כשרואים את הזמרת שריי־אדר חביב מפזזת באלגנטיות בקליפ החדש שלה, מפזרת מסביבה טונות של ביטחון עצמי וחושפת שלל קעקועים ופירסינג, קשה להאמין שהבחורה היפיפייה שממלאת את המסך במבט מהפנט ובגזרה חטובה, הייתה לפני שנים אחדות שלד מהלך - נערה על סף מוות אחרי תקופה ממושכת של הרעבה עצמית.
6 צפייה בגלריה
שריי־אדר חביב
שריי־אדר חביב
שריי־אדר חביב
(צילום: אבי רוקח)
חביב (24) עברה שנים אפלות בנעוריה, כשמחלת האנורקסיה היכתה בה קשות וכמעט שעלתה בחייה.
"ביום ההולדת ה־15 שלי הגעתי למצב שהרופאים חששו לחיי", היא פותחת. "שקלתי 26 ק"ג והייתי על סף מוות. כל הגוף שלי היה כחול כי לא היה עליו בשר. הייתי עור ועצמות, באופן מילולי לגמרי. באצבעות הידיים שלי כבר התחיל נמק. בשלב הזה כבר הייתי אחרי כמה וכמה אשפוזים בברזילי והבינו שאני לא אחזיק ככה מעמד. נכנסתי לאשפוז בבית החולים אסף הרופא. האשפוז הזה נמשך שנתיים".
כיום, שבע שנים אחרי, היא החלימה מהמחלה הקשה ופורצת לעצמה במלוא הכוח דרך עצמאית.
6 צפייה בגלריה
חביב מדגמנת
חביב מדגמנת
חביב מדגמנת
(צילום: חגי שלום, ליה שמש)

"פשוט הפסקתי לאכול"

