הצעירה מאזור הדרום שעברה אונס קבוצתי בבית מלון באשדוד לפני כשש שנים האמינה שהקשה מכל כבר מאחוריה.
הצעירה, כיום בת 22, הגיעה לפני פחות משנה לתחנת המשטרה באשדוד כשבידיה מידע שהוביל בסופו של דבר להגשת כתבי אישום נגד שלושת הגברים שביצעו בה עבירות מין כשהייתה בת 14 בלבד.
אך במהלך הדיונים בבית המשפט היא טוענת כי עברה מסכת ייסורים שגרמו לה לעיתים להתחרט על כך שביקשה שייעשה עימה צדק. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר בחיוב לבקשת הסניגורים של הנאשמים יצחק ברוך אהרונוב ורון גולצמן מאשדוד ואיגור קפלונוב מאשקלון, לקבל את מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת לבירור הפרטים שנמצאים בו.
לאחרונה דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגישה בנושא פרקליטתה של הצעירה, עו"ד רוני אלוני-סדובניק. "כשהגעתי לתחנת המשטרה באשדוד חששתי למסור את הטלפון שלי", היא מספרת בריאיון ראשון מאז הגשת כתבי האישום.
"זו סיטואציה לא נעימה להיות בה. זו הפלישה הכי קשה לפרטיות שלי, כי בטלפון שלי יש דברים מאוד אישיים. למרות שאני הקורבן נתנו לי תחושה של חוסר אמון, כאילו אני צריכה להוכיח משהו מעצמי. כאילו אני זו שנאשמת בביצוע עבירה".
עו"ד אלוני-סדובניק, אמרה על ההחלטה: "היעלה על הדעת שגברים שצילמו עצמם בזמן האונס עם הקטינה המעולפת ידרשו ממנה כעת למסור לצורכי הגנתם את תכני הטלפון הנייד שלה - כולל התמונות והסרטונים שלה וההתכתבויות שלה עם בני משפחתה והחברים?".
"הם סיימו והשאירו אותי לבד"
כתב האישום המטלטל הוגש בחודש ספטמבר 2021 כשבמרכזו הנאשם אהרונוב (36), נהג מונית מאשדוד. כתב האישום מתייחס לאירועים שאירעו בשנת 2015 ומתאר כיצד המתלוננת, שברחה בזמנו מהפנימייה בה למדה ועלתה על המונית של אהרונוב, סוממה על ידו ונלקחה לבית מלון באשדוד. שם, כך נטען, היא נאנסה על ידי אהרונוב ועל ידי שני החברים שהזמין לחדר.
כתב האישום נגד השלושה הוגש כחודש לאחר שהצעירה הגיעה לתחנת משטרת אשדוד וגוללה באוזני החוקרים את פרטי המקרה. הצעירה ערכה תחקיר ראשוני עצמאי והצליחה להתחקות אחר חלק מפרטי האירוע לפני שהגישה תלונה במשטרה. "הייתי בפנימייה טיפולית חרדית", היא מספרת השבוע. "אני באה מבית חרדי במקור ולא מצאתי את המקום שלי שם. לכן הייתי בורחת הרבה פעמים, לרחוב ולכל מיני מקומות".
באחת מהבריחות שלה, בצהרי יום שישי, היא הגיעה לתחנת דלק באזור הדרום, ללא כסף וללא אוכל. היא פגשה שם את אהרונוב שעבד על המונית וביקשה ממנו עזרה. "לא יודעת למה, אבל החלטתי לפנות אליו", מספרת הצעירה. "הוא אמר שהוא נוסע לאשדוד ושאני יכולה לנסוע איתו. בהתחלה הוא הציע שאלך לישון אצל חבר שלו, אבל אחר כך הוא התחרט. הוא אמר שנעזוב את החבר והוא ימצא לי מקום אחר לישון בו. הוא אמר שישכיר לי חדר במלון להיות בו בלילה עד מוצאי שבת".
