במשך שנים חוקר יעקב רגב את הקרב במלחמת העצמאות בסג'רה, בה התגוררו בני משפחתו, ובתוך זה את הקשר החם והקרוב בין סבא שלו לבין האיש שעבד אצלו, דוד בן גוריון. לפני שש שנים סגר מעגל, לאחר שפגש את מזכירתו של בן גוריון, אותה החתים על עותק של מגילת העצמאות שהיא עצמה הקלידה.
רגב (73), תושב קרית מוצקין, הוא מורה דרך ואיש ידיעת הארץ במקצועו. "אני נכד לראשוני המושבה. סבא שלי הוא רבי אברהם סיני רוגצ'בסקי, ודודי הוא רס"ן יהושע רוגצ'בסקי, מפקד האזור בהגנה באותה עת".
בין השנים 1907-1909 עבד דוד בן גוריון אצל סבא של רגב. "בן גוריון חרש ועבד את השדות, ועם השנים נרקמו יחסים מאוד קרובים", סיפר רגב. "ביישוב רווח הסיפור שהוא לא עבד, אבל זה לא נכון. סבא שלי שלח אותו לחרוש, והוא היה חולם, ראה את החרמון, ראה את ארץ ישראל. הוא אמר שהתקופה בסג'רה היתה התקופה הכי מוצלחת שלו, וגם כתב את זה באחד המכתבים ששלח לי".
הקשר בין בן גוריון למשפחה נשמר במהלך השנים, למרות המרחק הגיאוגרפי. "הדוד יהושע נהרג ביוני 1948. בן גוריון ישב אז ברמת גן, במשרד הביטחון הישן. בחדר הצדדי ישבה המזכירה, חיילת צעירה בשם רבקה ברנובר, שהדפיסה על מכונת כתיבה קטנה את מכתבי התנחומים למשפחות שכולות, ובן גוריון היה צריך לחתום עליהם.
הציגו לו את המכתב של הדוד יהושע, שהוא צריך לשלוח לסבא. הוא קרא לרבקה וסירב לחתום על המכתב עקב טעות כתיב בשם".
הקשר עם בן גוריון נמשך שנים. "כשסבא שלי היה על ערש דווי, הוא התעורר ואמר שהוא רוצה לראות את בן גוריון. שלחו מברק לבן גוריון שסבא רוצה לראות אותו. יומיים לאחר מכן הגיעה שיירת ראש הממשלה לגבעת עדה. הוא הגיע אלינו הביתה יחד עם פולה, וסבא אמר לו: 'אתה חייב לי עוד שני שליקים מהכסף שנתתי לך.
"סבי נפטר ב-1955. הודיעו לבן גוריון והוא הזמין פייפר מהדרום לרמת דוד. בהלוויה, בן גוריון הספיד את סבא, היה אחד מנושאי האלונקה שלו והקדיש לו את השיר של ביאליק, 'יהי חלקי עמכם'".
במסגרת המחקר שלו עלה רגב על עקבותיה של מזכירתו של בן גוריון, ברנובר, שאישרה לו את סיפורו. לפני חמש שנים ביקש ממנה לחתום על העתק של מגילת העצמאות, שהיא היתה גם זו שהקלידה אותה במכונת הכתיבה. ברנובר נפטרה לפני מספר חודשים בשיבה טובה.