לאחרונה הוציאה חביב סינגל חדש, "טיפה של גבר", שעוסק באהבה נכזבת שידעה לפני כשנה ומעמיד את הזמרת הצעירה בעמדת כוח של מי שלא מוכנה לקבל שטויות מאף אחד. "תגיד לי מי אתה חושב שאתה, משחק איתי ככה, לא תבין, אני לא ילדה, לא נשארת ביי, זזה", היא שרה בשיר שכולו מפגן של עוצמה נשית.
והעוצמה הזו מתבטאת היטב גם במראה שלה: בקליפ היא חושפת שלל קעקועים ופירסינג, דבר שמן הסתם תרם לכך שתוך שלושה שבועות מעלייתו לאוויר הוא כבר מגיע לכמעט חצי מיליון צפיות ביוטיוב. מבחינתה של חביב זו רק התחלת המסע לתהילה: "אני מאמינה שעוד אהיה זמרת מוכרת וידועה", היא אומרת, "וגם כשאהיה למעלה לא אשכח מאיפה באתי ובאילו מקומות נמוכים הייתי".
קראו גם:
התקופה האפלה שחביב רומזת עליה קשורה לחמש שנות גיהנום האנורקסיה, במהלכן אושפזה בבתי חולים ונגעה במוות.
"הכל קרה בגלל הרצון שלי להיות מושלמת. רציתי להיות יפה. כשהייתי בת 12 הבנות מאוד ניסו לפגוע בי. הייתי הילדה הכי יפה בכיתה וזה הפריע להן. ילדים הם אכזריים. לצערי, הייתי חסרת ביטחון אז הן פשוט פגעו בי. במשך כל אותה תקופה הפנמתי ולא דיברתי. בסוף חליתי באנורקסיה כי פשוט הפסקתי לאכול".
הוריה של חביב התגרשו בצעירותה. "הם תמיד עטפו אותי בחום ובאהבה, כל אחד מהצד שלו. הם גם היו מודעים למה שקורה איתי, אבל לצערי כבר הייתי עמוק בתוך הבור והם לא יכלו להציל אותי.
6 צפייה בגלריה
חביב. "תחרויות יופי זה לא בשבילי. אני לא בקטע"
חביב. "תחרויות יופי זה לא בשבילי. אני לא בקטע"
חביב. "תחרויות יופי זה לא בשבילי. אני לא בקטע"
(צילום: חגי שלום, ליה שמש)
בתקופה הרעה הורדתי 12 ק"ג תוך שלושה חודשים ולא היה שום דבר שהם יכלו לעשות. אלוהים הציל אותי. היה לי נס רפואי. וכמובן שהיו את אנשי הצוות באסף הרופא שהצליחו לגעת בי ולגרום לי להתאושש. לאורך כל הזמן הזה המשפחה שלא עזבה אותי לרגע".
עד כמה המצב שלך היה קשה?
"כשהייתי בתקופה הראשונה בבית החולים לא יכולתי לעמוד על הרגליים. היו צריכים להרים אותי למיטה. הרופאים אמרו לאמא שלי שהסיכויים שלי לחיות קטנים. הייתי מחוברת לעירויים ולזונדות. מרותקת למיטה.
יום ההולדת שלי חל בפורים ואני זוכרת שלכבוד החג הגיעו חיילים לבית החולים כדי לשמח את המאושפזים. אני זוכרת שזה כאב לי כל כך ואמרתי לעצמי שאני רוצה להיות כמוהם. אז נפל לי האסימון, הבנתי לאיזה מקום נמוך הגעתי ומפה רק הלכתי וצמחתי. התחלתי לעשות תהליכים עם הגוף, ובעיקר עם הראש שלי. התחלתי להיות אופטימית למרות שמצבי היה קשה מאוד".
6 צפייה בגלריה
שריי־אדר חביב. "אני מאמינה שעוד אהיה זמרת ידועה"
שריי־אדר חביב. "אני מאמינה שעוד אהיה זמרת ידועה"
שריי־אדר חביב. "אני מאמינה שעוד אהיה זמרת ידועה"
(צילום: אבי רוקח)
ולא לחינם חביב מדברת על תהליכים מנטליים שעברה, שכן אנורקסיה היא בראש ובראשונה מחלה של הנפש. "היו שני אנשי צוות, ד"ר גדי רייזלר והאחות אירנה, שתפסו אותי בנקודות החלשות שלי וידעו איך לדבר איתי ללב וגם לראש.
עברתי לפני כן המון מטפלות ופסיכולוגים, אבל עבדתי עליהם - המטפלות שלי, הן באו לאמא שלי ואמרו לה שתעשה לי ביקורת אינטליגנציה. אבל במקרה של שניהם הם הצליחו לגעת אצלי בשורש הבעיה. הם ידעו איך לגעת בדברים שחוויתי בעבר, לנתח אותם, לפרק אותם וזה גם מה שגרם לי להיפתח אליהם ולהתחיל לטפל בבעיות".

"המוזיקה ריפאה אותי"

חביב מבקשת להעביר מסר לנערות שסובלות מאנורקסיה ואין להן מודל לחיקוי. כשהיא מדברת על הצלחה מקצועית בעולם הבידור היא חושבת גם על זה: "אני רוצה שנערות צעירות שחולות באנורקסיה יקבלו ממני השראה ולא יגיעו למצב שאני הייתי בו.
לכן גם האמביציה שלי להצליח היא אדירה. אני חולמת להצליח ואז מהמקום הזה לבוא ולהרצות לנערות אנורקסיות, להסביר להן שהן לא צריכות להגיע למקום הזה שאליו אני הגעתי. אני לא שוכחת את מה שעברתי. במשך כל התקופה אמרתי לעצמי שאנצח ושלעולם לא אחזור לשם. עכשיו, כשאני במקום אחר, אני חולמת לעזור לאחרות שיוכלו לצאת מהמקום הנורא הזה".
חביב מספרת שכשיצאה מבית החולים "האנשים היו טובים אליי, אבל זה היה כמו להשתחרר מבית כלא אחרי שנתיים מאסר. המפנה הגיע בכיתה י"ב. התהפכתי ב־360 מעלות. תפסתי ביטחון, התחזקתי והפכתי למקובלת בחברה".
6 צפייה בגלריה
חביב. "בני המשפחה מקועקעים אצלי על העור"
חביב. "בני המשפחה מקועקעים אצלי על העור"
חביב. "בני המשפחה מקועקעים אצלי על העור"
(צילום: אבי רוקח)
למרות שקיבלה פרופיל 24 ושוחררה משירות, החליטה חביב להתגייס והתנדבה לשרת בחיל המודיעין בתל אביב. אז גם החלה לסגל לעצמה אורח חיים בריא יותר.
ומתי התחיל הרומן שלך עם המוזיקה?
"הייתי שנתיים בבית החולים ולא היה הרבה מה לעשות אז ביקשתי מאבא שלי שיקנה לי גיטרה והתחלתי לנגן. ניגנתי גם על פסנתר ואחר כך למדתי גם לתופף. בהמון מובנים אני יכולה להגיד שהמוזיקה ריפאה אותי".