על פי כתב האישום אהרונוב והמתלוננת הגיעו לחדר במלון. הוא רכש סמים מסוג קוקאין ולימד את המתלוננת להשתמש והשקה אותה באלכוהול. לטענתה, לאחר מכן היא נכנסה להתקלח ומשם הכל הידרדר במהירות. על פי כתב האישום, במהלך שהותה במקלחת הזמין אהרונוב את גולצמן וקפלונוב להגיע לחדר במלון, שם אנסו אותה וביצעו בה מעשי סדום בעת שהייתה בערפול חושים.
במהלך החקירה איתרה המשטרה תמונות מאותו הערב במלון, ובזמן שקפלונוב אנס את הנערה חבריו צחקו וקראו לעברו קריאות עידוד. בשלב מסוים, אחד הנאשמים צילם סלפי יחד עם קפלונוב בעודם מחייכים כשהנערה שוכבת עירומה ברקע. בתמונות אחרות שצורפו לכתב האישום נראתה הנערה מנסה למנוע את הצילום.
לאחר כמה שעות עזבו הנאשמים את החדר והותירו את המתלוננת לבדה כשהיא שרויה עדיין תחת השפעת הסמים והאלכוהול. "הם הלכו והשאירו אותי לבד", היא מספרת. "אחרי כשעה, כשההשפעה של הסם פחתה, קלטתי איפה אני ונתקפתי בלבול. עשיתי צ'ק אאוט מהמלון באמצע הלילה והלכתי לתחנת אוטובוס קרובה. אחרי שהבנתי שאין לי למי לפנות התקשרתי לתחנת המשטרה".
"הסיפור שלי לא עניין אף אחד"
היא תיארה לעצמה שבפנימייה דיווחו על בריחתה והשוטרים יידעו כיצד לעזור לה. "ידעתי שאם אני מתקשרת למשטרה ומספרת להם את כל הסיפור, הם יבואו לקחת אותי", היא מספרת. "ישבתי בתחנת המשטרה כמה שעות טובות, אבל אף אחד לא פנה אליי או שאל אותי מה קרה. בפנימייה לא רצו לקחת אותי, ההורים שלי לא באו והבנתי שהסיפור שלי לא מעניין אף אחד. החלטתי להשתיק את הסיפור ולא להתייחס אליו".
השנים חלפו, אבל הצעירה לא הצליחה להדחיק לחלוטין את האונס הקבוצתי שעברה. בעקבות שיחה שניהלה עם חברה שסיפרה לה כי החליטה להתעמת עם הוריה על העבר, גם הצעירה פנתה לשוחח עם אמה. "שאלתי את אמא שלי למה הם לא באו לקחת אותי כשלא היה לי לאן ללכת", מספרת הצעירה. "היא אמרה שהיא מצטערת ופתאום יצא ממני המשפט שעברתי אונס אחרי שנים שהחזקתי את זה".
בעקבות השיחה צפו ועלו כל הפרטים שניסתה להדחיק מאותו ערב נוראי. היא נזכרה בנאשמים, במלון בו שהתה ואפילו בחדר עצמו. "הפרטים האלה פשוט נחקקו אצלי בזיכרון", היא אומרת. היא נסעה שוב לאשדוד, התייצבה בתחנת המשטרה והגישה תלונה רשמית שלאחריה הוגש כתב האישום נגד השלושה.
הנאשמים הכחישו את המעשים המיוחסים להם גם לאחר העימות שנערך לשניים מהם מול המתלוננת. לפני כשלוש שנים היה אהרונוב מעורב בתאונת דרכים קשה במהלכה נהרגו רעייתו וחברו. אהרונוב נפצע קשה ונזקק לשיקום ממושך. לאחר מעצרו טען כי הוא סובל מפגיעה קוגנטיבית בעקבות התאונה, ולכן אינו זוכר את מה שאירע. למרות זאת מצא בית המשפט כי הוא כשיר לעמוד לדין.
