חייו של אבי כאכון (45) מפרדס חנה עמוסים היום יותר מתמיד. הוא מגיש את תוכנית הטלוויזיה "כמעט שבת שלום", מדי שישי בערוץ 12.
3 צפייה בגלריה
אבי כאכון. "אני רוצה להמשיך בטלוויזיה, אולי לייט נייט
אבי כאכון. "אני רוצה להמשיך בטלוויזיה, אולי לייט נייט
אבי כאכון. "אני רוצה להמשיך בטלוויזיה, אולי לייט נייט
(אלעד גרשגורן)
בשבוע שעבר שידר לראשונה לייט נייט וקטף רייטינג נאה, הוא מבקר מוזיקה יום תיכונית, מגיש את "ציפורי לילה" בגלי צה"ל מידי יום שני, והוא גם מבעלי גני האירועים "יארה" בחדרה ו"יונו" בפארק התעשייה קיסריה.

להרגיש עשיר

אבל לא תמיד הכול הלך חלק לכאכון. נקודת הפתיחה שלו לא הייתה מזהירה ובדרכו נתקל בלא מעט קשיים. "גדלתי בבית חם ואוהב מאוד, אבל כלכלית היה קשה", הוא מסביר. "היה חשוב להוריי שנלמד טוב. אף אחד לא אמר לי 'צא לעבוד', אבל חייתי בבית וראיתי שאבא נאבק לעבוד בבניין או בצבע, בא לאכול משהו ומיד נוסע למכור אבטיחים על רכב. אנשים זלזלו בו וזה לא הפריע לי. אהבתי אותו והייתי גאה בו.
"כבר כשהייתי בכיתה א' הלכתי לעבוד במכולת מול הבית שלי. הייתי מסדר את הלחם ומוצרים נוספים. הבעלים היה נותן לי שוקו ולחמנייה והייתי הולך לבית הספר מבסוט, מרגיש עשיר. הוריי לא ידעו מזה".
כשכאכון היה בכיתה ד', כבר החל למכור אבטיחים ובמבות עם אביו, כדי לסייע בפרנסת הבית: "נהגנו לנסוע לשטחים לקנות ממתקים, תותים או אבטיחים לפי העונה. הייתה לנו סוסיתא ובמגפון הייתי צועק :'אבטיח!' הוריי התעקשו שקודם אסיים שיעורים ואלמד טוב ורק אז אצטרף לאבי לעבודה.
קראו עוד>>>
"ברחוב רמז בו גדלתי לא זלזלו בנו, אבל מחוצה לו היה לי מאד קשה. למשל, בכיתה ז' כשעברתי לחטיבה נחשפתי לילדים מכל פרדס חנה כרכור. הייתה לי חברה וכשאמא שלה שמעה שאני הבן של מוכר האבטיחים היא אמרה לה שאין לי עתיד. זו הייתה מציאות חיי עד שהגעתי לצבא. תמיד היה מישהו שהפריע ואמר שאני רק בן של מוכר אבטיחים".
כאכון לא נטר לכל המלעיזים ונראה כי הם דווקא הגבירו את המוטיבציה שלו להצליח בחיים. "חברים היו אומרים לי: 'אל תגיד ש'פופה' זה אבא שלך', ואני הייתי אומר, 'למה לא?' הייתי גאה באבא שלי", הוא נזכר.
3 צפייה בגלריה
ליד הרכב שבו מכרו אבטיחים. "הייתי צועק במגפון"
ליד הרכב שבו מכרו אבטיחים. "הייתי צועק במגפון"
ליד הרכב שבו מכרו אבטיחים. "הייתי צועק במגפון"
(פרטי)
"כשסיימתי למכור אבטיחים עם אבי ראיתי שיש צורך בעוד פרנסה והתחלתי לעבוד אצל צלמים באזור. בהמשך גם למדתי צילום בתל אביב. פעם, ניגשתי לצלם באזור ואמרתי לו שאני רוצה לעבוד אצלו, הוא השיב לי 'אתה הבן של פופה. לך תמכור אבטיחים'. לימים כשכבר היו לי גני האירועים והצלם ההוא היה במצוקה כלכלית, בתו באה לעבוד אצלי.
