ספר לי על עצמך
נולדתי וגדלתי בחיפה, ולאחר שהתחתנתי עברתי לנוף הגליל בעקבות עבודתה של אשתי, וכיום אני נשוי כאמור ואב לילד. נרשמתי למסלול עתודה אקדמאית ואת שירותי הצבאי קיימתי בחיל האוויר ביחידת החיזוי (מטאורולוגיה) שבקריה. סיימתי את לימודי התואר השלישי (דוקטורט) בטכניון בנושא ההשפעה ההדדית בין הסביבה לבין מתקן להפקת אנרגיה מאוויר יבש ומים הקרוי ארובת שרב, וכתוצאה מחשיבות המחקר על תוצאותיו החדשניות עברה עבודת הדוקטורט עיבוד לספר אקדמי שתורגם עד כה ל- 8 שפות. זמן מה לאחר סיום לימודיי התחלתי לעבוד כמרצה במס' מוסדות אקדמיים, דבר אותו אני ממשיך לעשות עד היום, ובמקביל נכנסתי לעולם היזמות כהתחלתי לפתח רעיון הנוגע למערכת קירור, ירוקה וידידותית לסביבה, שאינה מבוססת על שימוש בקרר תעשייתי (מה שקרוי גז מזגנים) הפוגע בשכבת האוזון ואחראי במידה רבה על יצירת אפקט חממה, אלא (באופן מפתיע משהו אך ללא קשר ישיר לארובות שרב) גם כן על שימוש באוויר ובמים בלבד, תוך ניצול אפקט פיזיקאלי במעברם דרך צינור וונטורי במהירות גבוהה.
בשנים שחלפו מאז רשמתי על הטכנולוגיה 2 פטנטים במס' מדינות, הגעתי עם הרעיון לתוכנית הכרישים והקמתי עם שותפים חברה בשם Ventvia שפיתחה מוצר, ראשון בעולם מסוגו המבוסס על טכנולוגיה זו, לקירור בריכות המיועדות לגידולים הידרופוניים. המתקן נבדק במספר חממות גידול והוכח כבעל יכולת תחרות מול מתקני קירור מקובלים בעולם תעשיית הקירור כיום כגון מערכות מיזוג אוויר, צ'ילרים ומגדלי קירור.
במקביל לכל אלו, וביתר שאת בשנים האחרונות, התחלתי לחוש שעלי לפעול על מנת לטפל בדרכי הצנועה בבעיות יסוד הנוגעות לחברה הישראלית, בעיות שאי טיפולן והזנחתן באות כבר כיום לידי ביטוי בהידרדרות שתלך ותחמיר עד סיכון קיומנו כאן כחברה וכמדינה מודרנית. לטעמי, מקור הבעיות נעוץ בתפיסת עומק שגויה של היהדות שכאמור משפיעה על כלל הנושאים והמחלוקות המגדירים וחוצים את החברה הישראלית, החל מסוגיות בנושא דת ומדינה, יחסי חילונים-דתיים וכלה בנושא הסכסוך עם העולם הערבי והפלסטינים והתפתחותה המסוכנת של מה שנהוג לכנות כיום העליונות היהודית שהתעצמה מאוד מאז טבח השבעה באוקטובר.
הספר עוסק בפער שבין העולם הדתי לחילוני. האם לדעתך באמת ניתן לגשר על הפער הזה כיום?
הפער נדמה כיום כמחלוקת בינארית של 0-1 ולכאורה בבסיס הלוגי שלו הוא בהחלט כזה. על פניו לא ניתן לגשר בין טענה שהעולם נברא על ידי ישות הקרויה אלוהים, ישות שבחרה בעם ישראל, העניקה לו את הארץ והורידה לו סט מצוות מחמירות, לבין מי שכופר בעצם קיומה של ישות כזו וטוען שהאדם לבדו מכונן את חייו, חוקיו ותרבותו. מחלוקת עמוקה זו משתרעת כאמור על כל היבטי החיים ועל תפיסות העומק בכל תחום, גם בנושאי שלום ובטחון, תפיסת הסכסוך וכו'.
