בלי אולפן, בלי משדרים ובלי טכנאים. בסך הכל עם מכשיר טלפון נייד וכמה שדרנים שיודעים להחזיק שידור - ולמרות זאת, קווי הנייעס (בתרגום מיידיש: חדשות) הם הדבר הכי חם במגזר החרדי.
כך קורה למשל שבלוויות של רבנים גדולים תוכלו לראות גדודים של בחורי ישיבות עומדים ומאזינים להם בצד הדרך, ובאירועים משמעותיים הביאו שיעורי ההאזנה לקריסת מערכות ההפעלה מעומס המאזינים.
"אני זוכר לילה אחד בצוק איתן ששידרתי מבית שמש, פתאום נשמעה אזעקת צבע אדום. זה נדיר מאוד שם. על הקו היו עד לאותו רגע 300 מאזינים - תוך שניות זה קפץ לכמה אלפים.
"זה קהל שזה כלי התקשורת היחיד שלו, ולכן ההשפעה שלו משמעותית מאוד", מספר אבי רבינא, היום פרשן באתר החרדי "כיכר השבת", ששידר חדשות בקו הנייעס במשך כעשור.
שבועיים לפני מערכת הבחירות לרשויות המקומיות הפכו הקווים לחמים עוד יותר, בעיקר בקרב פוליטיקאים מקומיים, שלעתים מוכנים לשלם אלפי שקלים כדי לעלות לשידור.
וכך, רחוק מרוב ציבור הבוחרים, הצליח כלי תקשורת מחתרתי במגזר החרדי לקבוע סדר יום בבחירות המוניציפליות.
נכון, אולי רבים לא שמעו על הקווים האלה, אבל במגזר החרדי יש לכלי התקשורת המיושן משהו משמעות רבה.
מדובר בפלטפורמה שצורכים אותה מדי יום אלפי חרדים, שמתקשרים דרך הטלפון לקו תוכן, שמספק להם עדכוני חדשות מסביב לשעון. קהל היעד הוא בעיקר ציבור חרדי שמרני, שאינו צורך אינטרנט, רדיו או טלוויזיה.
לקווי נייעס יש האזנה של לא פחות מעשרות מיליוני דקות מדי חודש, והם רק הולכים ותופסים תאוצה. במשך היום המאזינים שומעים עדכוני חדשות של המגזר החרדי ובחצות עולה "מהדורת חצות", מדורת השבט של קווי הנייעס, אולי המואזנת ביותר במגזר החרדי.
היא מורכבת מפינת פרשנים, ראיונות עם מועמדים לרשויות המקומיות ואישי ציבור ושידורים חוזרים של ראיונות מתחנות הרדיו. רק על דבר אחד אין כל ויכוח: הנשים נמצאות מחוץ לתחום. הן לא מרואיינות, וקולן לא נשמע. "זה מה שהקהל שלנו דורש", מסביר נתן משי, שדר החדשות בקו "חדשות הסקופים".
מלחמת חורמה
מערכת "חדשות הסקופים" הוקמה לפני יותר מעשור והיא הוותיקה ביותר בתחום קווי הנייעס במגזר החרדי. היום מועסקים בה 25 כתבים מהדרג הבכיר ביותר בתקשורת החרדית. מלבדה יש מערכות קטנות, שמייצגות פלגים וחצרות רבנים במגזר החרדי.
בשנים האחרונות ניהלו רבנים ועסקנים פוליטיים מלחמת חורמה נגד הקווים שנותנים אלטרנטיבה לתקשורת החרדית המפלגתית. לפני שנים אחדות פרסמה מועצת גדולי התורה מכתב שאוסר להאזין להם, בטענה שהם גורמים להתמכרות בקרב צעירים ולביטול לימוד התורה.
בעקבות החלטת מנהיגי הציבור החרדי מתנהלת מלחמה של ממש בין מפעילי הקווים לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. בכל פעם שנציגי הרבנים מאתרים מספר של קו הנייעס הם נותנים הוראה לחברות הסלולר לחסום את המספר לשימוש מקווי טלפונים כשרים. בתגובה מפרסמים מפעילי הקווים למאזינים מספרי גישה חדשים.
