אילן סרדל
פתח רשת חנויות גלידה
אילן סרדל (53), תושב קרית מוצקין, נשוי ואב לארבעה: "שירתתי במשטרה במשך 30 שנה, ומילאתי שורה ארוכה של תפקידי פיקוד והאחרון שבהם מפקד תחנת זבולון.
לפני שלוש וחצי שנים פרשתי ופתחתי, יחד עם שותף, חברה שהיא למעשה תחנת משטרה אזרחית, עם חלקת בילוש, זיהוי פלילי, מחלק הונאות, פוליגרף ועוד".
מה גרם לשינוי עכשיו?
"תמיד אהבתי גלידות. יום אחד נסעתי באזור אור עקיבא, ראיתי חנות גלידות של מחסני דהן ואמרתי למה לא. זה זמן שרציתי להתפתח מעבר לחברת החקירות, ויחד עם השותף החלטנו ללכת על הקונספט של מחסני גלידות. פניתי לבעלי הרשת, שהתלהב.
"נכון לעכשיו, פתחנו סניף בזיכרון יעקב, ברח' קרן היסוד בקרית ביאליק, ובקרוב סניף בעכו. אנחנו מוכרים גלידות בכמויות, במחירים הכי זולים. למשל, עשרה קרטיבים בעשרה שקלים, בחנות אתה משלם כמה שקלים לאחד. יש לנו כוונה לפתוח עשרה סניפים כאלו. עבורי זו התחלה חדשה בעסקים, כי עד כה עסקתי בנושאים משטרתיים. רציתי להרחיב אופקים, להיכנס לתחום הקמעונאות. הגלידות זה רק תחילת הדרך".
איפה תהיה בעוד עשר שנים?
"איש עסקים מצליח, במספר לא קטן של תחומים, נדל"ן, קמעונאות ועוד. יש לי תוכניות מוכנות ואסטרטגיה ברורה".
בקי מעוז
מגשימה את החלומות של בנה רוי
בקי מעוז (49), קואוצ'רית ומרצה למדעי החיים והחברה, אמא לשלושה וסבתא לשתיים, תושבת קרית ים. בשנת 2018 איבדה את בנה רוי, בן 11 וחצי, בתאונה של משחק אומץ. מאז מצאה דרכים להנציח את בנה - בטורניר כדורגל, הרצאות ופינות הנצחה על שמו. בנוסף, לקחה על עצמה להגשים את החלומות של רוי, שאחד מהם הוא חלום מוטורי, לרכוב על אופנוע.
מתי הפכת לאופנוענית?
"מגיל צעיר, רוי אהב מכוניות. בגיל חמש הבאנו לו רכב ממונע לילדים, והוא כל הזמן רצה אופניים, קורקינט, סקייטבורד, זה מה שהיה לו בראש. החדר שלו עד היום מלא בלגו של אופנועים, מכוניות משטרה וג'יפים. רשיון לאופנוע היה חלום עבורו, ואני החלטתי לנסות. בהתחלה היו חששות, אבל חבר קרוב, שהוא בעל רשיון לאופנוע, האיץ בי.
"לקח לי שנה להוציא רישיון לאופנוע, אחרי לא מעט רגעים מייאשים, סגרים, נפילות ושמונה טסטים. היום אני מבינה את החיידק של רוי ומרגישה מכורה לכלי, ואפילו עשיתי הדרכה לרכיבת סופר ספורט. לקחתי חלום שהוא לא שלי, ואני מרגישה את רוי כל הדרך בנהיגה. אני מדברת איתו לא מעט מתחת לקסדה, והוא שומר עליי. בקרוב אני מתכננת רכיבת מחווה לזכרו בכבישי בארץ, אני מאמינה שיהיו מעל 2,000 רוכבים".
ואיך הגעת להתנדב במשטרה?