58 קעקועים, בינתיים

עולם הקעקועים והפירסינג ממלא חלק נכבד מחייה והיא הפכה את הנושא לחלק מהותי מחייה ופתחה סטודיו לקעקועים ברובע הסיטי באשדוד. "זה התחיל בגלל שאני אוהבת לצייר וגם היה לי מנטור קובני בשם יואנדריי", היא מספרת וחושפת את הקעקוע הראשון שלה (מתוך 58, עד עכשיו). זה היה של סבה, קעקוע שעשתה בגיל 16. "סבא שלי ליאון מצד האבא היה בשבילי איש יקר וחשוב. כשהוא נפטר לקחתי את זה קשה".
זה לא כואב?
"זה כאב משכר. כשאתה נכנס לזה אתה לא יוצא מזה. זה סוג של פירוק כאב. בוא נגיד שהכאב שגרמו לי הנערות בבית הספר הרבה יותר כואב מהכאב הפיזי של הקעקועים".
זה לא הזמן הכי טוב לפתוח עסקים, את לא חושבת?
"הסטודיו הוא חלק מהייעוד שלי. אני חייבת לעבוד ואני מרגישה שיש ביקוש לקעקועים, בעיקר אצל בני הנוער. קעקועים מבחינתי הם דרך חיים וחוץ מהסטודיו אני גם מדגמנת עם הקעקועים שלי, בעיקר לחו"ל".
6 צפייה בגלריה
חביב בעבודה. "הקעקועים זה כאב משכר"
חביב בעבודה. "הקעקועים זה כאב משכר"
חביב בעבודה. "הקעקועים זה כאב משכר"
(צילום: אבי רוקח)
כאן אין לדוגמנות כזו שוק?
"הוצע לי להופיע בתחרויות יופי באשדוד, אבל החלטתי שזה לא בשבילי. אני לא בקטע הזה. אני חושבת שצריך להציע דברים שהם מעבר ליופי - להיות טאלנט ולא רק יפה. אני מאמינה שעם ההתקדמות בתחום השירה גם תחום הדוגמנות יגיע ובכל הכוח".
כדי לקדם את קריירת השירה הצטיידה חביב בסוכן טל הנדלסמן וביחצ"נית גלית קאשי כשברקע אביה תומך בה כלכלית. "אבא שלי גם סידר לי את הסטודיו לקעקועים בסיטי שעכשיו חזר לפעול אחרי הסגר", היא אומרת בחיוך.
ואיך את מגדירה עצמך מבחינה מוזיקלית?
"יש לי קול רוקיסטי כזה, אבל אני רוצה להביא משהו אחר, שונה, סוג של מיי פיינגולד עם שירים של נועה קירל.
אני רוצה להופיע בכל מקום, אני פתוחה להכל. כרגע יש לי שני סינגלים. יש מי שיכתוב וילחין לי שירים נוספים וגם יש לי מספיק שירים שכתבתי ושמתי במגירה ושאותם אני צריכה להוציא".
מה אומרים במשפחה על השינוי שעברת?
"הם עברו תקופה נוראית בגללי ואני שמחה שזה מאחורינו. החיוך של האחים שלי אומר הכל. האחים שלי הקטנים גדלו לבד כי לא הייתי בבית, אחותי שילה גידלה את דביר כי ההורים היו בעיקר איתי. פעם ההורים שלי היו מתביישים בי, היום הם גאים בי והולכים עם ראש מורם".

פורסם לראשונה: 07:53 , 09.03.21