גם התגמול של עשרות הכתבים עבר תהפוכות: עד לפני כמה שנים הרוויחו המפעילים שלוש אגורות וחצי על כל דקת האזנה. תכפילו בעשרות מיליוני דקות ותגיעו לתעשייה משומנת במיוחד.
ואולם סכומי העתק ששילמו חברות הסלולר כ"דמי קישוריות" למפעילי הקווים הביאו את החברות לעתור לבג"ץ בדרישה לעצור את ההוצאה הגדולה, שלטענתן עלולה היתה להביא לקריסתן. עתירת חברות הסלולר התקבלה אז, לפחות חלקית.
היום מקבלים מפעילי הקווים בין שלוש לחמש עשיריות האגורה, החלטה שגרמה לסגירת רוב קווי הנייעס והותירה רק את השחקנים המובילים.
"הרבה מחצרות הרבנים גילו את הקונספט והקימו קווים כאלה כדי לנצל את הבמה להעברת מסרים לקהל שלהם בדרך מהירה ופשוטה", מסביר רבינא.
עומדים בתור
מערכות קווי הנייעס מצליחות לקבוע סדר יום במגזר החרדי לקראת הבחירות ברשויות המקומיות, כך למשל בשבוע שעבר אחרי עשור כראש עיריית ירושלים, בחר ניר ברקת להעניק ראיון דווקא לקו הנייעס "הסקופים".
לאחרונה התראיינו בקווי הנייעס מועמדים כמו השר זאב אלקין ומשה ליאון מירושלים, נתן אלנתן מתל אביב, נחמן גלבך מצפת, שמעון (סניה) כצנלסון מאשדוד, ואפילו אלי נכט, מתמודד למועצת עיריית אשדוד שהוציא בימים האחרונים סרטון נגד התחרדות העיר, שעלה לשידור ב"מהדורת חצות" וניהל עימות עם מגיש המהדורה, נתן משי.
"זו פלטפורמה שמגיעה לקהלים נרחבים, לכן למרות שמדובר במסגרת מיושנת, זה לא פחות מסטארטאפ פורץ דרך בעיניי", אומר המתמודד נחמן גלבך מצפת. "קהל החרדי זה משהו משמעותי. נוכחתי לדעת שהמערכות הללו מובילות סדר יום, לכן אמשיך להתראיין אצלם גם אם אבחר לראשות העירייה".
"הרייטינג שיא שלנו הוא דווקא בחצות. החרדי הממוצע מסיים את לימודיו בתשע בערב, ממשיך הביתה ונמצא עם הילדים, ואז מתפנה לשמוע חדשות. זו הסיבה שפוליטיקאים למדו את הכוח של אותה מהדורה.
"כשאני מתקשר לראיין מועמדים בבחירות, הם מוודאים שהראיון ישודר דווקא במהדורת חצות, בשעת האזנת השיא", מסביר נתן משי (25), מוותיקי השדרנים.
"המתמודדים ברשות מקומית שיש בה קהל חרדי מבינים שהם מדברים לאוזן השמרנית, זו שלא נמצאת בטוויטר ובפייסבוק. הם מבינים שזו מכונה קריטית להעברת המסרים שלהם ולכן הם משתפים פעולה.
"אני זוכר דובר של מועמד מוביל במרכז הארץ, שערב שלם רדף אחריי כדי לוודא שהראיון שהוקלט בשעת צהריים אכן ישודר במהדורת חצות".
והקהל מגיב?
"אנחנו מקבלים מאות הודעות ממאזינים בכל יום, בייחוד בזמן הבחירות. אם חשבנו לסקר רק את ירושלים ובני ברק, תגובות שהגיעו מחרדים בנצרת עילית, בחריש ובעמנואל גרמו לנו להבין איזה קהל עצום מאזין לנו. זה הפידבק הכי טוב".
אתה לא מרגיש שאתם קצת מיושנים בעידן הרשתות החברתיות?
"לא. במגזר החרדי זה דווקא הולך ותופס תאוצה. אני חושב שדווקא אנחנו נוביל במגזר החרדי בעשור הבא".
