את מינהלת חיפה במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית, מוביל צוות של ארבע נשים מעוררות השראה, הכולל את ד"ר סילבי שילר, מומחית ברפואת המשפחה שעומדת בראש המינהלת, נג'את אבו סאלח שמנהלת את סקטור הסיעוד, אורטל בן שושן, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המינהלת ורימונדה ניקולא, מנהלת הרוקחות. הכוח הנשי הזה אמון על 27 מרפאות בחיפה (2 מתוכן מרפאות יועצות) וגם על הטיפול הרפואי באלפי מפונים, שהגיעו לעיר, בעקבות 'חרבות ברזל' .
נג'את אבו סאלח, מנהלת הסיעוד במינהלת מופקדת על 106 אחים ואחיות. לדבריה, העבודה בסביבה נשית, היא נוסחה מנצחת: "ארבעתנו נשים שמקדמות עשייה, מתייעצות, מעשירות אחת את השנייה וזה מתכון להצלחה, בעיניי. לנשים קל יותר לשים את האגו בצד ולכן קל ומפרה לעבוד ביחד".
אירועי המלחמה, הביאו אתגרים לפתחה של המינהלת שצלחה אותן בזכות הניהול הנשי המשותף: "7 באוקטובר היה יום מטלטל, בעיקר למערכת הבריאות. הפכנו למינהלת במלחמה וזה התבטא בשיבוץ עובדים למרפאות שאנו מתעתדים לפתוח במצבי חירום בחיפה ובבניית נהלי חירום והטמעתם. הפכנו גם למינהלת קולטת מפונים וככזו, סיפקנו שירות לכ-3800 מפונים מהצפון והדרום שהתרכזו ב-13 אתרים", מסבירה נג'את.
"המשמעות הייתה פתיחת שירותים נוספים בתוך המרפאות וגם בתוך בתי המלון. הכשרנו צוותים לטיפול במצבי טראומה וסיירנו במלונות ובמרפאות כדי לדאוג שמטופלינו יקבלו טיפול מיטבי. זאת, עם מחסור בכוח אדם ועובדים במילואים. בסיורינו במרפאות נחשפנו לעובדים במצוקה והיה צורך 'לטפל- במטפל'. את כל זאת צלחנו כצוות. כשרואים את ארבעתנו יד ביד במרפאות, זוהי דוגמא אישית לעובדים שלנו".
לצד הדאגה לשירות הרפואי המיטבי, במינהלת גם תורמים לקהילה: "באחד מהסיורים במלון נתקלתי במפונה שרק ילדה והגיעה בחוסר כול. כתבתי בקבוצת העובדים ותוך שעות היא צוידה מא' עד ת' . אירועי ה7 באוקטובר חיזקו עוד יותר את האחדות בינינו. אני מאמינה ומקווה שיום יבוא ומי שישב סביב שולחן מקבלי ההחלטות יהיו נשים", אמרה נג'את.
אורטל בן שושן, המנהלת האדמיניסרטיבית של המינהלת שאמונה על למעלה מ- 90 עובדי מינהל, סיפרה על שיתוף פעולה יוצא מן הכלל בין הנשים המנהלות: "מעצים לראות נשים שמגיעות לתפקידי ניהול ומשלימות אחת את השניה. על אף, שכל אחת מאיתנו מופקדת על תחום משלה, אנחנו עובדות ביחד ובשיתוף פעולה כשכל אחת מביאה את נקודת המבט שלה, הניסיון, הידע והמקצועיות שלה.
"עם פרוץ המלחמה הקפדנו לסייר מידי יום בכל המרפאות ובמלונות המפונים לראות ולהרגיש את השטח ולהיות שם בשביל הצוותים שעבדו ועדיין עובדים במסירות רבה. בסיורים אלו אם אחת מאיתנו הבחינה במשהו חריג, היא הסבה את תשומת לב האחרות. זכור לי מקרה בצהרי יום שישי אחד, קיבלתי פניה ממפונה שבתה נחתכה בשפה והיא הייתה לחוצה מאד ולא ידעה לאן לפנות. התקשרתי לנג'את צירפתי אותה לשיחה, התייעצנו והדרכנו את המטופלת מה לעשות. כשעובדים ביחד התוצרים המקצועיים הרבה יותר טובים", משתפת אורטל.
רימונדה ניקולא, מנהלת הרוקחות במינהלת חיפה האמונה על 20 בתי מרקחת וכ-60 עובדים, מספרת על עבודה מאומצת כשלצידה סיפוק ורוח גבית מחברותיה למינהלת: "בשגרה תפקידי לספק תמיכה מקצועית וטכנית, מענה לפניות הציבור, להנהלת המחוז, הצוותים בשטח והמטופלים. האתגר במלחמה היה כוח אדם, כשבחיפה הרגשנו עומסים על בתי המרקחת, שעבדו פי 3 מהרגיל. נדרשנו לפתור את מצוקת כוח האדם, להזמין מלאים וציודים למפונים, כדי שירגישו בבית. עשינו משלוחי תרופות, הדרכה באפליקציה, סיירנו במרפאות ובבתי מלון. למרות שלא היה קל, מה שעזר לנו זה שאנחנו ביחד, השלמנו אחת את השנייה כמו פאזל".
ד"ר סילבי שילר, מנהלת המינהלת שמנצחת על ההרמוניה הנשית הזו, גאה בעבודה המקצועית של המנהלות: "מדובר בכוח נשי, כל אחת מקצועית בתחומה, ההחלטות מתקבלות תמיד לאחר דיון ובחשיבה משותפת. שיתוף הפעולה היה בולט במיוחד בתקופת המלחמה כשנדרשנו לקבל החלטות משמעותיות. למשל, היה לנו חשוב שהמפונים ירגישו בבית, כחלק אינטגרלי ממטופלי הכללית בחיפה ולא כנספחים. בעזרת הצוותים הנהדרים שלנו פעלנו להקמת מוקדים במלונות שיתנו את המענה המיידי ובמקביל המפונים קיבלו את כל צרכיהם במרפאות הסמוכות למלונם, תוך שאנו בקשר עם הרופאים שלהם במקום שממנו התפנו כדי לשמור על רצף טיפולי".
מוגש מטעם כללית מחוז חיפה וגליל מערבי