עם זאת, קיומו של פער אונטולוגי זה בתפיסת המציאות בין המחנות החילוני והדתי לא חייב להביא את החברה לכדי קרע שאינו בר תיקון. עם זאת, יש להעביר לטעמי את התפיסה הדתית לכדי שידוד מערכות שחייב לעמת אותה עם תפיסות מסורתיות (השימוש במונח מסורתי מייצג כנהוג את הזרם האורתודוקסי ביהדות) שקורסות כיום לא רק מול ממצאים המתגלים בעולם הארכיאולוגיה או מול חקר ביקורת המקרא, אלא גם מול האקסיומות של המסורת והדת היהודית עצמה. העובדה שבאמצעות תהליך ניתוח אקסיומטי דדוקטיבי כלומר, כזה העושה שימוש בהגדרה מדויקת עד כמה שניתן את אקסיומות התפיסה והמסורת היהודית (הכלל) ויוצא מהם אל עבר ניתוח סוגיות מפתח ספציפיות בעולם היהודי ההלכתי-דתי (הפרט), ניתן להגיע למסקנות מרחיקות לכת לגבי האמת שמאחורי התפיסה היהודית מהווה לדעתי את החידוש החשוב ביותר מבחינתי בהקשר לספר, חידוש שלא מצאתי עד כה כמופיע באופן קוהרנטי בספרות ההגות והמחשבה היהודית עד היום.
האם חששת מהתגובות שהספר עלול לעורר — במיוחד בקרב קוראים דתיים או מסורתיים?
דווקא להיפך. מראש הספר מיועד הרי לקהל הבקיא בעולמה של המסורת היהודית, ולצערי הציבור החילוני לא בקיא ברזיה וזאת אם להיות עדין בהתנסחותי. אני מקווה בין השאר לשנות מציאות זו ולהקנות גם לאלו שאינם מכירים את המסורת לעומקה להבין וללמוד עליה מראש בצורה ובאופן שאני רואה לנכון.
הספר בהחלט צפוי להוות אתגר אינטלקטואלי והייתי אומר אף אמוני (למרות שאני טוען בתחילת ספרי שאין קשר בין תפיסה דתית יהודית לאמונה...) עבור האדם הדתי הממוצע ואף המשכיל. האקסיומות והנחות היסוד המוטבעות בראשיתו של הספר מחייבות העמקה וחשיבה מכיוון שטענות אלו המועלות על ידי אינן טריוויאליות ממבט ראשון. כל אלו לטעמי יובילו את הקורא דרך מסע מרתק וכולי תקווה שהדבר יביא אותו לכדי מחשבה והעמקה.
מהם האתגרים והקשיים שנתקלת בהם במהלך כתיבת הספר?
כתיבת הספר ארכה כשנתיים וזאת לאחר שכבר הייתה לי היכרות עם היבטים רבים של המסורת היהודית. הקושי העיקרי היה נעוץ בפיתוח המתודה בה אבחן את הנושא. לא רציתי להיכנס כמקובל לתחום ביקורת המקרא מכיוון שמצאתי נושא זה כמרוחק ומורכב מדי עבור הקורא הממוצע. פיתוח המתודה החקירתית המשמשת אותי בספר המצויה בחלקו הראשון כפי שציינתי לעיל ובחירת הסוגיות הספציפיות לניתוח בהמשכו, המהוות את עיקר ההוכחה וההדגמה לבעייתיות שבתפיסה היהודית המסורתית, היוו עבורי את עיקר הקושי והמורכבות שבכתיבה.
האם היה אירוע אישי, שיחה או חוויה מסוימת שהציתה אצלך את הרצון לצאת למסע הכתיבה הזה?