הנאשמים הגישו באמצעות עורכי דינם בקשה לקבל לידיהם את חומרי החקירה, בהם גם הטלפון הנייד של המתלוננת לצורך "ביצוע בדיקות מומחי תקשורת וקבלת נתונים רלוונטיים". עו"ד אלוני-סדובניק התנגדה לבקשה, וטענה כי המתלוננת נמצאת במצב נפשי קשה ואין זה המקום לפגוע בפרטיותה. עורכי דינם של הנאשמים טענו מנגד כי במהלך תחקיר עצמאי שביצעה המתלוננת היא תיעדה בטלפון הנייד שלה פרטים ומקומות שקשורים לפרשה, ביצעה חיפושים באינטרנט והתכתבה עם גורמים שונים.
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנאשמים והצעירה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון. "מדובר בצו פוגעני וחודרני שניתן ללא נימוק משכנע מדוע יש להפר את פרטיותה של המערערת בצורה כה בוטה", טענה עו"ד אלוני-סדובניק. "הבקשה נדמית יותר ל'מסע דיג' שמטרתו להרפות את ידי המערערת ולהפחידה". עו"ד אלוני-סדובניק הוסיפה גם כי בטלפון של מרשתה קיימות בין היתר ההתכתבויות ביניהן בכל הנוגע למשפט.
בית המשפט העליון דחה את הערעור של הצעירה, אך הגביל את תנאי העברת הטלפון שלה. "תוכן הטלפון ייבדק על ידי גורם משטרתי וייבחן על ידי המשיבה, ורק אם יימצאו חומרים רלוונטיים להגנת המשיבים אלה יועברו לידיהם", נקבע.
"חשבתי לוותר ולבטל את התלונה"
לאחרונה חזרה הצעירה לתחנת משטרת אשדוד כדי לאפשר לחוקרים לאסוף מהטלפון שלה את כל הפרטים והמידע מהחודשים פברואר עד אוגוסט 2021. "הרגשתי שזה שב ומציף אותי וממש פוגע בי", היא אומרת השבוע.
"חשבתי אפילו לוותר ולבטל את התלונה ולומר 'די, תשחררו אותי'. זו סיטואציה קשה מאוד שלוקחים לך את הפרטיות שלך, את החיים שלך. אני צריכה להוכיח שאני לא בדיתי? אתם לא מאמינים לי שזה באמת קרה? מאז שהגשתי את התלונה ועשינו שיחזורים ועימותים ונלקחו עדויות לא חזרתי לתחנת אשדוד. אף פעם לא נעים להגיע לתחנת המשטרה, בטח אחרי אירוע כזה".
לעו"ד אלוני-סדובניק יש ביקורת נוקבת על האופן שבו מערכת המשפט מתייחסת לטענתה לקורבנות של תקיפה מינית. "המדינה מייחצנת את עצמה כאילו היא משדרגת את מעמדן של נפגעות עבירות מין וכאילו היא מגנה ושומרת על זכויותיהן", היא אומרת.
"אבל בפועל המציאות הפוכה. היעלה על הדעת שאנסים שצילמו עצמם בזמן האונס עם הקטינה המעולפת ידרשו ממנה למסור לצורכי הגנתם את כל תכני הטלפון הנייד שלה? אנו נכבד כמובן את פסיקת בית המשפט העליון, אך אין לי ספק שהחלטה מעציבה כזאת תרתיע בעתיד את מעט המתלוננות שמעיזות להגיש תלונה במשטרה. לא ייתכן שמחיר תלונה על אונס יהיה סוג של אונס שני.
"אנו קוראות לאיגוד מרכזי הסיוע לעתור לבג"ץ נגד הפגיעות המשפטיות ההולכות ומסלימות בזכויות של נפגעי/ות עבירות מין".
