אם לא די בגילוי שהיא נדבקה בנגיף הקורונה, נאלצת אסתר בן אברהם (22) מקרית ים להתמודד עם גל שמועות והאשמות ברשתות החברתיות. "במקום לחפש איך לתמוך, אנשים מפיצים שנאה", אמרה בראיון למיינט קריות מחדר הבידוד במלון דן פנורמה בתל אביב. "שיתעסקו במשפחה שלהם ובעצמם ולא בחיפוש אשמים".
בן אברהם (22), מנהלת משמרת בסופר פארם בקרית ים, היא הקטנה מבין שלושה אחים. ביום חמישי האחרון אובחן קרוב משפחה שלה כחולה בנגיף הקורונה. מאז, היא מספרת, היא שוהה בבידוד.
"ביום חמישי עבדתי במשמרת בוקר ושבתי בצהריים הביתה, מאז לא יצאתי מהבית. למחרת נודע לי שאדם הייתי איתו במגע נדבק בנגיף. מאותו רגע נכנסתי לבידוד והודעתי על כך למנהל שלי. גיליתי אחריות כלפי הסביבה כדי לא לסכן אף אחד", סיפרה. "המנהל המתין לתוצאות הבדיקה שלי כי זה מאוד חשוב, אני עובדת עם אנשים. נבדקנו כל המשפחה ביום ראשון, וביום שני קיבלנו את התוצאות. מרגע שהמנהל שלי ידע את התוצאה, מיד הוא סגר את הסניף. כל האנשים התבקשו לצאת, הצוות נשלח לבידוד והמקום עבר חיטוי יסודי. כל העובדים הוחלפו וכרגע יש עובדים חדשים".
איך הגבת כששמעת שאת חולה?
"בהתחלה הייתי ממש בשוק. גם אם לא מרגישים גרוע, זה לא כיף לדעת שאת חולה במחלה כזאת שאת לא יודעת אפילו מאיפה נדבקת ואיך מטפלים. זה חוסר ודאות כזה. בסופו של דבר הבנתי שזה המצב, והכל מלמעלה ומזל שזה רק תסמינים קלים ולא הגעתי למצב גרוע יותר. אין לי שום מושג מאיפה נדבקתי או מי נדבק ראשון. יכול להיות שדווקא אני נדבקתי ראשונה בקניות או בעבודה, ואז בן המשפחה נדבק ממני ולא להפך. זו לא חוכמה לחפש מי אשם כי זה יכול להיות כל אחד מאיתנו".
איך את מרגישה?
"במוצאי שבת התחלתי להשתעל והיה לי קוצר נשימה וחום. עכשיו חום כבר אין לי. יש לי אלרגיות. גם קודם השתעלתי, לא הייתי שמה לב לזה".
מה הכי פגע בך?
"אני לא יודעת אם מה שאני מרגישה זה כעס או אכזבה. בתקופה כזו במקום לתמוך אחד בשני, אנשים מחפשים את מי להאשים ועל מי להטיל את האחריות. "זה לא שאדם שחלה הוא מקור ההפצה של הנגיף, האו בסך נדבק ממישהו אחר. אף אחד לא אמור לנחש שהוא נדבק, לא יכולים לדעת. זה כמו תסמינים של שפעת רגילה, זה לא שפתאום קורה לגוף שלך משהו שהוא חדש. אני מאוכזבת במקום לחפש איך לתמוך, הם מפיצים שנאה ומשמיצים אותי ברשת. המסר הוא שיתעסקו במשפחה שלהם ובעצמם ולא בחיפוש אשמים".
מה נאמר שהכעיס אותך?
"הם החליטו שאני והקרוב שלי ידענו שאנחנו חולים ובכל זאת יצאנו החוצה, שזה ממש לא נכון. זה לא רק אני, שמעתי את זה מאוד אנשים בסביבה. הלינץ' שעושים לחולי קורונה כאילו הם אשמים, זה לא נכון. אנחנו יכולים להידבק מכל אחד מסביבנו. אנשים מסיקים מסקנות שווא".
איך נקלטת במלון?
"האחים שלי נבדקו ונמצא שהם בריאים, לכן בחרתי להגיע למלון דן במטרה לשמור עליהם וגם על האנשים בחוץ. המקום נקי ומסודר. אנחנו יכולים לצאת מהחדר עם מסכה. אפשר להוריד אותה בתוך החדר. הם באמת דואגים לזה שלא נשתגע כאן. יש הרבה פעילויות כגון פינת פלייסטיישן, פינת גולף, משחקי שולחן, ספרים. הכל מסודר הם לא פספסו שום דבר. יש גם הרבה חברה נחמדים שאנחנו מדברים, חולקים חוויות, מנסים להעביר את הזמן. אני חושבת שרוב האוכלוסייה של המלון הם צעירים".
יש לך מסר?
"כשעבדתי בסופר-פארם כל העובדים שמרו על סטריליזציה, כולם עבדו עם כפפות ומסכות. כל פעם שראינו עומס, כרזנו וביקשנו מאנשים להתרחק אחד מהשני. אבל לא תמיד הם הקשיבו, והם לא באמת יכולים לבוא בתלונות. אנשים יוצאים לפארמים לקנות נייר טואלט בטענה שזה מאוד חיוני להם. רכישה של תרופות אני מבינה, אבל צריך להישמר. אל תצאו החוצה רק כדי לקנות נייר טואלט כשיש לכם עוד עשרה גלילים בבית. וכמובן, להישמע להוראות משרד הבריאות, זה לא צחוק. זה מאוד חשוב. אולי אנחנו צעירים, והמערכת החיסונית שלנו חזקה, אבל יש לנו הורים וסבא וסבתות והמטרה פה היא באמת לשמור עליהם".
פורסם לראשונה: 16:26, 26.03.20
