השעה מאוחרת, החדר שקט, ופתאום הלב הולם בחזה. הוא דופק חזק, נדמה שהוא מדלג על פעימה, ואחר כך ממהר כאילו הוא משלים אותה. רבים מכירים את הרגע הזה: סופרים פעימות, מציצים בשעון החכם ומנסים להבין אם זה עובר מעצמו או שיש סיבה לדאגה.
דפיקות לב הן אחת הסיבות הנפוצות לפנייה לרופאים, ובמקרים רבים הן מתבררות כתופעה חולפת שקשורה לעייפות, ללחץ או לכוס קפה נוספת. לעיתים הן משקפות הפרעת קצב שכדאי לאבחן ולטפל בה. הקושי הוא שבזמן אמת התחושה בשני המצבים עשויה להיות דומה, ולכן חשוב לדעת אילו פרטים עוזרים להבחין ביניהן.
מה בעצם מרגישים כשהלב דופק חזק?
הלב פועם כל הזמן, אבל בדרך כלל לא שמים לב אליו. התחושה מופיעה כשמשהו משתנה: הקצב מואץ, הפעימה חזקה מהרגיל, או שאין מה שיסיח את הדעת, למשל בשכיבה על הצד בשקט של שעות הלילה. לכן חלק מהאנשים מרגישים את הלב דווקא לפני השינה, ולא באמצע יום עמוס.
התיאור עצמו חשוב. יש מי שמרגישים מעין דילוג, כאילו הלב החסיר פעימה ואחריה הגיעה פעימה חזקה, תחושה שלעיתים קשורה לפעימות נוספות ומוקדמות שנחשבות שכיחות. אחרים מתארים דפיקות לב מהירות וסדירות, שמתחילות ונגמרות בבת אחת. ויש שמתארים הרגשה של פרפור בלב, כמו רפרוף לא אחיד בתוך החזה.
כדאי גם להבחין בין דופק מהיר לדופק לא סדיר. לב שמאיץ בקצב קבוע אחרי עלייה במדרגות מגיב למאמץ כמצופה. לב שפועם במרווחים משתנים, בלי קשר למה שעושים באותו רגע, כבר מצריך תשומת לב. אפשר לבדוק זאת ביד: מניחים שתי אצבעות על פרק כף היד ומרגישים אם הפעימות מגיעות במרווחים שווים.
כשמרגישים דופק לא סדיר, בלי תבנית ברורה, שאינו נרגע אחרי מנוחה או שחוזר שוב ושוב, מקובל לפנות לבירור רפואי ולא להמתין. אחת האפשרויות שרופאים בודקים במצב כזה היא פרפור פרוזדורים, הפרעת קצב שבה הפעימות אינן סדירות ולעיתים גם מהירות. בירור מוקדם מאפשר לדעת אם קיימת הפרעה כזו ומה נדרש בהמשך. וכשמתברר שאין סיבה לדאגה, התשובה מפיגה חשש שהצטבר לאורך זמן.
אילו הרגלים יומיומיים מאיצים את הלב?
הרבה דברים יומיומיים משפיעים על הקצב. קפאין מקפה או מתה מעורר את מערכת העצבים, ואצל חלק מהאנשים גם כמות מתונה מורגשת בחזה. שינה קצרה או ארוחה כבדה בשעת לילה מאוחרת עשויות להוביל לתחושה דומה, במיוחד כשהן מצטברות באותו יום.
גם המצב הנפשי משאיר סימן. בזמן לחץ הגוף מפריש הורמונים שמעלים את הדופק, וזו תגובה טבעית לגמרי. מי שעוברים תקופה עמוסה עשויים להרגיש את הלב בתדירות גבוהה יותר, גם כשהבדיקות תקינות. התייבשות, למשל אחרי יום חם או מאמץ בלי שתייה מספקת, יכולה גם היא להשפיע על הקצב.
