אל עולם משחקי המין בנוסח שולט-נשלט, המכונה BDSM, הגיעה עדי קרנקורס לגמרי במקרה. ספר מדע בדיוני שקראה התפתח בצורה בלתי צפויה, והיא מצאה את עצמה שקועה בקריאה ארוטית.
די מהר הקריאה הובילה לכתיבה, אבל היא לא חזתה את ההתפתחות המהירה של עיסוקה החדש ואת הדרישה שתהיה בשוק לסיפורים שהיא כותבת.
"ספרות ארוטית היא הז'אנר הנמכר ביותר בישראל", היא אומרת. "עם קהל קוראות נאמנות מגיל 18 ועד 80. בעיקר נשים. אני בכלל חלמתי לכתוב ספר על חייה של אמא שלי, אבל הדברים התפתחו אחרת, ואני מאמינה שבעתיד הקרוב אוכל לבסס 100 אחוז מהפרנסה שלי על כישרון הכתיבה שלי".
מקווקז לקריות
קרנקורס (36) נולדה בקווקז בשם אאידה, ובגיל ארבע עלתה לארץ עם הוריה ועם אחיה המבוגר ממנה בעשר שנים. הם התיישבו בקרית מוצקין ועברו בין דירות שכורות, עד שהשתקעו בקרית אתא, וכאן היא מתגוררת גם היום עם בעלה איתן ושלוש בנותיהם.
"הוריי עלו בעקבות החלום הציוני, אבל הדברים לא הסתדרו. עברנו מהחורבות בעיירה הקווקזית אל שרשרת דירות מוזנחות בקריות. אני זוכרת לכלוך, חרקים, ואמא ואבא ששניהם עובדים בניקיון.
"בהמשך אבא עבד כפועל, ועם שבעת ילדיו מאשתו הראשונה לא היה לנו קשר כבר אז. אבא היה מבוגר מאמא ב-15 שנה, ואמא ילדה אותי למרות שהוא לא רצה עוד ילדים. כשנולדתי, קראה לי על שם הדמות באופרה שאהבה.
4 צפייה בגלריה
עדי קרנקורס. "הקריאה הפכה לתחביב מטורף שבא על חשבון שעות השינה שלי"
(צילום: נחום סגל)
"רק ביום שבו הבאתי לכך שיכניסו את אבא למעצר, לאחר שאיים על אמא ברצח, הבנתי שבאמת הייתי צריכה להיוולד. אלימות היתה תמיד ברקע בבית, אבל בפעם הקודמת שאבא היכה את אמא הייתי ילדה, ובאותו בוקר, שלושה חודשים לפני החתונה שלי, כבר לא התכוונתי לוותר לו.
"איתן ואני קפצנו עם הפיג'מה לאוטו והזמנו את המשטרה מהדרך. אני לא מאבדת שליטה. גם כילדה, כשרציתי לבכות, נכנסתי לארון שהיה במרפסת, סגרתי את הדלת ויצאתי משם רק כשנרגעתי. אני גם לא שותה אלכוהול ולא לוקחת סמים, והצורך שלי להיות בשליטה מחמיר עם השנים".
והגעת למשחקי שליטה.
"עולם ה-BDSM מושך אותי. אני לא חיה את העולם הזה עם בעלי, אבל אני מבינה אותו היטב מקריאה, ומתחקירים שעשיתי. הכתיבה האירוטית היא לא תחביב עבורי, אלא החלום. אני לא ישנה הרבה, קוראת המון בלילות, וככה הגעתי לספר אינטרנטי שהחל כמו פנטזיה מהסוג שאהבתי, בסגנון הארי פוטר או שר הטבעות, והפך לארוטיקה.
"היתה עלילה מצוינת, ואז פתאום הגיע הסקס, והוא לא היה מצונזר. זה היה ספר של הסופרת לורה לי. הייתי בהלם מעצם העובדה שאני קוראת פורנו, ומאז קראתי את כל ספריה של לורה לי. גיליתי שיש המון סופרות שכותבות ארוטיקה, ובתוך זה הגעתי לגמרי במקרה לקרוא על BDSM, ובלעתי את הספרים האלה”.
מה מושך בזה?
"דווקא לנשים דומיננטיות כמוני, שנמצאות בשליטה מוחלטת על הכל, זה מושך כשיש היבט אחד בחיים שלא צריך לשלוט בו ולא צריך לחשוב. שמישהו אחר מנהל אותך ואומר לך מתי לעשות מה. יש לזה דרגות שונות של שליטה בתחומים השונים של החיים, לא רק בסקס".
קרנקורס מגיעה מתחום המכירות, והיום עובדת כמנהלת תפעול ביוניקו, חברת שילוח בינ"ל בספנות. "תמיד קראתי המון, ופתאום זה הפך לתחביב מטורף שבא על חשבון שעות השינה שלי, ממש אובססיה".
ואיך התחלת לכתוב את זה?
"אני כותבת כל החיים, מאז שאחי קנה לי מחברת עם מנעול כשהייתי בת עשר. עד גיל 30 כתבתי רק יומנים אישיים. כשהייתי בהריון עם בתי הבכורה, שהיא היום בת עשר, נחתה עלי מוזה וכתבתי בלוג חד פעמי באתר 'סלונה', שקראתי לו 'מלכת הבקבוקים הריקים' - כינוי שאמי נתנה לעצמה, כי כשאבא חיזר אחריה הוא אמר שיעשה אותה מלכה. כעבור שנים היא אמרה לו שבאמת עשה אותה מלכה - מלכת הבקבוקים הריקים. עם המשפט הזה גדלתי.
