לאחר שהסכם המכר עם הקונים בקרית ביאליק בוטל באישור בית המשפט, בעקבות הסתרת מידע אודות סכסוך שכנים, הציעו המוכרים הסכם פשרה. במסגרתו, הרוכשים יקבלו את הדירה בשני שליש מהמחיר שנקבע, בכפוף לביטול כל ההליכים המשפטיים בין הצדדים. הקונים הסכימו להצעה, אולם רגע לפני חתימת ההסכם, נסוגו. המוכרים פנו לבית המשפט המחוזי בדרישה לחייב את הקונים לקבל את ההסכם הפשרה למרות שלא חתמו עליו. השבוע דחה בית המשפט את התביעה.
בשנת 2017 רכשו בני הזוג דירה ברחוב הגפן בקרית ביאליק תמורת 1.54 מיליון שקל, ולאחר החתימה על ההסכם שילמו למוכרים כמיליון שקל. חודש לאחר מכן שלחו מכתב למוכרים באמצעות בא כוחם, והודיעו להם על ביטול ההסכם בטענה שהסתירו מהם סכסוך ארוך ומתמשך עם אחת השכנות בבניין, הכולל הליכים משפטיים בין הצדדים. המחלוקת מתייחסת בין היתר לגינה המשותפת, אותה רצו הקונים לטפח, והסכסוך מונע מהם זאת, ולכן אינם רוצים את הדירה.
חודשים לאחר מכן הגישו הקונים תביעה לבית המשפט בבקשה לבטל את ההסכם, לקבל לידם את הסכום שכבר שילמו ולקבל פיצוי והוצאות. מנגד הגישו המוכרים תביעה שכנגד לאכיפת ההסכם, תשלום יתרת תמורת הדירה ופיצויים, שכר דירה ועוד. בפסק דין שניתן באוקטובר 2019 קבע בית המשפט כי ההסכם בוטל כדין בשל הטעיה או חוסר תום לב בניהול המו"מ לכריתת ההסכם.
בעקבות הפסיקה, הקונים הגישו תביעה נוספת לבית המשפט לשם השבת הכסף ששילמו ופיצויים שונים. בית המשפט הורה לרוכשים להשיב להם את כספם. זמן מה לאחר מכן נעשה ניסיון הידברות בין הצדדים על מנת לסיים את המחלוקת, בו הציעו המוכרים לקונים לקבל את הדירה ללא תשלום היתרה, שמסתכמת ביותר מחצי מיליון שקל, ובתוך כך לבטל את כל ההליכים המשפטיים. בא כח הרוכשים ביקש להיוועץ בהם לגבי ההצעה, ולאחר מספר ימים הודיע למוכרים כי ההצעה מקובלת, וכי ניתן להתקדם להסכם", נכתב בפסק הדין.
אלא שביום שבו נערכה הפגישה לצורך החתימה על ההסכם, נסוגו הרוכשים וסירבו לחתום. זאת, מאחר שלטענתם בביקור בדירה עלה כי היא אינה תקינה והתגלו בה נזקי רטיבות ונזקי איטום. המוכרים הכחישו וביקשו לחייב את הקונים לקיים את הסכם הפשרה בטענה שהסכימו לו.
בפסק הדין האחרון דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, עפרה אטיאס, את התביעה. "למוכרים היה ברור כי הביקור בדירה מהווה שלב במו"מ, באופן שהם קיוו כי לאחר הביקור בדירה, ניתן יהיה 'לסגור עניינים'.
"התנהגותם והתנהלותם של המוכרים מלמדת כי הם עצמם סברו שלא נכרת חוזה בין הצדדים. הם ניסו לאחוז בחבל משתי קצותיו ופעלו בניגוד לאותה הצעה שהם טוענים כי השתכללה לכדי הסכם מחייב".