פעילות גופנית מעלה את הדופק, וזה בדיוק מה שאמור לקרות. אחרי אימון הקצב יורד בהדרגה ככל שהגוף נרגע. אם הלב ממשיך לדהור זמן רב אחרי שהמאמץ הסתיים, או שהוא מאבד את הסדירות דווקא בזמן מאמץ קל, זה פרט שחשוב לספר עליו לרופאים.
כמה גורמים שפחות נוטים לחשוב עליהם:
משקאות אנרגיה: מכילים לעיתים קפאין בכמות גבוהה, לצד ממריצים נוספים שמופיעים ברשימת הרכיבים.
תרופות להצטננות: חלק מהתכשירים לגודש באף מכילים חומרים מכווצי כלי דם, שעלולים להאיץ את הדופק.
ערב של שתיית אלכוהול: כמות גדולה עלולה להאיץ את הלב ולשבש את המנוחה עד הבוקר.
ניקוטין: סיגריות, סיגריות אלקטרוניות ומוצרי טבק מחוממים מכילים ניקוטין, שמעלה את הדופק.
כשהסיבה נמצאת מחוץ ללב
לפעמים הלב רק מגיב למשהו אחר שקורה בגוף. פעילות יתר של בלוטת התריס עשויה לגרום לדופק מהיר, לרעד, להזעה ולירידה במשקל. מאחר שהסימנים האלה מתפתחים לעיתים קרובות בהדרגה, אפשר לייחס אותם בטעות ללחץ או לעייפות, ובדיקת דם פשוטה עשויה לגלות את המקור.
גם אנמיה עלולה לגרום ללב לפעום מהר יותר, כי כשיש פחות המוגלובין בדם הלב מגביר את הקצב כדי לספק חמצן לרקמות. לצד זה, רמות נמוכות של אשלגן או של מגנזיום, מינרלים שקשורים לפעילות החשמלית של הלב, עשויות לתרום לכך. בדיקות דם שגרתיות כוללות לרוב חלק מהערכים האלה.
שינויים הורמונליים משפיעים אף הם. נשים בגיל המעבר מדווחות לא פעם שהן מרגישות את הלב פועם בחוזקה, לעיתים יחד עם גלי חום והפרעות שינה. בהריון נפח הדם גדל והדופק במנוחה עולה, כך שתחושה ברורה של פעימות הלב עשויה להיות חלק מהשינוי. גם ירידה ברמת הסוכר בדם, בעיקר אצל מטופלים באינסולין או בתרופות מסוימות לסוכרת, יכולה להאיץ את הלב.
תחושה רגשית או בעיה גופנית?
התקף חרדה עשוי לכלול דופק מהיר, לחץ בחזה, קוצר נשימה וסחרחורת, ולכן הוא מזכיר לא פעם בעיה בלב. הבלבול יכול לקרות בשני הכיוונים: יש מי שמגיעים לחדר מיון ומתברר שעברו התקף חרדה, ויש מי שמייחסים לחרדה תסמינים שמקורם בהפרעה גופנית.
בגלל זה לא כדאי להניח מראש שהכול נובע מלחץ, במיוחד כשהדפיקות מעירות משינה, מופיעות בלי טריגר ברור או מלוות בסחרחורת. בירור גופני שמסתיים בתוצאות תקינות מאפשר לטפל בחרדה עצמה בראש שקט יותר, ולהשתחרר מאותה דאגה.
רופאים מכירים מעגל חוזר: מי שחוששים מהלב מקשיבים לו יותר, שמים לב לכל פעימה, וההקשבה מגבירה את הלחץ ואת הדופק. הסבר ברור על מה שנמצא, ועל מה שלא נמצא, עשוי לעזור לשבור את המעגל, לצד טיפול כשהוא נדרש.
מה השעון החכם יכול להראות, ומה לא
שעון חכם או צמיד כושר מודדים את הדופק לאורך היום, וחלק מהדגמים מציעים גם רישום אק"ג בערוץ אחד והתראה על דופק חריג. זה כלי שימושי לתיעוד, כי הוא מאפשר להראות לרופאים מה קרה ברגע שבו הופיעה התחושה, ולא רק לתאר אותו בדיעבד.
