהירה לנדל"ן התושבים החלשים נדחקים החוצה. זו חבית אבק שריפה ופוטנציאל לפיצוץ. ביפו לדוגמא כבר הבינו שיש לדאוג לדיור עבור מי שמפונה בגלל פרויקטים יוקרתיים. יש לאפשר לתושבים בדיור ציבורי לרכוש את הדירה שלהם אחרת יקרה פיצוץ. בהדר גרים לא מעט חרדים וערבים אבל מתכננים אותה עבור אנשים מהכרמל".
אז מה אפשר לבנות בהדר?
"מעבר לדיור בר השגה, אפשר להוביל פרויקט של שיפוץ חזיתות, לשפץ את אחד מבתי הקולנוע העזובים, לפתוח בית ספר לקולנוע, ולייצר פעילות חיובית. העירייה משאירה את השטח לשוק החופשי שפועל משיקולי רווח, אבל יש ליזום ולייצר כלי ארגוניים לטובת כלל הציבור.
"צריך להבין שאם חושבים לבנות רק למטרת רווח עבור מעט מהתושבים, העיר תצטרך עוד תקציבי בטחון לשמור על תושביה ועל עצמה. יש לפתח מודל בר קיימא. להפוך את המגוון התרבותי בעיר לנכס".
אירועי מאי: למנוע את הפיצוץ הבא
במהלך חודש מאי שנה שעברה נראה כי הדו קיום החיפאי שייך להיסטוריה. גם אחרי המהומות, שריפות הרכבים והפחים, והאלימות וניסיונות הלינץ', היו רבים שלא מיהרו לחזור לשווקים בשכונות העיר.
ד"ר מעוז: "אירועי מאי היו הזדמנות להבין שהתכנון בעיר הוא סוג של אלימות. זו הזדמנות לתכנן אחרת. יש לכלול בתכנון גם את מי שאין להם. העיר צריכה חזון תכנוני. ייאמר לטובת העירייה שהיא מסייעת לדוגמה באמצעות שירותי הרווחה לקבוצות נשים אקטיביסטיות מתנדבות. אם נסייע לקבוצות שכאלו ונעצים אותו, נחליש את כוחם של ארגוני הפשיעה. אם נצליח להקים ארגונים שיוכלו להקנות ידע והכשרות, ולייצר עסקים, עשינו הרבה.
"חיפה יכולה להיות מודל ולהציג צורת חיים אחרת. אירועי מאי העירו משנתם הרבה אנשים. אבל למרות שאין אינטרס לאף אחד שיהיה פיצוץ נוסף, אם לא נפעל, אנו מייצרים בעצמנו את התנאים לפיצוץ הבא. אם לא נתכנן מרחבים לחיים משותפים ונייצר חוויה חיובית, הציבור לא יראה בדו קיום דבר חיובי. העיר חיפה חרטה על דגלה את הדו קיום ויש לפעול ותחזק אותו אחרת הוא יישאר אמירה ריקה מתוכן. במצב הדברים הנוכחי חיפה בדרך להיות לוד ולא יפו".