מלבד מערכת "הסקופים", שמשדרת למגזר החרדי ברובו, יש מערכות אחרות כמו "הקו החרדי" שמייצג את חצר בית הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' וממנהיגי הציבור הליטאי, ו"מרכז החדשות" שמייצג את אנשי בית הרב חיים קנייבסקי, מנהיג מפלגת דגל התורה, וקו "המערכה" שמייצג את אנשי "הפלג", הקהילה הקיצונית של הרב שמואל אוירבך, שמנהיג התנגדות נצית להתייצבות בלשכות הגיוס וקשר עם שלטונות הצבא.
באותו קו עולים לשידור רבנים מהקהילה הקיצונית, וניתנים עדכונים על הפגנות שמתקיימות ברחבי הארץ נוכח מעצרו של עריק כזה או אחר שמשתמט לאור הנהוג בקהילתם.
נתן משי, אחד מוותיקי שדרי החדשות, החל לשדר לפני יותר מעשור. "זה החל כתחביב של נער צעיר מאוד, אך עם הזמן הבנתי שזה המקצוע שלי והתחלתי להעמיק יותר בפן המקצועי.
"אני חושב שהיום אנחנו הרבה יותר מקצועיים משהיינו לפני חמש ולפני עשר שנים. בשנים האחרונות השקעתי רבות במעקב אחר התקשורת הממוסדת, הרבה קריאת חומרים, הרבה השקעה מעשית בלימוד השפה העברית על בורייה, והרבה רצון לשדר למאזין משהו מקצועי מהשורה הראשונה. בתחילת הדרך היו מזלזלים בי מכיוון שהיה מקום להגחיך את קולי הצעיר, הייתי בסך הכל בן 15.
"אני אוהב להאזין לרזי ברקאי, הוא רמה אחת מעל כולם. גם דני קושמרו מהווה עבורי מודל לחיקוי", הוא אומר. "באחת ממערכות הבחירות המקומיות לפני כמה שנים, התקשר אליי יועץ למועמד כלשהו ונתן לי בבלעדיות מכתב תמיכה מאיזה רב חשוב.
"עד כמה זה היה דרמטי? תוך שעה קלה כל כלי התקשורת במגזר החרדי עשו לי פולואפ, זו היתה ידיעה היסטרית. רק שאחרי שעות ספורות נודע שהמכתב שאותו אחד העביר לי הוא מזוייף ומעולם לא נכתב על ידי אותו רב.
"הוא הפיל אותי. מאז, למדתי לקח חזק לבדוק טוב בכל ידיעה. אני נזהר הרבה יותר, והאמינות שלי הפכה בזכות כך לשם דבר".
לצלצל ולהאזין
"בכירי הפוליטיקה החרדית אינם מתראיינים בגלל איסור הרבנים לשתף פעולה עם קווים אנטי־ממסדיים, אבל גם הם מבינים את מידת השפעתם, שהיא עצומה, ועוקבים אחריהם לא מעט", מסביר ארי קלמן, עיתונאי ב"בחדרי חרדים" ופרשן באחד מקווי הנייעס.
"אמנם אנחנו חיים בבועת הסמארטפון, אבל רוב הציבור החרדי הארד קור מתעדכן דרך אותם קווים. פוליטיקאים מהציבור החילוני עולים כי הם רוצים את הבמה, חברי הכנסת של ש"ס גם נוהגים להתראיין שם באופן קבוע, אבל חברי הכנסת האשכנזים מיהדות התורה לא משתפים עמם פעולה בגלל שבעבר הסמכות הרוחנית שלהם, מועצת גדולי התורה, אסרה לשתף פעולה עם הקווים.
"אך אל דאגה, כל חבר כנסת כזה דואג שיועציו יעדכנו את מפעילי הקווים על כל אירוע שהם השתתפו בו או הצעת חוק שצריך לדווח עליה לקהל החרדי".
אתה מקבל תגובות רבות?
"אני עובד באתר "בחדרי חרדים" שזוכה ליותר ממיליון כניסות בחודש, אבל במגזר החרדי אני מקבל הרבה יותר ריקושטים על העבודה שלי בקו הנייעס, שמסתכמת בחמש דקות פרשנות ביום.
