זו לא הפעם הראשונה שולריה צחנסקי (37), מטפלת בגן החיות חי פארק בקרית מוצקין, לוקחת לביתה בעלי חיים שננטשו או התייתמו כדי לגדל אותם עד שיגיעו לעצמאות. רק לאחרונה טיפלה בביתה בעופר צעיר לאחר שאמו סירבה להאכיל אותו, אך כעת עומדת בפניה משימה מאתגרת במיוחד. הקנגורו הצעיר נזרק מכיסה של אמו וזקוק לתנאי גידול מיוחדים עד גיל שנה וחצי.
צחנסקי: "ככל הנראה, האמא נבהלה ממשהו או בגלל שהיא צעירה מאוד, ונטשה אותו לפני כחודש. היא הוציאה אותו מכיסה והפסיקה להיניק אותו. ראיתי אותו אבוד וחסר אונים. לקחתי אותו לביתי כי הוא זקוק ליניקה כל זמן קצר, וצריך לשהות בתוך כיס מיוחד שצריך לנדנד כל כמה דקות, כדי לדמות לו את תנועת האם.
"בנוסף, צריך למרוח וזלין לשמירת לחות העור. כל הדברים האלה אמורה לעשות עבורו האם, ועכשיו חייבים לעשות זאת עבורו למשך שמונת החודשים הקרובים, על מנת שישרוד. הוא עדין מחוסר פרווה, ולכן צריך לדאוג גם לחוף הגוף שלו".
צחנסקי עלתה לארץ מאוקראינה לפני כשנתיים וחצי, ומתגוררת בנהריה. את ילדותה העבירה בגני חיות לצד הוריה, שעבדו כמטפלים ומאלפים. הטיפול התכוף מצריך השקעה מרובה, ובני המשפחה מתגייסים.
"כולם עבדו בגן חיות, ואני גדלתי בגן", סיפרה השבוע. "היה לי ברור שזה מה שאני אעשה בחיים. עבדתי הרבה עם טורפים וגורים. כאשר אם היתה מסרבת להאכיל את הוולד שלה, אנחנו היינו מטפלים בו. הייתי לוקחת אותו הביתה ומאכילה אותו כל שלוש שעות, כמו תינוק.
"את כל סוגי החיות הייתי לוקחת הביתה - קופים, דובים, אפילו ג'ירפה היתה אצלי בבית מספר ימים. במקרה של גור הקנגורו, זה קשה יותר מגידול של תינוק, הוא זקוק לטיפול 24 שעות ביממה. כשאני הולכת לעבודה בחי פארק לטפל בחיות אחרות, אני משאירה אותו לטיפול אצל אמא שלי.
בעבר, סיפרה, לצד בנה הניקה בעצמה גור דובים שננטש: "כשהבן שלי היה תינוק והנקתי אותו, הנקתי גור דובים במקביל. בצד אחד הבן שלי, ובצד השני גור הדובים שאמא שלו לא רצתה לטפל בו. הנקתי אותו חודש וחצי. כשלקחתי גור של פומה או טיגריס הביתה, כל הכלבות בבית היו מיניקות אותם. אני עושה את זה באהבה ומתייחסת אליהם כמו לתינוקות שלי".
פורסם לראשונה: 14:19, 15.06.21
