ספרי לי קצת על עצמך-
נולדתי ב-1953 במרוקו, וב-1956 עליתי ארצה. גדלתי כילדת פריפריה בצפון הארץ,
את התיכון למדתי בפנימייה מאחר ולא היו לנו בתי ספר תיכוניים באזור.
שרתתי בצבא לא מעט שנים ולאחר השחרור הסתובבתי בעולם. התחתנתי ויש לי שני ילדים ונכד מקסימים. למדתי אומנות במכללות ידועות שם. התעסקתי ולימדתי אומנות במשך שנים עד שעיני בגדו בי.
בהדרגה התחלתי לכתוב מילים, להרכיבם למשפטים ומפה יצא הספר "כמיהה לאור".
מאין הגיעה השראתך לכתיבה?
כיוצרת אומנות בכל חומר הבא ליד, הרגשתי מתוסכלת ברגע שעיניי החלו לבגוד בי.
צבעים נעלמו, שרטוט או ציור בצבעים היה בלתי אפשרי, זה כמו סנדלר ללא נעליים.
יום אחד, ישבתי בסטודיו שלי וידי החלה לכתוב מילים שסחפו אותי לכתוב עוד ועוד,
למרות שזו לא היתה יצירה חומרית כלשהי, אך הפינה האומנותית נתנה לי השראה להפעיל את דמיוני להעלות את המילים על הדף.
כתבתי את סיפור חיי לאחור עד 1967 ואחסנתי את הכתוב למגירה נסתרת במשך שנים.
מה החלק שהכי אהבת בתהליך?
החלק שהכי אהבתי בתהליך היה המסע שלי למקומות שחוויתי בעבר.
לקח לי כ4 שנים לכתוב את הספר ורציתי לחוות זאת שוב מהיבט של אדם מבוגר, מבין עם ראש פתוח. התהליך לא היה פשוט מאחר ונפגשתי שוב עם מספר דמויות שמופיעות בספר.
היה לי קשה.
כדי לזהות שאכן הם האנשים הנכונים, הייתי צריכה לפעמים פיזית להניח את ידיי על פניהם לחוש אותם ולזהות אותם. זה היה מביך ומביש. נהניתי לבקר במקומות שהייתי בעבר.
הרגשתי טוב עם עצמי למרות שהמסע היה קשה אך חזרתי עם אנרגיות חדשות וללא מטענים.
האם נתקלת באתגרים/קשיים במהלך הכתיבה?
בהחלט כן, מאחר והייתי צריכה לחשוף חלקים מחיי ששמרתי עמוק בבטן כולל גם מהאנשים הקרובים לי ביותר. אחד החלקים הקשים היה לבקש את אישורם של הדמויות לכתוב עליהם והבטחתי שזה יהיה בשמות בדויים.
הכי קשה היה לקבל את אישור המשפחה של אהבתי הראשונה (סטיב) שנהרג במלחמת יום כיפור. כן, גם חששתי מהמשפחה שלו מאחר והם יגלו בספר דברים שלא ידעו.
מה המסר שלך לקוראים?
המסר שלי לקוראים:
בחיים יש עליות וירידות, צריך למצוא את האיזון המתאים לך.
לקום עם הכוס קפה בבוקר, לראות את הזריחה או רק אפילו להרגיש אותה, ובסוף היום להביט בשקיעה ולחייך.
לקבל ולכבד כל אדם כמו שהוא.
היום אני אישה מבוגרת, אמא וסבתא לנכד שאני מאוד אוהבת.
עשיתי המון בחיי, עולם ומלואו, ואני מרגישה שעוד לא מיציתי את עצמי.
עם כל מה שעשיתי אני רוצה עוד. ללמוד, להעשיר את מוחי ולהתפתח.
האם את עובדת כיום על משהו חדש?
היום אני עובדת על ספר חדש, אך קשה לי איתו מאחר שאני מבינה לליבם של הדמויות בו אך לא מזדהה איתם. מדובר בזוג סטודנטים המתאהבים בהפגנה פוליטית בין שני דגלי לאום. הספר עוצמתי, פוליטי, עם המון אמוציות ורגשות מעורבים.
הם חשבו שלאהבה אין מדינה אם יחיו בארץ ניטרלית, אך זה רדף אותם בכל מקום.
מידע נוסף שהיית רוצה לשתף-
לאחר חיים דינמיים ונסערים עם המון עליות וירידות, היום אני גרה בפינה שקטה, שלווה על חוף ימה הצפוני של ארצנו, מטפלת בצמחייה המדהימה שלי, שומעת מוזיקה וכותבת. הרבה כחול מסביבי ואני מרגישה שנסחפתי מים סוער לחוף מבטחים.
לרכישה באתר NETBOOK
מראיינת: ריקי ברוך
מוגש מטעם: הוצאת צמרת
פורסם לראשונה: 09:43, 19.09.23