הייתה טבועה בי התעניינות רבת שנים בתחום, ובשלב מסוים החלטתי לבחון את יסודות של מה שמכונה האמונה היהודית ולברר לעצמי האם ישנה אמת בתפיסת היהדות האורתודוקסית ואולי אנו כחילוניים מפספסים דבר מה רציני ועמוק מעצם חוסר היכרותנו את התחום, ואף הגעתי למצב שאפילו לקחתי על עצמי לקיים היבטים מסוימים או מצוות מסוימות של הדת היהודית. אי לכך החלטתי לקחת על עצמי משימה ולבחון לעומק את השקפת עולמי באמצעות לימוד רציני במסגרת ישיבות ליטאיות במהלך התארים השני והשלישי. ככלל, בעולם הישיבות, בוודאי כאלו השייכות לזרם הליטאי, עיקר הלימוד הוא של המשנה והגמרא ואופי הלימוד בזוגות או חברותות מייצר חידוד של השכל ומחייב שליטה ובקיאות שרמתה אינה נופלת מזו הנדרשת במקצועות אקדמיים רבים. עם זאת יש לטעמי סיבה מדוע לא מקדישים מקום מספק בישיבות אלו גם ללימוד התנ"ך שקשורה לטעמי לסתירות המתגלות בינו לבין העולם ההלכתי שיצרו חז"ל, וכל מי שיקרא את ספרי יבין במהלכו במה דברים אמורים.
כל אלו כאמור, יחד עם הכיוון הבעייתי אותו תופסת החברה הישראלית בשנים האחרונות וביתר שאת מאז ה- 7.10 הכריעו את הכף לטובת החובה שלי לזקק את התובנות שאספתי בנוגע לעולם היהודי בשילוב עם היכולות האנליטיות שחידדתי במסגרת לימודיי הגבוהים על מנת לייצר מסה או חיבור שמטרתו יהיה לבחון את האמת בנוגע לנכונות התפיסה היהודית האורתודוקסית. לא כיוונתי בתחילה לכתיבת ספר אלא יותר לכתיבה המיועדת לבירור שאלות פנימיות שהציקו לי אך בסופו של דבר הרגשתי שהוצאתי תחת ידי יצירה הראויה לפרסום.
מה מושך אותך דווקא לאחת הסוגיות הכי נפיצות בחברה הישראלית — היחסים בין אמונה לחשיבה ביקורתית?
נוכחתי להבין, גם בעקבות שיחות רבות עם אנשים המגדירים את עצמם כמאמינים, כי מצויות אצל רבים בציבור זה תפיסות שגויות אודות מכלול הנושאים המגדירים את התפיסה היהודית המסורתית-אורתודוקסית. חוסר היכולת להעמיד את הנושא לבחינה ע"י כלים אנליטיים מייצר עיוותי חשיבה שהשלכותיהם חורגות בהרבה מעולם האמונה הצר וחודרות לתחומים רבים המגדירים את הישראליות המודרנית. מהעובדה הברורה שהחברה הישראלית זקוקה לתיקון דרך דחוף, ושתיקון שכזה יכול להיעשות אך ורק ע"י בחינה נוקבת של יסודות האמונה היהודית, הבנתי שמוטלת עלי חובה לייצר השפעה במסגרת השיח הישראלי, וזאת אם אינני רוצה למצוא את עצמי מעביר את שנותיי לעתיד במדינה וחברה שכה רחוקים מהאידיאל שאני רואה עבורן לנכון.
הספר עוסק בנושאים שרבים נמנעים מלדבר עליהם לעומק. למה לדעתך קיים פחד כזה סביב שאלות אמונה?
לדעתי הגורם הראשוני והחזק ביותר עוד לפני הפחד נעוץ בחוסר היכולת לדבר על הנושא לעומק ברמת ההכרה המחשבתית. משום מה התקבעה בקרב הציבור תודעה כוזבת שבנושאי אמונה לא באמת ניתן לפתח שיח המעורר מחשבה וזאת ממגוון אמונות ותפיסות כגון שעם אמונה לא ניתן להתווכח, עם התחושה שכל אחד והאמת שלו וכו'. אין הבנה מספקת שהנושא המוגדר על ידי רוב העוסקים בתחום במושגי האמונה פשוט אינו כזה אלא הוא מהווה סוגיה הניתנת לבחינה וניתוח לוגיים, בדומה למגוון רחב של נושאים אחרים, קרובים ורחוקים.
