מונדיאל כדורגל הנשים שנערך בצרפת והסתיים בזכייתה של נבחרת ארצות הברית סחף לא מעט חובבי כדורגל ברחבי העולם. אחת מהם היא הכדורגלנית שי שדה (29), קפטנית נבחרת ישראל והדאבליסטית הטרייה מקבוצת אס"א תל אביב שאף נבחרה לשחקנית העונה בישראל אשתקד.
"הייתה רמה ממש גבוהה במונדיאל וצפיתי בלא מעט משחקים", היא מספרת. "אולי בישראל היו בשוק מהרמה, אבל בלא מעט מקומות בעולם ממש לא הופתעו.
בארצות הברית למשל היחס לענף כדורגל הנשים שונה ממה שרגילים לו בארץ, מה גם שהאוניברסיטאות שם מתוקצבות באופן שווה לספורט נשים ולספורט גברים".
ואכן, כשחוזרים לדבר על כדורגל נשים בארץ משהו כבה בעיניה. בזמן שכדורגל הגברים נחשב לענף הספורט הלאומי בישראל וזוכה לתקציבי עתק, נדחק כדורגל הנשים לשוליים והוא בעיקר ספורט חובבני.
"למרות הכול יש לנו סיכוי לעלות למונדיאל הנשים בשנים הקרובות, זה לא בשמים", היא אומרת. "אם היו נותנים לנו את מה שנותנים לגברים, זה כבר היה קורה".
הכי טובות שיש
שדה משחקת בתפקיד בלמית, והעונה היא יכולה לסמן "וי" ענק. לא רק שהיא זכתה בדאבל בשורות אס"א תל אביב ועזרה להחזיר אותה למקומה הטבעי לאחר שלוש שנים עקרות ללא אליפות, היא גם זכתה בתואר שחקנית העונה בזכות חמישה שערים והרבה מנהיגות. ובהתחלה לא היה בטוח כלל שהיא תפתח את העונה.
"האמת ששקלתי לפרוש מטעמים אישיים", היא מתוודה. "רציתי להתחיל להתפתח בקריירה מקצועית אחרת, אבל התשוקה שלי לכדורגל חזקה ממני. עם זאת קשה לא לשחק באופן מקצועני כי חייבים לחשוב על היום שאחרי הכדורגל".
איך את מסבירה את ההצלחה הגדולה, מה היה השינוי העונה?
"אמנם לא הייתי באס"א בשנים האחרונות, אבל השנה אני יכולה להגיד שהביאו את הישראליות הכי טובות. זה היה שילוב ותלכיד מצוין של צעירות, דור ביניים וותיקות. אין ספק שזאת הייתה הצהרת כוונות ברורה מאוד.
"בהתחלה זה לא היה פשוט כי ברוב הקבוצות היו חמש זרות, ואצלנו שיחקה זרה אחת מרבית העונה. היום הליגה היא לא מה שהייתה בעבר. כבר אין תוצאות אסטרונומיות, הרמה עלתה, והרבה קבוצות באותה רמה פחות או יותר".
הדאבל יכול לדחוף את אס"א תל אביב קדימה בזירה האירופית?
"יש בעיה בכדורגל הנשים בישראל. אם אתה מקריא את הנתונים שלנו, אני לא בטוחה שיש קבוצות גברים שמגיעות אלינו. למשל, הרזומה שלי הוא כמו של כדורגלן בכיר בישראל. יש לי כמעט 50 הופעות בנבחרת, אבל מה זה עוזר לי?"
שחקנית בעלת רזומה כמו שלך מזהים ברחוב?
"לא ממש. יזהה אותי בעיקר מי שמתעניין בענף כדורגל הנשים. ברור שהמצב הזה מתסכל. כדורגל הגברים בישראל לא ברמה גבוהה כדי להתפאר בה, וההבדל בינם ובינינו הוא שמים וארץ מבחינת התודעה".
הדור הבא
בימים אלה מתחילה הקבוצה של שדה את ההכנות למוקדמות ליגת האלופות. הבסיס של השחקניות אמור להישאר כמו שהוא. "אני מאמינה שנמשיך להיות קבוצה מובילה", היא אומרת, "למרות שעדיין יש קצת ערפל בכדורגל הנשים בכל נושא התקצוב".
מה את חושבת על הדור הצעיר של הכדורגלניות באקדמיה של וינגייט?
"האקדמיה בווינגייט היא דבר מבורך. השחקניות הצעירות הן הדור הבא. השאלה מה יהיה הלאה. אם הן יקבלו את אותם תנאים שאני מקבלת היום, הן יעצרו".
למרבית מועדוני הגברים אין קבוצות נשים. יש לך הסבר לזה?