"בבלוג כתבתי על הילדות שלי ועל אמא, על האלימות. שלחתי קישור לחברה, ובעקבות הלייק שהיא עשתה, כל החברים שלנו ראו ושיתפו. בכלל לא התכוונתי, רק רציתי לפרוק מטען מהלב, וחשבתי שאף אחד מחבריי לא יראה את זה".
"אנשים התחילו לכתוב לי בפרטי שהם באים מבית דומה, וזה עשה להם טוב, הודו לי על פוסט אמיתי שמציג מציאות קשה ולא מתייפייף. חשבתי שאם זה עוזר, ולו לאדם אחד, לא אמחק את זה.
הפורנו הראשון
"פנו אלי מקבוצת פייסבוק של הורים בקריות, וביקשו שאכתוב טור על סקס לעלון שלהם שעמד לצאת לאור. מעולם לא חלמתי להיות סופרת אירוטית, וזו היתה הפעם הראשונה שבה כתבתי סיפור פורנו. כתבתי כמו שאני קוראת, והם אמרו שזה נועז מדי, וצריך לצנזר.
חברות שלי הציעו שאעלה את הסיפור בקבוצת הפייסבוק 'סקסימאמא'. העליתי, ומשם הכל פשוט התפוצץ. הדרישה היתה לכתוב עוד ועוד, והחברות אמרו שאני צריכה להפסיק לכתוב בשביל קבוצות של אחרים ולכתוב בשביל עצמי. אז פתחתי קבוצה משלי, שנקראת על שמי, קבוצת סיפורים ארוטיים. תוך חודש היו בה 11 אלף קוראים וקוראות, והיום יש שם 13 אלף.
"חודש וחצי לאחר מכן פנו אלי מסתיו הוצאה לאור, והחתימו אותי על שני ספרים. מחקנו את הסיפורים מהפייסבוק ואיגדנו אותם בספר שקראתי לו 'מפלט', על שם מועדון ה-BDSM בספר. זה הבייבי שלי. את ההשקה עשינו, כמתבקש, במועדון הדנג’ן בתל אביב".
הספר, 495 עמודים בכריכה רכה, מכיל שישה סיפורים שמחציתם מתרחשים בעולם ה-BDSM, והפך לרב מכר עם פרסומו ב-2019. "אבל הדרישה לסיפורים בפייסבוק לא הפסיקה", מעדכנת קרנקורס, "אנשים התמכרו לסיפורים וחיכו להם. כך התחלתי לכתוב בקבוצה את 'משפחת איתן', סיפור על משפחה של שישה אחים. גם להוצאת סתיו אני כותבת ספר נוסף בימים אלה, ואני עדיין לא קוראת לעצמי סופרת. אולי כשיהיו לי עוד כמה ספרים. הרבה המגיעות לשמוע אותי בערבי הנשים, ובינתיים גם כתבתי תסריט לסדרת דרמה אירוטית, שעובדת מצוין גם בלי הסקס".
מאיפה באים הסיפורים?
"יש לי דמיון מפותח, שם נמצאות הפנטזיות שלי ואני כותבת אותן. יש פנטזיות שאני לא רואה את עצמי עושה, יש סצנות שקורות בראש ואני לא מסוגלת לעשות אותן בחיים האמיתיים. לפעמים פשוט כיף לכתוב את זה".
ואיך מקבלים את הכתיבה שלך במשפחה השמרנית?
"עם המשפחה של אבא אני כבר מזמן לא בקשר. אמא מאוד תומכת בי וכמובן גם איתן בעלי, שתמיד אמר שאני יודעת לכתוב. לא חוויתי מישהו שהתנגד בפני לנושאי הכתיבה שלי, אבל לעברייני המקלדת יש מה לומר על איזו אמא אני, ועל מה שיחשבו הבנות שלי.
"בעיני, הכתיבה שלי היא לא פורנו. בפורנו העלילה לא מעניינת ורוב הזמן יש שם דברים קיצוניים בהרבה משנעשה. ספר ארוטי, לעומת זאת, הוא ספר לכל דבר עם עלילה, מתח, פשע, כאב, אובדן. ההבדל היחיד הוא שכשמגיעים לסצנות הסקס - הן לא מצונזרות. פורנו לבד לא עובד בספר, צריך שתהיה עלילה, אהבה וכבוד.
"והייתי עושה את זה גם אם כולם היו מתנגדים. אני לא אחת שאפשר להגיד לה מה לעשות. הדעה היחידה החשובה לי בעולם הזה היא של בעלי, ואיתן הוא המעריץ מספר אחת שלי".
איזה עוד הפתעות את מתכננת בהמשך?
"אהיה מנחת טלוויזיה, אולי בתוכנית בוקר, ותהיה לי תוכנית גם ברדיו. התסריט שכתבתי יימכר, ויהיו עוד. אני קרייריסטית, מאמינה בעצמי ומודעת לכך שיש רבים אחרים שהם מוכשרים לפחות כמוני. אני אוהבת לכתוב את כל זה, ולמרות הכל אני אוהבת את החיים שלי".
