"למידה מרחוק לא מתאימה עבור כל התלמידים", טוענת רות קליין (56), מורה למדעי המחשב ומחנכת כיתת נחשון באורט קרית ביאליק. לדבריה, היא נעזרת במערכת המקוונת יותר כדי לשמור על קשר עם תלמידיה מאשר כדי ללמד.
רבים מאנשי ההוראה טוענים כי המשך הלמידה מרחוק וההתקדמות בחומר חיוניים עד הכרחיים עבור התלמידים, יש כאלה שחושבים שאפשר להוריד את הרגל מהגז. "יש תלמידים שהלמידה מרחוק היא עוגן בשבילם, וזה טוב להם", אמרה קליין. "השגרה עושה להם טוב בתוך הכאוס. הם לומדים אולי יותר לאט.
"יש תלמידים שזה נורא ואיום בשבילם. חלקם צריכים לעזור למשפחה ולאחים הקטנים שלהם, ואין להם זמן או ראש ללמידה מרחוק. אני חושבת שבעת מלחמה מתכנסים פנימה. כל ילד נמצא בבית עם ההורים, ויש לו מערכת תמיכה. כל מה שאנחנו עושים זה מעבר. לפי התפישה שלי, כל אחד יעשה מה שטוב לו. קשה להכריח אנשים בעיתות משבר וחירום להתנהל בניגוד לרציונל שלהם. אני חושבת שטוב שהמורים יהיו בקשר, אבל למנן".
אז אפשר לוותר?
"בכיתות י"א ו־י"ב לא צריכים לוותר על הלמידה, אבל בכל השאר זה לא קריטי, ואפשר להגדיר את זה קשר מרחוק. אנשים לא תופסים שזו מלחמה. אז צריך לחשוב מה עושה טוב. גם לא כל המורים הוכשרו לכל כך הרבה דברים, לא כולם טכנולוגיים. למידה מרחוק זה תיק - טכנולוגיה חדשה יחד עם טיפול במשפחה".
זה לא תורם להתקדמות שלהם בחומר?
"שני ההורים של בעלי היו באושוויץ, בשואה הם לא למדו. זה לא פגע להם בהתפתחות האישית ובאינטלקטואל בהמשך. הלמידה מרחוק לא צריכה להיות בשביל לסמן וי. מי אמר שדווקא חייבים ללמוד עכשיו? אולי חייבים לעזור בבית? הקביעה של אני אחליט בשבילך מה שטוב בשבילך, זה נכון לשגרה כשיש לימודים. אבל עכשיו זה הכל חוץ משגרה, אז אני לא בטוחה שחייבים. נורא חשוב הקשר, ולהוציא אותם לרגע מהבאסה. אני חושבת שזה לא ממש למידה מרחוק, יותר קשר מרחוק.
"ביום שישי אני עושה קבלת שבת לכיתה. בשביל הקשר איתם אני גם שולחת להם משחקים שונים, שאפשר ללמוד דרכם. אני פונה לאחיי המורים: הרפו מעט מהתלמידים בקטע של עמידה בזמנים. הם לא עומדים בזמנים, הם שוכבים במיטה כשהם שומעים את השיעור שלכם. הם מוצפים רגשית, יש להם מיליון ואחת מטלות, החומר חשוב, אבל הנשמה והלב שלהם חשובים יותר. החומר לא קדוש, יהיה אפשר להשלים אותו תמיד".
פורסם לראשונה: 08:15, 01.04.20