סגן שחף שדה מנהריה היא היום אחד מהקצינים שעובדים מסביב לשעון כדי להקים את החטיבה המרחבים "ההרים" הראשונה של צה"ל, שתהיה אחראית על הגזרה המזרחית של גבול הצפון. סגן שחף הדריכה עד היום טירונים והייתה בתפקיד בבסיס דרומי בעת התקפת החמאס ב-7 באוקטובר. חברתה הטובה, סגן אדר בן סימון ז"ל, שגם היא הדריכה טירונים בבסיס זיקים, נהרגה בעת התקפת המחבלים כשהיא נלחמה להציל את חייליה.
סגן שדה: "אדר הייתה בדיוק באותו תפקיד כמוני, מ"מ טירונים בבסיס זיקים של פיקוד העורף. באותה שבת שחורה מחבלים נכנסו לבסיס ואדר עם הסגל, נלחמה כדי להגן על כל הטירונים שהיו שם, והיא לא שרדה את הקרב הזה. היינו חברות מאוד טובות, הבת דודה שלה היא החברה הכי טובה שלי ואנו מכירות מגיל צעיר.
"זה לא נתפס, לא מתעכל שהיא לא פה. אחותה של אדר, גם שמה שחף, קיבלה הצעת נישואים קצת לפני השבת השחורה. הם קבעו חתונה לחודש ספטמבר ולמרות שהמשפחה בשנת אבל, הם החליטו לקיים את האירוע. שחף שאמרה שהיא לא מבטלת, כי אדר ידעה את התאריך והיא רוצה לקיים אותו".
"אמרתי סבבה"
סגן שדה, בת 21, נולדה וגדלה בנהריה. היא הילדה הבכורה במשפחה ויש לה שתי אחיות קטנות יותר. אמה עובדת בחברת ישקר ואביה הוא בעל חברה שעוסקת באנרגיה סולארית. לקראת הגיוס, לא היה לה כל כיוון היכן לשרת. "אני הגדולה במשפחה, לא היה לי עם מי להתייעץ. אמרו לי שאלך להיות מש"קית ת"ש, אמרתי סבבה. אחר כך אמרו לי ללכת לקורס מ"כים, שמכשיר את כל הטירוניות בצה"ל לרובאי 02, לא לוחמות. זה שער הכניסה לצבא של המון חיילים. אמרתי, יאללה זה נשמע מגניב והלכתי על זה למרות שלא ממש הכרתי את התפקיד. עברתי טירונות וקורס מ"כים, פיקדתי על כיתה ואז הלכתי לקצונה".
ב-7 באוקטובר הייתה סגן שדה מפקדת מחלקה של טירונים שהתגייסו שלושה ימים לפני כן והוצבו בבסיס באזור הדרום. "לא היו התראות, הטירונים עוד ישנו. פתאום אזעקות, התראות שיש אפשרות שמחבלים בדרך לבסיס שלנו. לחיילים עוד לא היו מחסניות אפילו, רק התגייסו. חילקתי להם מחסניות והצבתי בעמדות השמירה לשמור על הבסיס. היינו היחידים שם שיכלו להגן על הבסיס ועל הטירונים".
מה חשבת באותם רגעים?
"הבנתי עד הסוף את המושג שבעצם היותך מפקד, אתה אחראי לחיי החיילים שלך. באותו יום חייהם של 70 חיילים היו תלויים בי כי הם היו רק כמה ימים בצבא, ללא כל הכשרה. זה מלחיץ מאוד, מצד שני ההבנה הזו אפשרה לי להמשיך ולתפקד".
יש כבר בסיס
לאחר אותו יום שחור, כל המחשבות על שחרור אפשרי מהצבא נעלמו. סגן שדה החליטה שהיא רוצה להמשיך ולתרום והוצבה בחטיבה מרחבית חדשה שהוקמה בשם חטיבת "ההרים", שתפקידה לתפוס את הגזרה המזרחית ביותר בגבול הצפון, גזרת החרמון. היא הייתה בין הקצינים הראשונים של החטיבה החדשה והייתה מעורבת בכל התכנונים כולל תכנון פעילויות, אימונים, מנהלת אופרטיבית, כוח אדם, אירועים וכו'.
סגן שדה: "אף פעם לא הייתה חטיבה מרחבית בגזרה הזו, אחרי פרוץ המלחמה הבינו עד כמה היא חשובה. נכון לעכשיו כבר יש לנו בסיס משלנו, קיבצנו את האנשים, מילאנו את התקנים ואנחנו כאן כדי להגן על הצפון".
עד כמה העובדה שאת מעיר צפונית, נותנת משמעות לתפקיד?
"בשבילי כל דבר שמרגיש צפון הוא בעצמות. אני חשופה יותר למה שקורה ויש לי בבית הורים ואחיות ויודעת למה הם חשופים. כל המצב באזור משפיע ישירות על המשפחה שלי והוא מורכב. לא אשקר, קשה לי עם המחשבה הזו שלא הרגשתי בעבר".
חושבת על קריירה צבאית?
"למעשה כבר החלטתי. כרגע אני בקבע. אירועי 7 באוקטובר שינו לי את התוכניות ולא חשבתי יותר להשתחרר. צה"ל עבורי הוא המקום היציב היחידי בו אני רואה עצמי ממשיכה, במיוחד במצב שאנחנו נמצאים".
אולי קב"נית
מה הדבר הכי משמעותי שעשית בשירות?
"פיקדתי עד היום על 15 מחזורים לאורך שנה וחצי. בכולם היו בממוצע 70 חיילים. כשסיימתי את התפקיד, דיברתי איתם, נשאתי נאום קצר, וסיפרתי להם שתוך שנה וחצי עברו תחת פיקודי 700 חיילים, ואני דואגת לכולם שיחזרו בריאים ושלמים למשפחות שלהם. זה הדבר הכי משמעותי בשירות שלי".
איפה את רואה עצמך עוד עשר שנים?
"ואוו, שאלה קשה. מקווה שהכל ילך כמו שצריך, אהיה עם תואר ביד אולי אפילו עם תואר שני אחרי שטיילתי וראיתי עולם. השאיפה שלי היא לעשות תואר שאיתו אוכל לעזור לאנשים. אולי פסיכולוגיה, אולי אשרת בצבא כקב"נית ואולי באזרחות. זה הכיוון".
חטיבת ההרים הוקמה כחטיבה מרחבית חדשה בגבול סוריה-לבנון, שתפעל תחת אוגדה 210 בגזרת הר החרמון והר דב. היא תחליף את חטיבת "החרמון" (810) תחת פיקודו של אל"מ לירון אפלמן והחלה את פעילותה לפני מספר חודשים. "הקמת החטיבה תיתן מענה מבצעי איכותי", אמר מפקד אוגדה 210, תא"ל ציון רצון.