"גם בעקבות רוי, לא בגלל שעניין אותו להיות שוטר, אלא כי החוקר שחקר את המקרה שלו שמר איתי על קשר. שאלתי אותו על העבודה שלו, הסתקרנתי וביקשתי להתנדב. לפני ארבעה חודשים התחילו ההכשרות, ואני בכל שבוע מתנדבת בסיור, ולפעמים גם פעמיים בשבוע. מה שאפשר ואיפה שאני יכולה לתת, אני שם. אני חושבת שאנחנו כקהילה הפכנו להיות כל כך מנוכרים, וחייבים לחשוב איך להתנדב יותר ולשים לב יותר לילדים שעוברים משבר".
מה בעתיד?
"לרוי היה גם חלום להיות טייס, אני מאמינה שיום אחד אני אאזור אומץ ואעשה רשיון אזרחי, אבל לפני זה אני צריכה לפגוש את מסי, כי זה היה עוד חלום שלו. יש תמונה ענקית של מסי בחדר של רוי, ואני אגשים גם את זה".
פאני (בוזגלו) בר מוחא
הזוגיות החדשה הובילה אותה לקרית ביאליק
פאני (בוזגלו) בר מוחא, בת 34, מעכו במקור, הייתה נשואה בעבר לאוהד בוזגלו, ולהם ארבעה ילדים, בעלת עסק לתכשיטים בקניון עזריאלי בעכו. פאני הצהירה בעבר שהיא כבר לא מאמינה גדולה בזוגיות, והנה לפני כשנה החלה קשר זוגי עם שופט הכדורגל אושרי כהן, רווק בן 27. לאחרונה עברו לגור יחד בקרית ביאליק.
מדוע דווקא קרית ביאליק?
"עברתי לשכונת אפקה בקרית ביאליק היא כי לא מצאתי דירה בהתאם לדרישות שרציתי בעכו. אושרי במקור מבאר שבע, הוא לא מכיר את האזור, סמך עליי שלי שאמצא את הטוב ביותר, וכך היה. אני מרוצה מהשכונה - נעימה, שקטה ומרכזית, והכי חשוב נוף מטורף. חוץ מזה, אני לא ממש מתערבבת עם שכנים, ככה תמיד הייתי, ואושרי ואני ממש מרגישים בבית.
"הכרנו דרך חבר משותף, שדרן הרדיו דניאל ציוני, שהחליט שהוא מחבר בינינו. הייתה שיחה זורמת, דיברנו במשך שבועיים בצורה אינטנסיבית ואז החלטנו להיפגש, והיה מדהים גם אחד על אחד לשמחתי".
הפסקת להאמין בזוגיות?
"הרבה שאלו אותי מה שונה היום מאתמול, כי הרי כבר לא האמנתי בזוגיות. אין לי תשובה, אלא פשוט זרימה, וכנראה שאושרי עשה משהו שאף אחד לא הצליח. כשטסתי לצילומי 'הישרדות', זה היה מבחן ההישרדות של הקשר שלנו, ודיברנו שמיד אחרי זה נחזק אותו. קצת אחרי זה הוא הציע לי לגור איתו, ועזב את את כל חייו בדרום בעקבות האהבה.
"על השאלה אם נתחתן אין לי תשובה, אבל לא פוסלת. היו הרבה הרמות גבה שרווק יוצא עם אמא לארבעה, והנה, עובדה שזה מצליח. המשפחה שלו קיבלה את ילדיי, אותי ואת החברים באהבה וחיבוק ענק. לרגע אחד לא הרגשתי סוג ב', כמו שלצערי הרבה מרגישות כך בפרק ב'. גם לא מעט עוקצים אותי על הפרש של שבע שנים בינינו, אני מסבירה לכולם שגיל זה רק מספר והאהבה מנצחת. ברור שהדבר שהכי מחבר בזוגיות זה ילד, אושרי בהחלט רוצה ילדים משלו, לכן אני לא פוסלת שזה יקרה".
בקרוב תעלה 'הישרדות' ותהיי כוכבת על, לא תקבלי תסמונת מלכת היופי?
"לא, אני אדם עם רגליים על הקרקע, זוכרת מאיפה באתי ושהכל זמני. מהצד שלי אשאר תמיד עם אושרי וגם אשאר בצפון, לא חושבת לעבור למרכז".