"פעם כן היו. להפועל תל אביב ולמכבי חיפה למשל, שזכו באליפות בימיה הראשונים של הליגה בסוף שנות ה־90 ובתחילת שנות האלפיים. זה מהלך שיכול להרים את הכדורגל. יש קבוצות בליגה הספרדית והאנגלית כמו מנצ'סטר יונייטד ואסטון וילה שהולכות לכיוון הזה. זה משאב כלכלי מעולה.
"לצערי, זה עדיין לא קורה בישראל כי בעלי הקבוצות בישראל לא ממש מתעניינים בזה. חוץ מזה, משווקים את הליגה שלנו כאילו אנחנו איזה מטרד או כאב ראש. זה ממש לא ככה. קבוצת נשים במועדון כדורגל יכולה להביא עוד עניין והזהות, היום נשים הן כוח מובהק".
ובכל זאת, כדורגל הנשים בישראל נשאר מאחור. למה?
"אני רק יכולה לתאר את המצב. השחקנים בליגת־העל חתומים על חוזים, וכל מה שהם צריכים הוא לשחק כדורגל. אנחנו צריכות לחשוב איך נתפרנס בזמן שאנחנו משחקות ולא אחרי שנפרוש. רוב השחקניות עובדות, אלא אם כן הן חיילות או גרות אצל ההורים. יש שחקניות בולטות שהולכות לעבודה בבוקר ביום של משחק".
מה השכר הממוצע לשחקנית כדורגל בארץ?
"שחקנית ממוצעת בליגה העל מרוויחה 4,000-4,500 שקלים לחודש. שחקנית בכירה או כוכבת תרוויח בסביבות 6,000 שקלים. שחקניות שמשחקות בשתי הליגות שמתחת ירוויחו פחות, אם בכלל. השחקניות הזרות שמשחקות בליגת העל מרוויחות בין 800-2,000 יורו וחלקן אף מקבל דיור".
המסע לאיסלנד
שדה נולדה בהוד השרון. כבר מגיל צעיר ניסתה את כל ענפי הספורט, בעיקר כדורגל וכדורסל. בגיל 14 היא כבר שיחקה בקבוצת הבוגרות של חדרה בכדורגל, נשארה חצי עונה ועברה לרמת השרון. בשלב הזה הבינה שדה שהיא ממשיכה בכדורגל ומשקיעה בו את כל כולה.
"נהניתי מאוד ובאותה תקופה לא חשבתי מה יהיה עם כדורגל הנשים בישראל, אבל ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות ושאני טובה בזה", היא מציינת. בין כיתה י"ב לצבא היא המריאה לאיסלנד ושיחקה שם בליגת הנשים.
"הם חיפשו שחקנית הגנה וזה הסתדר", היא מספרת. "סיימתי עם הקבוצה שלי במקום השלישי. זאת הייתה חוויה. ברור שהליגה שם יותר חזקה מזאת שבישראל".
שדה התגייסה לצה"ל כספורטאית מצטיינת ובמקביל עברה לקבוצת אס"א תל אביב. לאחר שחרור מהצבא המריאה לארצות הברית ולמדה באוניברסיטת יאנגסטאון (Youngstown) באוהיו במלגת כדורגל לתואר במנהל עסקים וניהול ספורט, שאותו סיימה בישראל.
המטרה העיקרית שלפניה היא קידום כדורגל הנשים בישראל. אף שהיא עדיין שחקנית מהמניין, שדה מנסה להרים את הענף בכל דרך.
את נתקלת בסטיגמה שכדורגל הוא משחק גברי וקשוח שאינו מתאים לנשים?
"אין ספק שזה עדיין קיים. אצלי בבית ההורים תמכו ופרגנו, אבל לא אצל כולן זה כך. בדרך כלל יש סטיגמה שלילית על נשים שעוסקות בספורט, ולאו דווקא בכדורגל.
"עם השנים יותר ויותר נשים מראות שאלה דברים ששייכים לעבר. ספורט לא אמור להיות מוגבל במין, גזע ודת. כל אחד ואחת יכולים לשחק ולהצטיין. מי שראה את המונדיאל הבין לאיזו רמה נשים יכולות להגיע, וזה מסר בלתי רגיל".
מלבד עיסוקה בכדורגל שדה היא בעלת חברת ייעוץ וליווי אישי FirsTeam USA לספורטאים שנוסעים לשחק במכללות בארצות הברית ועובדת בפרויקט באגף הכשרת מאמנים במשרד הספורט. היא חיה בתל אביב עם זוגתה בשנה וחצי האחרונות ומקווה להמשיך ולתרום לכדורגל ולספורט הנשים בכלל בכל דרך שתוכל.
"אני מאמינה שאנחנו הולכים לשינוי", היא מסכמת. "אם לא הייתה לי תקווה, לא הייתי בענף הזה. יש עוד עבודה לפנינו, אבל נ זאת שלב אחר שלב"
