היות ומאז 2021 השכר הממוצע במגזר ההייטק המשיך להגדיל את הפער אל מול השכר הממוצע במשק, ניתן להעריך כי כיום, תרומתו של מגזר ההייטק לקופת המדינה גדולה אף יותר.
תרומה גדולה כזו של מגזרים מסוימים במשק מאפשרת למדינה להקל את עול המיסים מעל אלו הזקוקים לכך בכדי לחיות בכבוד, דוגמת נכים. אכן, נכים בשיעורי נכות מסוימים הינם זכאי פטור ממס הכנסה, אבל מסתבר כי גם היום ישנם נכים המתקשים לקבל את הפטור המיוחל.
אין זה סוד כי רשות המסים, בדומה לביטוח לאומי וגופים ממשלתיים נוספים, הינה גוף מסורבל ובירוקרטי. לפיכך, דורשי קצבאות רבים (נכים בכלל זה) מתקשים למצות את זכויותיהם הרפואיות אל מול המוסד החשוב הזה. כמובן שיש גם לקחת בחשבון כי אנשים נכים שעשויים להיות זכאי פטור ממס הכנסה הם, במקרים רבים, נטולי ידע ואורך רוח מספק כדי להתמודד עם הבירוקרטיה הממסדית מלכתחילה. לכן, לא פלא שכה רבים מהם אינם ממצים עד תום את זכויותיהם הרפואיות. אפוא, באמצעות הבנת ההליכים הבירוקרטיים ואף היעזרות באנשי מקצוע, גם נכים יכולים למקסם את סיכוייהם לקבל פטור ממס.
סירוב הוא לאו דווקא סוף פסוק
ניתן להבין מדוע זה קורה, אך זה עדיין מצער לשמוע כי נכים רבים המבקשים לקבל פטור ממס הכנסה מוותרים על הפטור באם נדחתה בקשתם בניסיון הראשון. חשוב להבין כי באמצעות בקיאות בנהלים והתנהלות אסטרטגית נכונה, ניתן להפוך את הקערה ולקבל יותר (ולפעמים הרבה יותר) ממוסדות המדינה, במסגרת החוק.
אם בבקיאות בנהלים עסקינן, אדם המתעתד לדרוש פטור ממס מרשות המסים צריך להיות מודע לכך שישנם תנאי סף להגשת הבקשה, שללא עמידה בהם, חבל בכלל לנסות להגישה. לפני הכל, על דורש הפטור להיות בעל הכנסה חייבת במס ולהיות מוכר כנכה על ידי ביטוח לאומי לתקופה של 185 יום לכל הפחות. יש לציין כי לא כל נכות עשויה לזכות את הלוקה בה בפטור ממס. נכון ל-2024, תנאי הסף לפטור ממס הוא נכות בשיעור מינימלי של 90%. שימו לב כי שיעור זה של 90% נכות עשוי להתגלם בנכות אחת, אך גם בשקלול של מספר נכויות. אם אכן מדובר בשקלול, אחד הליקויים המחושבים בו צריך להוות 40% מאותם 90% (מינימום).
פטור מס רטרואקטיבי - זה אפשרי
כשאדם מוכר כנכה בביטוח לאומי, הוא מקבל מספר מסמכים חשובים, ויש לשמור את כולם לשימוש עתידי. מסמכים אלה הם קריטיים לצורך אישור זכאות לפטור ממס, ובלעדיהם כלל לא ניתן להגיש את הבקשה לפטור.
הליך הבקשה לפטור ממס מתחיל בהגשת טופס 1516 לרשות המסים, בצירוף התלוש האחרון שהעובד קיבל מכל מעסיק אצלו עבד ערב פגיעתו. בנוסף, עליו לצרף לטופס הבקשה את פרוטוקול הוועדה הרפואית שקבעה את נכותו בביטוח לאומי. שימו לב כי גם אם נכותו של התובע נפסקה ללא התכנסות הוועדה הרפואית, הוא אמור לקבל אישור מביטוח לאומי על ההכרה בנכותו.
חשוב לציין כי רשות המסים אינה גוף ערל אוזניים, כפי שרבים נוטים לחשוב. ברשות המיסים מבינים כי נכים רבים מתקשים להתמודד עם הבירוקרטיה, ושלעיתים הם מגלים בדיעבד כי הם היו זכאים להטבות מס בשנים עברו. מסיבה זו, רשות המסים מאפשרת לנכים לבקש פטור ממס הכנסה רטרואקטיבית על תקופה של עד שש שנים אחורה.
אך אליה וקוץ בה: באופן טבעי, כאשר אדם מבקש פטור רטרואקטיבי ממס, רשות המסים פותחת את תיק המס שלו ובודקת אותו באופן מדוקדק, מה שעלול לשים זרקור על תקופות בהן התובע שילם פחות מס ממה שהוא היה צריך. במקרה כזה, התובע עלול להידרש לשלם את אותם כספים בדיעבד. לכן, לפני שמגישים בקשה לפטור רטרואקטיבי ממס, רצוי להתייעץ עם מומחים היודעים כיצד להתנהל אל מול רשות המסים.
קצרה ידם
כמו במקרים לא מעטים אחרים, מדינת ישראל עושה את המיטב שביכולתה בכדי לסייע לדורשי הפטור ממס, אבל טבעם הבירוקרטי והמסורבל של מוסדותיה לעיתים אינו מאפשר לה לתת את השירות המיטבי לישראלים. לכן, חשוב שכל אדם ואדם לא יקח רק את מה שנותנים לו, אלא יבדוק בדקדקנות מה מגיע לו, ויעשה הכל כדי לקבל את הזכויות הרפואיות שהן שלו בזכות. אכן, מדובר במשימה לא קלה לביצוע, אך לשם כך ניתן להיעזר במומחים למיצוי זכויות רפואיות, ששירותיהם הופכים ליותר ויותר פופולריים בשנים האחרונות בקרב ציבור דורשי הקצבאות.
מוגש מטעם: זכותי