אלי דוקורסקי
נפרד מהבצקים והשיל 21 ק"ג
בזמן שרבים העלו במשקל גופם בתקופת הקורונה, ראש עיריית קרית ביאליק, אלי דוקורסקי (56), נשוי ואב לשלושה, הצליח להשיל ממשקלו 21 ק"ג. הוא נפרד מהבצקים, דבק באורח חיים בריא, מתמיד בפעילות גופנית, וזו רק ההתחלה.
מה גרם לשינוי?
"בסגר הראשון העליתי במשקלי כמה קילוגרמים טובים, ולא שהייתי רזה במיוחד לפני כן. התחלתי להרגיש פשוט מגעיל עם עצמי, ושמתי לב שבכל מקום שאליו הגעתי, אנשים היו מסתכלים על הבטן שלי. היה לי ברור שאני רוצה לעשות שינוי, והתחלתי לתפוס את עצמי בידיים".
מרגע שקיבל את ההחלטה, דוקורסקי נפרד מהרגלי התזונה הישנים. "הפסקתי לאכול בצקים ולחמים, לא נגעתי כבר שנה בעוגות או בפיצות, ואם אני אוכל לחם, אז זו פרוסה מקמח כוסמין בלבד. לפני כן, הבצקים היו נחמה מטרדות ומקשיי היום".
דוקורסקי, צמחוני מגיל 18, החל באכילת מזון בריא עשיר בירקות, פירות במידה ומעט פחמימות מרוכבות. "הבנתי שבשביל להצליח אני צריך מסגרת של פעילות ספורטיבית, והתחלתי להתאמן אצל אלדר ברלב באימונים אישיים. אבל אז החל סגר נוסף, ומכוני הכושר נסגרו. החלפתי את האימונים בהליכות לאורך טיילת שמעון פרס, ולעיתים בטיילת לאורך כביש חיפה עכו, במסלול של כ-8 ק"מ. כשנפתחו המכונים, חזרתי לאימונים ולהליכות במקביל".
אילו תגובות אתה מקבל?
"תמיד אנשים בטיילת פרגנו לי: 'יישר כח, ראש העיר' ו'כל הכבוד לך', ואין ספק שזה מחזק. כשהסתיים הסגר והמכונים נפתחו חזרתי למכון, בהתחלה הרגשתי שאלדר 'קורעת לי את הצורה', אבל מה שהיה אז סבל, היום זו הנאה גדולה. אחרי אימון או הליכה אני מרגיש חיוני ורענן.
"הוכחתי לעצמי שגם את זה אני יכול לנצח. אין ספק שכבר היום אני נהנה להסתכל במראה ובתמונות, יש לי איכות חיים טובה יותר".
מה תאחל לעצמך לשנה החדשה?
"שאצליח לשמור על מה שהשגתי, שאמשיך באורח חיים בריא ושאוריד עוד כעשרה ק"ג. יש לי נוחות פיזית לפעול בעשייה הציבורית שאני נהנה ממנה".
גבי בן גלים
כתב רומן חדש, 'הסודות של נטשה'
גבי בן גלים, יזם ואיש נדל"ן, תושב קרית ביאליק, גרוש ואב לארבעה: "עולם הכתיבה שלי התחיל לפני שנים כשהייתי מורה בבית הספר לקציני ים בעכו. התבקשתי להוציא ספר ללימוד ימאות, ועשיתי זאת יחד עם ד"ר מאיר שש. כשעזבתי את בית הספר לקציני ים הפכתי להיות קבלן בניין, ומאוחר יותר כתבתי ספר בהשראת אבא של אשתי, שהתחיל כנער סיפון והגיע להיות רב חובל, ספר מעביר היטב את אורחות חייו של ימאי.
"אני אדם שלא יכול להשתעמם, וכשהגיעה תופת הקורונה והסגרים, החלטתי לכתוב רומן. הקדשתי לכתיבה שלוש שעות בכל בוקר. התחלתי בסגר הראשון וסיימתי בסגר האחרון. הסיפור מתחיל בילד גבריאל בן ה-13, שמתאהב בשכנה נטשה, בת 24, באהבה בלתי אפשרית.