ועם זאת אוסיף ואומר, כי אכן קיים גם מימד הפחד- יש חשש מלייצר שיח שמוגדר בטעות כפוגעני, כאילו שאם נעמיד תזה שתסתור את מערכות החשיבה והמונה של בין שיחנו הרי שחלילה ייצרנו פגיעה בו או משהו בסגנון. לטעמי זוהי גישה המייצגת שטות מוחלטת שדווקא בזה לבן השיח שמולנו ולא נותנת לו קרדיט שיוכל לעמוד בכבוד מול טיעונים המערערים את השקפת עולמו ואף לנסות להעלות טיעונים שכנגד. מעבר לכך, יש בציבור נטייה חזקה לקונפורמיות ובהינתן שהבון טון בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז ה- 7.10 הינו השיח האמוני הרי שרבים בציבור חוששים לעמוד מול הגל השוטף ולא מעיזים, רגשית ואינטלקטואלית, לייצג עמדות שכנגד.
מהו המסר שברצונך להעביר לקוראים?
המסר המרכזי הוא שיש אלטרנטיבה לתבניות החשיבה שרובנו הורגלו אליהם והוכוונו להיטמע בתוכם כבר משנות הילדות. לא אמורות כמעט להימצא בשיח שלנו פרות קדושות שלא ניתן לערער עליהן ולהציע נק' מבט חדשניות ורעננות. מעבר לכך, אל לנו כבני אדם שניחנו בשכל וביכולת לחשוב לקדש ולהעדיף את הרגש, גם אם מדובר באמונה או ברצון לחפש נחמה, על פני השכל. לשכל אין תחליף וזהו הדבר העיקרי המייחד אותנו כיצורים על פני כדוה"א. אי לכך הייתי מעודד את קוראיי לקבל על עצמם נכונות לפתיחות מחשבתית בכל נושא ותחום ולשמור על עצמאות מול כל גורם שעלול לבצע בהם מניפולציות רגשיות ומחשבתיות, כאלו או אחרות.
אם היית יושב היום לשיחה פתוחה עם רב גדול או איש רוח דתי בכיר — איזו שאלה היית הכי רוצה להפנות אליו?
בהכי פשוט- הייתי מגיש לו את הספר, לא מחליף עמו בתחילה כמעט מילה בתחום אלא מבקש ממנו דבר אחד: שיקרא בעיון את הספר, שייקח כמה זמן שיידרש ולאחר מכן נארגן פגישה כך שינסה לאתגר אותי בתזה נגדית, כזו שתגרום לי לחשוב מחדש על תוכנו של הספר ועל הנחות היסוד שבבסיסו. לשם כך הייתי מצפה לבן שיח שאוכל לקיים עמו סוג של מאבק מוחות מפרה ומועיל. אוכל רק לאחל לעצמי לפגוש אדם ברמת גדולה זו.
מידע נוסף שחשוב לך להוסיף
חשוב לי להעביר את התובנה שאנו לא באמת כבולים לדפוס חשיבה ועשייה כזה או אחר רק כי נולדנו בסביבה מסוימת וגדלנו בנסיבות מסוימות. תמיד קיימת בנו החירות לבצע מהלך אינטלקטואלי של איפוס המחשבה ולהתאים לעצמנו את השקפת העולם המדויקת עבורנו מתוך כנות ויושר אינטלקטואלי פנימי. אל לנו לחשוש מתוצאת המעשה אלא להיפך, לקדם כל שינוי שאולי יתרחש בברכה ובציפייה. יש כוח משחרר וסיפוק בהגעה לאמת.
"המציאות היהודית כהווייתה", מאת יצחק מרקסמר
66 עמ', הוצאת "ספרי צמרת"
זמין עכשיו לרכישה בחנויות הספרים ובאתר NETBOOK