"אני קידמתי אותה. כשהוא הבין שאצלי היא עובדת הוא פנה אליי והתחיל לומר 'תקשיב אני....' אמרתי לו 'תעצור, בזכותך הגעתי למה שהגעתי. אתה משפחה' חיבקתי אותו ונגמר. אני לא נוטר טינה בחיים, הכול קורה משמיים ואנחנו רק בני אדם".
לדבריו, העבר והמקום ממנו בא מסייעים לו להישאר צנוע ועם רגליים על הקרקע: "בגלל זה אני לא מאבד את עצמי היום במקום שאני נמצא בו. באולמות האירועים המלצרים ראו בי הורה שלהם ואני ראיתי בהם ילדים של מישהו. לפעמים אנשים שוכחים שמי שרוצה ממך עזרה הוא הבן של מישהו, יש לו לב. אם ככה היינו רואים את הזולת העולם היה טוב יותר".
כאכון המשיך לשאת בעול האחריות גם בהיותו בצבא. אחותו נפטרה ממחלת הסרטן והוא נרתם לסייע להוריו בגידול שני ילדיה, אז בני 5 וחצי ושבע וכיום כבר נשואים והורים לילדים. "איבדתי את כל החיים של בחור צעיר", הוא אומר.
"כרווק לא ידעתי מה זה בית מלון, מה זה חופשה ומה זה חו"ל. היום הילדים של אחותי ברוך ה' נשואים. אחד מתגורר בפתח תקווה, והשני בנתניה. הם תמיד רצו לקרוא לי 'אבא' וסירבתי. אני דוד. עד היום הילדים שלהם קוראים לי 'אבי דוד'".

מאוהב ברלי

המפנה בחייו של כאכון אירע כשפגש את רלי שלימים תהיה אשתו ואם ילדיו. זה קרה בערב שישי באחת מעבודותיו הרבות בבאולינג בגן שמואל. "לא הייתי דתי, אבל תמיד הייתי מאמין", הוא מספר. "אני מגיע ורואה מתולתלת יפהפיה עומדת.
"בידה אחת פיצה, בשנייה קבנוס. אמרתי 'שלום מי את?' והיא השיבה 'אני רלי'. אמרתי לה: 'את יודעת שאסור לאכול בשר וחלב', והיא השיבה לי 'אתה יודע שאסור לעבוד בשבת'. אמרתי לה: 'נראה לי שתהיי אשתי'. למחרת כבר הבאתי את אבא שלי לראות אותה, ישבנו, הוא שאל אותה משהו, היא לא ענתה, רק חייכה ומצאה חן בעיניו והוא אמר לי 'לך על זה'. אחרי שלושה חודשים נישאנו, היא הייתה בת 19 ואני בן 27 ועד היום אני מאוהב בה. היא הברכה שלי ואני מעריץ את האדמה שהיא דורכת עליה".
כאכון הגאה מספר כי בעוד שלושה חודשים רלי תסיים את לימודי הרפואה ושבעבורה הפך את חייו: "היא כל עולמי. היה לה קשה להיות אשתו של. אמרתי לה 'את צודקת, לכי תגשימי את עצמך'. בגיל 29 היא התחילה ללמוד ביולוגיה משם עברה לרפואה.
"יש לנו ארבעה ילדים: נאוה-ליאל בת 17, אסתר-ליהי בת 14, נויה בת 12 ורפאל בניהו בן 6. אני אבא במאה אחוז. לא יוצא מהבית לפני שמכין להם ארוחת צהרים, בשעה 13:30 לא משנה איזו פגישה יש לי, אני עוזב הכול ובא לאסוף אותם".
לאחר לידת בתו הבכורה כאכון התקרב לדת. "בחודש החמישי נאמר לנו שיש ציסטה במוח וצריך להפיל. היינו בדיכאון נוראי", הוא נזכר. "הלכנו למומחה נוסף שגם נתן אותה דיאגנוזה שזה כנראה מעיד על גידול והמליץ מאוד להפיל. קיבלנו ממנו הפנייה להפלה. בסמוך לכך התקשר אליי חברי הטוב יוסי וידר, החקיין, ושמע שאני במצב רוח ירוד.