"סיפור חייה רצוף תלאות, אך היא יפהפייה ומושכת, וזה מסבך אותה. לא במקרה לילד קוראים גבריאל, הדמות הזו היא אני. כשהייתי בן 13 התאהבתי בשכנה שגדולה ממני, אבל היא לא ידעה על רגשותיי, עד עצם היום הזה. יצא ספר שאני גאה ומתרגש ממנו".
מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה?
"אני רוצה שרבים יקראו את הספר. התגרשתי לפני שלוש שנים, ואני מאחל לעצמי שהשנה אמצא את האחת שלי, לסיים את הפרק האחרון של חיי".
חופית ורז אדרי
פתחו משפחתון במוסד 'אהבה'
חופית אדרי (35), תושבת כפר ביאליק, נשואה לרז ואם לשניים. "למדתי עבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ועבדתי כסייעת בהוסטל ועוד משרות הקשורות לעבודה סוציאלית. כאשר נולדה הבת הבכורה, חיפשתי עבודה שתאפשר לי לעבוד מהבית. למדתי כתיבה שיווקית, ובזה עסקתי". כיום חופית ובן זוגה מנהלים חיי משפחה במוסד אהבה, עמותה הנותנת מענה לילדים ובני נוער בסיכון, ומגדלים 13 חניכים.
מה גרם לשינוי עכשיו?
"פשוט נמאס לשבת כל היום מול מחשב. התגעגעתי לעבודה עם אנשים, בעיקר עם נוער בסיכון. מוסד אהבה היה האופציה היחידה שבדקנו, כי אנחנו מכירים אותו מקרוב. אבא שלי לימד בבית הספר של הפנימייה 22 שנה, וההורים של בעלי מנהלים שם משפחתון עד היום. גדלנו באזור, והבנו שאם הולכים לפנימייה, לנהל משפחתון, זה שם.
"ההחלטה לא פשוטה, אתה שואל את עצמך אם אתה רוצה להכניס את שני ילדינו, אלינור (6) ואליאב (3) למסגרת כזו. עשינו את כל הפלוסים והמינוסים. היה ברור שבמוסד הם ייחשפו להתנהגויות שעד אז לא נחשפו אליהן, אבל הבנו שעם הכנה נכונה יהיה בסדר. וזה נכון, הילדים פורחים פה. הם לומדים במסגרת של חינוך ביתי, שעושה להם רק טוב.
"יש לנו במשפחתון 13 ילדים. אני ובעלי עובדים יחד, מסביב לשעון, ואין ספק שזה מצמיח אותנו. כדי לנהל משפחתון אתה צריך המון ידע מקצועי. אתה מתפקד כהורה, אבל אתה לא ממש הורה, ואסור שהילד יתפוס אותך כהורה. אתה בעצם גם עובד סוציאלי וגם פסיכולוג, והכל תחת הכובע של מדריך.
"אתה חייב להיות גמיש ועם יכולת לנהל הרבה דברים בו זמנית, ויחד עם זה גם לטפל בילדים שלך. זה עושה את העבודה לעוד יותר מורכבת. אנחנו מנהלים למעשה את כל הזמן שלהם, כולל בחופשים, תוך יצירת חיבור אמיתי ועמוק. במקביל אנחנו דואגים לקשר עם ההורים שלהם. לדעת לעשות הכל במקצועית אבל גם ברגש, זו המהות של ניהול משפחתון".
איפה תהיי בעוד עשר שנים?
"אני מתחילה החודש לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית, במגמת מנהיגות ושינוי חברתי. יש לי חלום ישן, שיום אחד אני אנהל פנימייה של ילדות בסיכון שנכנסו להיריון, רצוי או לא, ואני עוזרת להן לצמוח ולהיות אימהות למופת. זה החלום שלי".
פורסם לראשונה: 07:14, 06.09.21
