ביום שני לפני שבועיים קנתה לין נסראוי זר צבעוני של בלונים לכבוד יום ההולדת של המורה שלה, אבל לא הספיקה לתת לו אותם. בשעת אחר הצהריים, כשלין (10) שיחקה בחצר הבית עם אחותה ועם ילדים נוספים, הידרדרה מכונית משטח חקלאי שנמצא גבוה מחצר המשפחה, ופצעה אותה אנושות. היא נפטרה מפצעיה תוך זמן קצר. הוריה מימשו את רצונה לתרום את שיער ראשה לילדות חולות סרטן, וקרניות עיניה נתרמו לשני גברים.
מותה של לין היכה את היישוב בהלם. ידיד המשפחה, עלי חוראני, שמע את הצעקות ומיהר למקום. את מה שראה שם הוא לא ישכח. שכן אחר שראה מחלון ביתו את התאונה מיהר להזעיק את מד"א. "תושבת מג'ד אל-כרום הובהלה במצב קשה על ידי מד"א, תוך ביצוע החייאה מתמשכת, למרכז הרפואי לגליל נהריה. מיד בהגיעה הועברה בבהילות לחדר הלם, תוך המשך ביצוע החייאה מתקדמת", דווח ממד"א.
אמה של לין, רנא, היתה באותו זמן מחוץ לכפר, בדרכה לבדיקה רפואית בעכו. "הטלפון שלי צלצל כשחניתי את ליד המרפאה", סיפרה השבוע. "על הקו היתה לאנה, הבת הגדולה שלי, שאמרה שהיתה ללין תאונה. לאנה היתה בבית ושמעה רעש חזק וצעקות מהחצר, היא ראתה מהחלון את הרכב שהידרדר, אבל פחדה לצאת. כשהגעתי לבית החולים אמרו לי שלין בניתוח.
"אני חושבת שבאותן דקות היא כבר לא היתה בחיים. אחותה הצעירה של לין, סילה, היתה לידה בתאונה, ולין הצילה את חייה כשדחפה אותה הצידה. סילה עדיין בשוק, לא מבינה מה קרה. אנחנו לא יודעים איך לנחם אותה, רק מחבקים".
הרופאים נלחמו על חיי הילדה במשך שעה ארוכה. ד"ר איגור וקסמן, מנהל המחלקה הכירורגית: "היא הגיעה במצב אנוש אחרי שעברה החייאה ממושכת בשטח, כשהיא סובלת מפגיעה חמורה בכלי דם מרכזיים בחלל הבטן. ניסינו לעצור את הדימום, אבל פגיעתה היתה בלתי הפיכה ונאלצנו בצער לקבוע את מותה".
מתאמת ההשתלות ביקשה שישקלו לתרום את איבריה של לין, והסבירה שהם יכולים להציל חיים ולשפר איכות חיים לאחרים. חבר המשפחה עלי חוראני היה שותף לאותם רגעים: "הייתי איתם בבית החולים. חסן הוא כמו אחי הצעיר. חיבקתי אותו, ואמרתי שזה מאלוהים.
"ניסינו להירגע ולהבין את מה שאי אפשר להבין, ואז התקשרנו למרכז ההשתלות. יש במג'ד אל-כרום 17 אלף איש, ואין אחד שלא יודע מי הילדה הזאת. מכירים את אבא שלה ואת סבא שלה. השטח מעל הבית זו האדמה של הסבא, הוא החנה את האוטו והלך לעבוד בשטח, שתל עגבניות ופלפל. מישהו עלה על האוטו או דחף אותו, והאוטו הידרדר. כולם באבל על לין. אנחנו יודעים שאלוהים נותן ואלוהים לוקח, ולהורים שלה יש אמונה, אבל זה כל כך קשה".
רצתה להיות רופאה
קרניותיה של לין הושתלו בשני גברים בשנות ה-50 לחייהם. תרומת השיער הועברה לעמותת 'זכרון מנחם'.
ראנה: "ביקשנו לראות את האנשים שתרמנו להם קרניות, הם הסכימו ואנחנו ניפגש. אני רוצה לעמוד מולם ולראות את העיניים של לין רואות את העולם".
ארבעה ילדים יש לרנא, סייעת בבית הספר, ולחסן, שיפוצניק. רוחי (14) לאנה (12), לין ז"ל (10) וסילה (9). "ביום התאונה ביקשתי מהילדים שיישארו בבית, כי לא יכולתי להסיע אותם לבית הספר" אומרת רנא. "לין התחילה לבכות, כי רצתה ללכת ולתת למורה את הבלונים שקנתה לה. היא תמיד עזרה בבית ודאגה לכולם, למדה במתנ"ס קורס של שפים צעירים ועזרה לי במטבח עם הסלטים. היא היתה המלווה של אחותה הקטנה, וידעה איך לעודד אותה כשהיה צריך.
"אנחנו דתיים, ולין הקפידה להתפלל, למרות שהיתה צעירה ולפי הדת שלנו עדיין לא היתה חייבת. בזמן הסגר היא עלתה על גג הבית והצטלמה עם אחותה לסרטון, שבו הן קראו לילדים להשתמש במסכות, להיזהר ולא לצאת מהבית. היא היתה ילדה חמה ואוהבת אדם, עם אחריות חברתית ואישיות של מנהיגה, וגם תלמידה מצטיינת שהשתתפה בקורס של 'הרופא הצעיר' במתנ"ס ורצתה להיות רופאה.
"את החלום לתרום את השיער היפה שלה לחולות סרטן, אנחנו הגשמנו בשבילה. סיפרתי לה שיש ילדים חולים שאין להם שיער בגלל הטיפולים, זה נכנס לה ללב והיא רצתה לתרום. אבל אבא שלה אהב את השיער שלה ולא הסכים שתסתפר. היה לה שיער חום חלק כמו של האחיות שלה, ארוך עד אחרי הישבן. רק אחרי מותה הסכים אביה שנתרום גם את השיער. היא ישנה עם שתי אחיותיה בחדר, והכל נשאר כמו שהיה, עם הבגדים שלה. אני רואה אותה בכל הבית, איך היא נכנסת אלי למטבח ועוזרת לי, מחבקת את האחיות שלה.
"לין ציירה וכתבה לי מכתבים, שבועיים לפני התאונה כתבה שהיא אוהבת אותי, אוהבת את אבא שלה ואת האחים שלה, ולא רוצה שאף אחד מאיתנו יהיה עצוב לעולם. כתבה שהיא רוצה שכולנו נהיה לידה ולא נעזוב אותה, כאילו הרגישה שהיא עוזבת את העולם הזה. אנחנו חושבים רק על לין, מאמינים שהיא בגן עדן, וזה קצת מרגיע, אבל אני לא יודעת איך להמשיך את החיים בלעדיה. היא הספיקה בחייה לעשות הרבה טוב, הביאה מסר וגם תיקון לעולם. ואני יודעת שהיא עכשיו עם אלוהים, אפילו עוד יותר טובה".
