בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה היום (א') את אדוארד קצ'ורה מאשמת רצח הנערה ליטל יעל מלניק ז"ל, אך הרשיע אותו בעבירת גרימת מוות ברשלנות. קצ'ורה, שעבד במוסד פסיכיאטרי בטירת הכרמל, עמד לדין מאז 2021 לאחר שמלניק נמצאה קבורה באתר בנייה בקרית מוצקין, סמוך לחי פארק העירוני.
קצ'ורה הכחיש לאורך המשפט כי איים על מלניק. בעדותו בפני השופטים אמר: "אף פעם לא איימתי עליה. היו לנו תוכניות להתחתן בעתיד ודיברנו על זה". לדבריו, הוא לא העניק לה טיפול בשיטת CBT כפי שנרמז בכתב האישום.
גופתה של מלניק, בת 17 תושבת אור עקיבא, נמצאה על ידי שומר החי פארק כשקבורה חלקית בבור עפר צפונית לפארק. החקירה העלתה כי קצ'ורה הכיר את הנערה עקב אשפוזים שעברה במוסד בו עבד, ואף נפגש עמה שעות ספורות לפני מותה.
בעדותו בבית המשפט, מסר קצ'ורה תיאור מפורט של האירועים שהובילו למותה. לטענתו, מדובר ב"טקס קבורה" שמלניק ביקשה לבצע: "היא רצתה לעשות טקס קבורה, זה הגיע ממנה ואני התעקשתי שלא נעשה את זה אבל הבנתי שהטקס חשוב לה. היינו בצד בפארק והכנו בור קבורה כשהיו אנשים בסביבתנו.
"משם המשכנו לכיוון הבתים החדשים בשכונה, עישנו סיגריה, הסתובבנו והתחלנו לדבר על איך נבצע את הטקס. כשדיברנו על כיסוי הפנים של ליטל יעל מלניק ז"ל הבאתי צינור מאתר בנייה מבית ליד כדי שהיא תוכל לנשום. היא חפרה את רוב הבור לעצמה".
בהמשך, סיפר כיצד כיסה את גופה בעודה בחיים: "כשכיסיתי אותה יד שמאל שלי הייתה בתוך החול ויד ימין החזיקה בצינור האוורור כדי שהיא תוכל להמשיך לנשום. הפנים שלה היו מכוסות. שאלתי אותה אם היא בסדר. מלניק ז"ל ביקשה שאלך בשלב מסוים בעקבות צו הרחקה שהוטל עלינו. קמתי והלכתי, מבחינתי הטקס הסתיים, לא חשבתי על שום מחשבה אחרת".
הרכב בית המשפט, אב בית הדין השופט יחיאל ליפשיץ, השופטת גלית ציגלר והשופט שמואל מנדלבאום, קבע כי "לכל הפחות הוטל ספק סביר בטענות המאשימה לעיל, והפנה בהכרעת דין ארוכה ומנומקת, בין היתר לקשיים ראייתיים וכן לחוות דעת רפואית שהגישה ההגנה. בהתאם לחוות הדעת, קיימת אפשרות ולפיה מותה של המנוחה נגרם עקב תאונה על פי התרחיש הבא - נשימתה של המנוחה באמצעות הצינור גרמה לעלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני בגופה, הכרתה התערפלה, וכתוצאה מכך היא שאפה בטעות חול וחצץ שחדרו לדרכי נשימתה וגרמו למותה".
בית המשפט הדגיש כי, "אין בזיכויו של הנאשם מעבירת הרצח כדי להפחית מחומרת מעשיו ולשחררו לחלוטין מאחריות למותה של המנוחה. נקבע בהקשר זה כי מעשיו ומחדליו של הנאשם אפשרו את ביצוע ה'טקס' שהוביל למות המנוחה. על כן, הורשע הנאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.
בקרב משפחות נפגעות האלימות נגד נשים נשמעה ביקורת חריפה על פסק הדין: "מערכת המשפט נכשלה, האלימות נגד נשים תימשך באין מפריע", אמרו פעילים.
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, אמרה: "אנחנו המומים מזיכוי מהאשמה ברצח. למערכת המשפט תפקיד מרכזי בבלימת מגפת רצח הנשים בישראל, אך היא אינה ממלאת את חלקה, משום שאינה יוצרת הרתעה אמיתית. הזיכוי ניתן למרות עדים רבים, למרות עדות שני מומחים, למרות חקירה שהובילה להגשת כתב אישום ברצח. מערכת המשפט לא נתנה מספיק משקל לצו ההרחקה בתוקף, ליחסי כוח לא שווים בין גבר בן 50 לנערה בת 17, לגזלייטינג ושליטה שיטתית שנועדו למנוע ממנה להתנתק ממנו, לבגידה באמון הנערה שהובאה לאתר בניה שם נקברה בחול".
פורסם לראשונה: 14:17, 28.09.25