"בחורי הישיבות מזהים את הקול שלי ועוצרים אותי ברחוב בהתרגשות. אם אתה רואה חרדי הולך ברחוב והטלפון באוזניו, סביר להניח שבאותם רגעים הוא מתעדכן בקו הנייעס".
"מועמדים לרשויות המקומיות מבינים את העוצמה של כלי התקשורת הללו בשטח החרדי יותר מכל כלי תקשורת אחר, גם האתרים והיומונים", אומר אלי ביתאן, מגיש "מנדי ביתאן" ברדיו "כאן מורשת" ופרשן בקו "הסקופים".
"במשך השנים האזנה לקווי נייעס כדי לדעת הכל הפכה לנורמה רחבה. על אף התנגדות הממסד היא שוברת שיאים: לא צריך אינטרנט, לא צריך עיתון ולא מקלט רדיו. פשוט לצלצל מכל טלפון ולהאזין — מהצמרת הרבנית החרדית ועד נערים בני 15".
בשנה הקרובה יתקיימו הבחירות לכנסת, גם בקווי הנייעס נערכים להיכנס למתכונת מיוחדת.
"כשניכנס באופן רשמי למערכת הבחירות אני מניח שנתכנס לישיבת צוות, נגייס עוד כמה מוחות טובים מהתקשורת החרדית, ונתאים את לוח השידורים שלנו למערכת בחירות", אומר משי.
"אין ספק שבמערכת הבחירות הארצית נתוני האזנה מגיעים לשיאים אחרים, אנחנו כמובן ניתן למאזין את התמורה. במערכת הבחירות לרוב הפוליטיקאים הבכירים עומדים בתור ולפעמים ממש מבקשים שיעלו אותם לשידור. כמו במוניציפלי, בארצי יש לקווי הנייעס השפעה אדירה, אפילו בהרבה יותר", הוא מסכם.
דרישת הקהל: הדרת נשים
הדרת הנשים מקווי נייעס היא עובדה גלויה. נשים לא מרואיינות, וקולן לא נשמע לרוב. "זה מה שהקהל שלנו דורש, הם לא רוצים לשמוע קול אשה", מסביר משי.
"גם הנשים שמאזינות לנו דורשות את זה. בעבר לא השמענו קול אשה כמרואיינת כלל. היום אנחנו עצמנו אמנם לא מראיינים נשים, אבל מביאים הקלטות מכלי התקשורת עם ראיונות שביצעו יונית לוי, תמר איש שלום או רינה מצליח. זה משהו שקורה היום ולא היה בעבר".
"קרה שמתוך שורה של קבצים מהרדיו העליתי בטעות כמה קבצים שבהם רואיינו נשים", מספר איציק דוידוביץ, שדר בקו הנייעס "הקו החרדי".
"תוך זמן קצר מערכת ההודעות שלנו הוצפה בפניות רבות דווקא מנשים חרדיות שהעירו על כך שהושמע קול אישה. זה קהל חרדי אדוק שמאוד מקפיד על הדברים האלו, וכן, הנשים שלנו הן אלה שרוצות את הקו מתנהל כפי הנדרש בהלכה".
בערים שבהן נשים מועמדות זוכות לתמיכת חלקים מהמגזר החרדי מדובר בעובדה בעייתית. באשדוד, למשל, זוכה המועמדת הלן גלבר לתמיכה מהקהל החרדי בעיר.
כשביקשו להציג את הצד שלה באחת ממהדורות החדשות בנייעס עלה במקומה יועץ התקשורת שלה סער גינזבורסקי. "פנו אליי וביקשו שאתראיין, ומיד הסכמתי", הוא מסביר. "לא ידעתי שיש בקווים הללו מדיניות של הדרת נשים. ממילא באותם ימים היא לא התראיינה בשום כלי תקשורת, ופחות שאלתי שאלות".
"נשים חרדיות מודרות מהמרחב הציבורי", אומר ביתאן." זה דבר שהולך ומשתנה, אבל הוא עדיין מהותי מאוד. קווי הנייעס, שאת רובם מנהלים בחורים חרדים צעירים, בסך הכל מתאימים את עצמם לנורמות הקיימות".