לכלים האלה יש גם מגבלות. החיישן עלול לטעות בזמן תנועה, כשהרצועה רפויה או כשהעור קר, והתראה בודדת אינה אבחנה. מנגד, מדידה תקינה אינה שוללת בעיה, כי השעון אינו מקליט כל הזמן ואינו מחליף בדיקה רפואית. כדאי לראות בו כלי עזר בלבד.
כשמופיעה התראה, מועיל לרשום את השעה, לשמור את ההקלטה ולהביא אותה לבדיקה. רופאים יכולים להתרשם ממנה ולהחליט אם נדרש בירור מקיף יותר. עם זאת, בדיקה של האפליקציה עשרות פעמים ביום עלולה להגביר את הדאגה במקום להרגיע, ולהפוך כל שינוי קטן בגרף לסיבה לחשש.
לפי איגוד הלב האמריקאי, דופק במנוחה אצל מבוגרים נע בדרך כלל בין 60 ל-100 פעימות בדקה, וכושר גופני, תרופות וגיל משפיעים על הערך האישי. חשוב יותר לעקוב אחר שינוי לעומת הדופק האישי הרגיל, מאשר להיצמד למספר בודד מתוך האפליקציה.
מתי פונים לרופא, ומתי מיד
יש מצבים שבהם לא מחכים לתור. דפיקות לב שמלוות בכאבים בחזה, בהתעלפות או בתחושה שעומדים להתעלף, בקוצר נשימה משמעותי, בדופק מהיר מאוד שאינו חולף במנוחה, או בחולשה פתאומית בצד אחד של הגוף או בקושי פתאומי בדיבור, מחייבות פנייה מיידית למד"א בטלפון 101 או לחדר מיון.
כשאין סימנים כאלה, כדאי לקבוע בדיקה אצל רופא המשפחה או אצל קרדיולוג אם הדפיקות חוזרות, נמשכות זמן רב, מופיעות במאמץ, או כשיש רקע של מחלת לב, לחץ דם גבוה או מוות פתאומי בגיל צעיר במשפחה. הבירור מתחיל לרוב בשיחה, בבדיקה גופנית ובאק"ג.
כדי שהשיחה עם הרופאים תהיה מועילה, כדאי לרשום מראש:
מתי זה קרה: השעה ביום, ומה נעשה רגע לפני כן, כמו מאמץ, ארוחה או שכיבה.
כמה זמן נמשך: שניות בודדות, דקות או שעות, והאם האירוע חזר באותו יום.
איך התחיל ונגמר: בבת אחת, כמו לחיצה על מתג, או בהדרגה, לאורך כמה דקות.
מה עזר: מנוחה, נשימות עמוקות, שתיית מים או שינוי תנוחה, וגם מה לא שינה דבר.
כשאק"ג במנוחה תקין והתחושה מופיעה רק מדי פעם, רופאים עשויים להפנות להולטר, מכשיר נייד שמקליט את הקצב לאורך יממה או יותר, וכשהתחושה נדירה, לרשם אירועים שנלבש לתקופה ארוכה יותר. לפי הצורך מתווספות בדיקות דם לתפקוד בלוטת התריס, לספירת דם ולמלחים, וגם אקו לב, שבודק את מבנה הלב ואת תפקודו, ובדיקת מאמץ.
לסיכום
דפיקות לב הן תחושה שכיחה, ובמקרים רבים הן קשורות לקפאין, לעייפות, ללחץ או לשינויים זמניים בגוף. ההבחנה בין תחושה חולפת לסימן שדורש בירור מתחילה בפרטים: איך הדופק מרגיש, מתי הוא מופיע ומה מלווה אותו. כאבים בחזה, התעלפות או קוצר נשימה משמעותי מחייבים פנייה מיידית, ודפיקות חוזרות מצדיקות בירור מסודר. תיעוד טוב ושיחה פתוחה עם הרופאים עוזרים להגיע לתשובה, וגם להפיג את הדאגה שמלווה את הלב הפועם.
מוגש מטעם רפואת לב אינטרגרטיבית