3 צפייה בגלריה
כאכון בילדותו. "היה חשוב להוריי שנלמד טוב"
כאכון בילדותו. "היה חשוב להוריי שנלמד טוב"
כאכון בילדותו. "היה חשוב להוריי שנלמד טוב"
(פרטי)
"סיפרתי לו והוא שכנע אותי לבוא עימו לרב אבוחצירא בנהריה. סירבתי ובסוף השתכנעתי. באתי לרב, אמרתי לו שמחר יש לנו הפלה. הוא הסתכל עליי ואמר שהרופאים טועים. שאלתי 'אתה רב או רופא?' צחק ואמר חכה חודש ותראה".
לדבריו התייעץ עם רעייתו וזו הביעה רצון להמתין: "כעבור חודש הלכנו לרופא ההוא שנתן לנו את מכתב ההפלה. הוא לא זכר אותנו. בדק, ואמר איזה תינוקת נהדרת, איזה יופי אבל למה אתם מגיעים רק בחודש שישי לסקירה. אמרתי לו 'אמרת לנו להפיל', הוצאתי את הצילום שנתן לנו בפעם הקודמת, הוא מסתכל, בודק שוב את רלי ואומר 'נכון, אני חתום על זה אבל לדעתי זו בועת מים שהפריעה למצלמה', יצאנו משם ולא דיברנו על זה יומיים".
כשהתינוקת נולדה בריאה ושלמה כאכון נשם לרווחה: "לפני הלידה שמתי כיפה ואחריה נסעתי להביא את הוריי שיראו את בתי הבכורה ובאוטו מיד זרקתי את הכיפה לדשבורד, פתאום הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי שאין לי הכרת הטוב. החזרתי את הכיפה לראש ומאז היא שם".

התקרבות לדת

אט אט גם בחיים המקצועיים החל לעשות חייל. הוא כיהן כחבר מועצת פרדס חנה-כרכור במשך 10 שנים, והחל להגיש פינות בשלל תוכניות בערוץ 24 כמו "עולם הזוהר" של כדורגלן העבר, איציק זוהר.
משם עבר לערוץ 20 ולדבריו כשבערוץ 24 ראו את הפוטנציאל שלו החזירו אותו אליהם. "בערוץ 20 היה לי נוח כי זה ערוץ דתי", הוא מספר. "כש-24 רצו שאחזור אמרתי שאני לא מוכן שישדרו את התוכניות שלי בשבת. אמרו לי 'נרשום שהיא צולמה ביום חול'. שאלתי את הרב והוא אמר שאסור. חתמו איתי על 10 תוכניות ובסוף שודרו 150 ועוד ממשיכים. בעיניי זה חלק מהאמונה בבורא עולם. משם עברתי לקשת שם אני עד היום".
התוכנית "כמעט שבת שלום", סוגרת עוד מעט ארבע עונות. היא משודרת מידי שישי בבוקר ולאחרונה שודרה גם ברצועת לייט נייט. "קשת האמינו בי ואת שידורי המימונה עשיתי בלילה והבאתי רייטינג של 7.4% מול 3.9% של המתחרה", הוא מספר.
הוא נחשב למבקר מוזיקה מזרחית קשוח. "בכל שבוע אני מסכם כל מה שקרה בזמר המזרחי וגם מבקר. אני לא נחמד. אני חושב שהזמרים המזרחיים היום איבדו את הצבע שלהם, את המקום והבית שלהם. מאז ההצלחה של סטטיק ובן אל הסגנון הוא 'עדר'. פתאום כולם רוצים להוציא שיר בסגנון הזה או בסגנון של מישהו אחר. אייל גולן מוציא שיר מצליח וכול השאר רצים להוציא שיר כמוהו. הם רוצים להיכנס לפלייליסט. איבדו את האותנטיות שלהם. ברחו מהמזרחית".
לגיטימי לרצות פלייליסט, לא?
"זו הטעות. כי הקהל של המוזיקה המזרחית מאד בוגדני. כל רגע ממליכים זמר וזורקים אותו מיד אחר כך. רגע ממליכים את פאר טסי וזורקים ואז את ההוא. היחידי ששרד זה אייל גולן. השאר הוחלפו בקצב של גרביים. הקהל איתך אם אתה נאמן לעצמך, זה כמו שעבדתי פעם בטברנה של שמעון פרנס והוא הביא את אביתר בנאי.
