השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הודיעה במהלך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כי המשרד יוביל את המהלך הלאומי של סגירת מפעלי מתחם בזן. לדבריה, התהליך צפוי להתחיל באופן מיידי ולהסתיים תוך עשר שנים לכל המאוחר בשנת 2030. "אני רואה לנגד עיניי את מפרץ חיפה עם תעשיות ירוקות וחדשניות, קלינטק, טכנולוגיות סביבה חדשניות שינצלו את היתרונות של העיר ויהפכו אותה אבן שואבת לצעירים", אמרה גמליאל.
היום (ב') התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שכותרתו 'מפרץ חיפה – תמונת מצב והתוכניות העתידיות לפינוי המפעלים המזהמים". בדיון השתתפה בין היתר השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל שהודיע כי המשרד להגנת הסביבה ברשותה יוביל את המהלך לפינוי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.
"אני מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם הגופים הרלוונטיים – משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בזן", אמרה.
"זה תהליך שצריך להתחיל מיידית, יהיה הדרגתי, ויסתיים לא יאוחר מ-2030. הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אוביל את הנושא ואדחף אותו – זה לא יקרה. ואם זה לא יקרה – תתרחש קטסטרופה סביבתית וכלכלית. אני מאמינה שבביצוע נכון, התהליך יוביל לתועלות לכל הנוגעים בדבר, כך שכולם ייצאו מורווחים".
עוד טענה גמליאל שהיא מודעת למורכבות של הנושא מהבטיים נוספים כגון העובדה שהמפעלים הללו הם מבין המעסיקים הגדולים במפרץ. "זה לא יקרה ביום אחד, ואני מודעת למורכבות: יש לתת מענה לסוגיות לאומיות כדוגמת העסקת עובדים, תשתית חליפית לאחסון דלקים, ניפוק, אחסון בנמלים ועוד. אוביל שיח פתוח עם הרשויות המקומיות, ועדי העובדים, התושבים ובעלי העניין השונים", אמרה.
"מדובר בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. יש לקדם מקומות עבודה חלופיים, לבסס את משק האנרגיה על אנרגיות מתחדשות ולהחליט על הדרכים לחיזוק המטרופולין בחיפה. יהיה גם צורך לשקול תוכניות קיימות – כמו קרקעות הצפון – ולמצוא להן חלופות.
"אני רואה לנגד עיניי את מפרץ חיפה עם תעשיות ירוקות וחדשניות, קלינטק, טכנולוגיות סביבה חדשניות שינצלו את היתרונות של העיר ויהפכו אותה אבן שואבת לצעירים. זה לא חלום! בקרוב זו תהיה המציאות".
בארגוני הסביבה שהתינו דרוכים למוצא פיה של השרה החדשה, מברכים על הדברים. אם כי ברור לכולם כי מדובר בצעד ראשון מתוך רבים שצפויים לבוא אחריו עד להשגת היעד הסופי. ״אנחנו מתרגשים לראות כי חזון מפרץ חיפה רוקם עור וגידים אך יודעים כי זה רק תחילתו של הסוף ולפנינו עדיין תהליך מורכב", אמרה ד"ר רויטל גולדשמיד, מרכז מחקר סביבתי חיפה.
"הרגולטור חייב ללוות את הסגירה באכיפה משמעותית ולא להקל ראש בפגיעות סביבתיות וחריגות מערכי החוק. הממשלה חייבת לוודא כי פינוי התעשיות ילווה בהליכי שיקום הקרקע, שיקום הסביבה בנית עתודות תעסוקה חלופית כדי להבריא את המפרץ״.
