משפחתו של חי צפתי (26) מקרית אתא, שנעדר במשך שעות ארוכות קיוו לנס, וחיפשו את חי בכל דרך אפשרית. אך למרבה הצער, חי נרצח על ידי מחבלי החמאס בזמן שניסה לנוס מהמסיבה בדרום.
אחותו עדן צפתי (22) סיפרה למיינט קריות: "אחי חי, ילד מושלם, יצא עם עוד חבר למסיבה שהוא כל כך התרגש וחיכה לה. היינו אמורים לנסוע ביחד, בסוף החלטתי לא לנסוע. הוא העלה סטורי שלו ביציאה מהבניין שלנו כשהוא לבוש חגיגי ומתרגש לפני היציאה למסיבה. לא תיארנו לעצמנו מה עומד לקרות, לא תארנו לעצמנו שהתמונה הזו תתפרסם כי אחי יהיה נעדר בנסיבות האלו", סיפרה בעצב "בשעה שש וחצי בבוקר חי התקשר לאמא שלי ואמר לה 'אמא יורים עלינו טילים, אנחנו בורחים למיגונית רגלית'", המשיכה האחות לספר. "הם למעשה נטשו את המכוניות ורצו למיגונית הקרובה".
"הוא התכתב קצת עם אמא שלי, שלח לה מיקום וביקש ממנה שתיעזר בבן זוגה: 'תגידי לו שינסה לעשות משהו, לפחות לצאת מפה בשיירה. יש כאן בלאגן גמור. אומרים שיש חדירה של מחבלים'. יש פה עולם, חיים שלי את. סליחה כפרה עלייך, חיים שלי אל תכעסי'.
שמע ישראל
בהמשך כתב לאמו: 'זה לא מפסיק!!!' ושלח לאמו סרטון כשהוא בתוך המיגונית כשהוא נשמע ברקע אומר 'סרט סרט סרט' לאחר מכן בשיחה הוא אמר לאמא שלי: 'אמא יורים עלינו אני מדמם' וצעק 'שמע ישראל'. לפני זה הוא היה בשיחה עם חברה שלו, שלא הייתה במסיבה ואמר לה לא להתקשר כדי שלא יהיה צלצול ולא ישמעו אותו".
הקשר עם צפתי נותק, המשפחה החלה לבקש את עזרת הציבור בחיפוש אחר פרטים נוספים ברשתות החברתיות, ומצאה סרטון של חי כשהוא בורח במסיבה בהישמע ירי הטילים: "בשעה עשר בלילה, אחרי שעות של אי ודאות, אנחנו מקבלים שיחה לפלאפון של אמא שלי ממספר לא מזוהה. שמענו את חי לוחש תשוש 'אמא', אנחנו צרחנו בהתרגשות, אבל הוא לא יכול היה לדבר כנראה.
קראו עוד:
"שאלנו אותו איפה הוא, שישלח מיקום, אבל הוא לא ענה והשיחה נותקה. אחרי עשר דקות הוא התקשר שוב, אז לא צעקנו וניסינו להקשיב לו, הוא אמר רק 'שששש....' שמענו רעש של רוחות הבנו שהוא חושש שישמעו אותו, ושהוא נשמע תשוש, וככל הנראה הוא בשטח פתוח בחוץ.
"ניסינו לקבל מידע, אבל הוא חשש לדבר או לא יכול לדבר, הלכנו למשטרה עם הטלפון וביקשנו שיעשו איכון ויחפשו אחריו, הבאנו גם בגדים שלו כדי שיוכלו להסתייע בכלבים כדי לאתר אותו. אחרי תחנונים הם אמרו לנו שהוא לא בעזה, ואנחנו התחננו שיחפשו אותו. אנחנו מתמוטטים, אכולים מדאגה, הלב שלנו נשבר רק מהמחשבה שחי, האור שלנו, זרוק באיזה שהיא פינה, זועק לעזרה ואנחנו לא מצליחים לסייע לו".