"אני מעריץ את פרנס, יש לו ידע פנומנלי, אמרתי לו 'מה קשור בנאי?' ובאמת הבריחה מהמזרחי הביאה לירידה של הרייטינג והתוכנית ירדה".
כאכון מחובר למוזיקה הישראלית והמזרחית. לדבריו הוא הראשון שנתן את הבמה לסטטיק ובן אל בראשית דרכם ואף המליץ להם להיות צמד. "פנה אליי אמרגן מחדרה, ואמר לי 'אני רוצה שהבן של שימי ועוד שניים יבואו אלייך לתוכנית. הם הוציאו שיר 'דובי גל''. אז הייתה לי פינה בערוץ 24. שמעתי את השיר ואמרתי שיש פה משהו. אמרתי לעורך שאני רוצה שישמיע.
"בשביל אדם שיש לו פינה זה לא דבר מובן מאליו שישרוף את כל זמן המסך שלו על שיר, אבל לא היה אכפת לי, ידעתי שזה יהיה גדול, גם אמרתי להם 'אתם צריכים להיות צמד, שלישייה לא ילך' ובאמת חודש לאחר מכן זה כבר היה בום אחד גדול".
בניגוד לעבודתו כמבקר, בתוכנית שלו בטלוויזיה הוא מתמקד בטוב: "בתוכנית הטלוויזיה אני בראש של שבת קודש. למשל הבאתי את ח"כ גלעד ארדן לשיר את איילת חן כי שמעתי שהוא אוהב לשיר בתימנית, ואת פנינה תמנו-שאטה, מסתבר שהיא חלמה להיות זמרת, היא שרה אצלי זוהר ארגוב. מדברים על ענייני היום, כמו בשולחן שבת".
במהלך השנים גם רלי התקרבה לדת. "אני אדם דתי מאוד ולא אוהב הקצנה דתית או כפייה דתית", הוא אומר. "אני לומד תורה כל יום, מתפלל שלוש פעמים ביום ושומרים שבת באופן מלא. מעולם לא כפיתי את דרך חיי על אשתי והילדים, כל אחד בדרך שלו, וכל דבר בעתו ובדרך התקרבנו לבורא עולם. אנחנו חברים שלו.
"גדלתי בבית שאמא הייתה מתפללת לאלוהים בלי ספר והודו לאלוהים תמיד על מה שיש. אם לא היה בשר היינו אוכלים אבטיחים שנשארו מהסחורה. לא היה כסף, אבל לא דיברו אף פעם על מה שאין. להפך, אבא היה הליצן של השכונה. הצחיק את כולם".
הוא רווה נחת מהעובדה שהוריו זכו לראותו מצליח. "אבא נפטר, אבל הספיק לראות את ההצלחה שלי. כנכה הייתי מביאו לגני האירועים והוא היה בוכה מגאווה"
איך עברה עלייך הקורונה?
"גני האירועים היו סגורים ונפגעו קשות והמדינה לא כל כך פיצתה. מנגד אתה בסגרים אז ההוצאות יורדות. אני גם טאלנט בטלוויזיה אז לא הרגשתי את הפגיעה הקשה. אמנם שברתי חיסכון אבל בשביל זה שומרים כסף. היה לי עצוב לראות הרבה חברים שלי מתרסקים. מה שכן, ארגנתי אנשי עסקים שיקנו מזון ובשקט חילקנו למשפחות נזקקות, לקחתי איתי את הבנות שיראו מה זה קושי.
"אני מאוהב בעם הזה, לא משנה כמה אתה מצליח, לא תגיד לא למשפחה רעבה. בהיבט האישי, היה לי כיף להיות בבית עם המשפחה, עם אשתי למרות שהיא צוות רפואי והיו חודשיים שלמדה בזום, זה חלום בשבילי שהיא בבית".
תוכניות לעתיד?
"כל החיים תכננתי אבל יש בורא עולם שמחליט. אני רוצה להמשיך בטלוויזיה, אולי לייט נייט, בגני האירועים אני שותף אבל לא פעיל. כשצריכים עזרה אני מגיע. בגדול אני אבא במשרה מלאה ובעל. נראה מה תחליט אשתי עם סיום לימודיה. נחליט יחד".
לעדכונים חדשות נתניה