עד שייקבע המועד לדיון הבא מנסה הצעירה להמשיך בניסיונות לשקם את חייה ועברה להתגורר בעיר אחרת. אחרי הקשיים שחוותה בשנה האחרונה, ביניהם העימות עם הנאשמים, היא לא מתכוונת להגיע בקביעות לדיונים בבית המשפט.
"זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותם אחרי שש שנים", היא משחזרת. "זה היה שוק טוטלי עבורי לראות את הפנים שלהם כל כך קרוב. גם לדבר איתם ולשמוע שהם מכחישים ומבטלים סיטואציה שעבורי היא טראומה, היה בלתי נסבל. לפני העימות פחדתי פחד מוות, כאילו מכניסים לחדר מפלצת, רעדתי ממש מפחד".
אגב, לאור מצבו של אהרונוב מאז התאונה שעבר היא לא התעמתה איתו: "הם אמרו לי שאין בכך טעם".
"אני מפחדת שהכל יתחיל לקרוס"
ההכחשות של הנאשמים לצד ההחלטה של בית המשפט לחשוף את פרטי הטלפון הנייד שלה, ערערו את ביטחונה של הצעירה. "אני כאילו חיה בעולם משלי שאף אחד לא יודע עליו כלום", היא אומרת. "לא האמנתי שאצליח להגיע לאנשים הללו כשהתחלתי לחפש אותם. יש לי נחמה קטנה בזה שהגישו נגדם כתבי אישום, זה כמו ניצחון קטן עבורי והוכחה שמישהו מאמין לי. אבל עדיין יש משפט שמתנהל והכל יכול לקרות".
באחרונה, בעקבות תהליך השיקום שהיא עוברת מספרת הצעירה על הטבה מסוימת במצבה. "מבחוץ הכל נראה בסדר בחיים שלי, אבל בנפש קצת פחות. אני עכשיו במקום יותר טוב, אבל עדיין יש לי פחד שפתאום אאבד הכל וכל מה שהצלחתי לבנות עכשיו יקרוס".
תגובת סניגוריהם של שלושת הנאשמים לא התקבלה.
דו"ח נפגעי תקיפה מינית ל־2020: 57 אחוזים מהפניות על עבירות מין - של קטינים
כ־50 אלף פניות התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בשנת 2020, מתוכן 13,994 פניות חדשות - עלייה של 9 אחוזים ביחס ל־2019. כך עולה מהדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. 57 אחוזים מהפניות עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים. יותר ממחצית מהפניות עסקו בפגיעות שהתרחשו בבית. 89 אחוזים מכלל הפניות דיווחו על פגיעות בנשים, ושאר הפניות עסקו בפגיעה בגברים.
על פי הדו"ח, 89 אחוזים מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע או לנפגעת. 32 אחוזים נפגעו על ידי בני משפחה, ועוד 13 אחוזים נפגעו בידי בני זוג בעבר או בהווה. 77 פניות עסקו בפגיעה שהתבצעה באמצעות סם אונס.
מתוך הפניות בילדים עד גיל 12 - 72 אחוזים מהפגיעות התרחשו בבית הנפגע או הנפגעת, הפוגע או מגורים משותפים, ועשרה אחוזים מהפגיעות התרחשו במערכת החינוך. ב־69 אחוזים מהפניות הפוגע הוא בן משפחה.
בשנת 2020 נפתחו 5,903 תיקי עבירות מין והטרדה מינית במשטרת ישראל - עלייה של שני אחוזים ביחס לשנה קודמת. בפרקליטות נפתחו 4,521 תיקים - 4,101 תיקי עבירות מין ו־420 תיקי הטרדה מינית. 80 אחוזים מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית נסגרו ללא כתב אישום.
בשירות בתי הסוהר שהו 885 עצירים ואסירים בגין עבירות מין, מדובר בירידה של 21 אחוזים ביחס לשנת 2015. מתוך 761 אסירים ששוחררו באותה שנה, 22 אחוזים לא ריצו מאסר מלא.
