"הוא הרס אותה, הכאב זועק מהנשמה, זו הבת היחידה שלי" - כך מספר השבוע אביה של הילדה בת ה-7 שנאנסה לכאורה, על פי כתב האישום, על ידי ז'ק רביבו (59), תושב קרית אתא, במחסן שבבעלותו. רביבו נעצר והוגש נגדו כתב אישום בשבוע שעבר, אך האב ממאן להינחם: "הוא פצע את נפשה של בתי, שתסחוב את הצלקת הזאת כל החיים".
בראיון ל-mynet קריות מגולל האב כיצד גילה מה עבר על בתו, על ההתמודדות של הילדה ובני המשפחה, הסיוטים שחווה הילדה והפחד לצאת מהבית.
בסוף חודש מרץ נעצר רביבו על ידי המשטרה בחשד לאונס של הקטינה, לאחר שאביה התלונן במשטרה. לפי כתב האישום, שהוגש בשבוע שעבר, במהלך השנה האחרונה רביבו קרא לה וביקש ממנה להתלוות עימו למחסן שבבעלותו, שם החל לגעת בה, ואז ביצע בה מעשה אינוס. בחיפוש בביתו נמצא שבמשך כמה שנים הוא החזיק, על פי כתב האישום, חומרים פדופילים ובהם דמויות של ילדים וילדות כבני 14-3.
ספר על הרגע שבו גילית מה עבר על בתך.
"גיליתי את זה באופן סתמי. ביום שישי הגעתי לביתה של גרושתי. ראיתי שלילד שלי יש שטף דם מעל לעין, ושאלתי אותו מה קרה. הוא סיפר לי שאחיו הקטן זרק עליו משהו, והוא נפצע. זה הוביל לשיחה בנושא שמירה על הגוף, ולפתע הבת שלי אמרה: 'אבא, אני לא יודעת לשמור על הגוף'. לא הבנתי מאיפה זה בא. שאלתי אותה למה היא מתכוונת, ואז היא סיפרה שמישהו פגע לה באיבר הפרטי.
"זה היה כמו סכין בלב. שאלתי אותה עוד שאלות, והיא אמרה, 'די, אבא, אני לא רוצה שתכעס'. אחרי שהרגעתי אותה, היא אמרה לי: 'אבא, פחדתי שתכעס אז שמרתי את זה בבטן'. יש לה תחושות אשמה".
כיצד הגבת?
"זה היה בום בלב, כאב לי מאוד. זו הבת היחידה שלי, ויש לי איתה קשר מיוחד. היא מאוד חכמה. ניסיתי להיות חזק בשבילה. היא בכתה המון, אבל לא סיפרה לי באותו יום במי מדובר".
הילדה בהלם
בכל יום שעבר המשיכה בתו לספק עוד פרטים, שגילויים היה קשה מנשוא. "הוא מתגורר בבניין שבו מתגורר חבר של הבן שלי. כשהילד הולך לחבר שלו, הוא לוקח לשם את אחותו. בכל פעם שהנאשם ראה אותה, הוא היה אומר לה שלום ומחזר אחריה. אומר לה 'בואי תשבי איתי, תשבי עלי'. בסוף הוא הצליח לשבור לה את ההגנות שהטמעתי בה, שלא ללכת עם זרים", סיפר האב.
"אני עובד שעות רבות ביום, והוא ידע זאת וניצל את העניין. אחרי שהוא התקרב אליה, הוא היה שואל אותה כל הזמן 'איך בבית', 'איך בבית הספר' ומציע לה לאכול. הילדה סיפרה שהוא פשוט תפס אותה ביד ולקח אותה למחסן והחל לבצע בה את זממו. היא אמרה לי: 'אבא, לא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי מה להגיד'.
מתי התלוננת במשטרה?
"למחרת התקשרתי למוקד 100 ודיווחתי על התקיפה. הם אמרו לי להגיע איתה לתחנה ושחוקרת ילדים תדבר איתה. נסעתי למשטרה, והם אמרו שהייתי צריך לבוא לבד, וביקשו שאחזיר את הילדה הביתה, ואשוב. ברגע שיצאנו, בתי אמרה לי: 'אני אראה לך איפה הוא גר'. אספתי את גרושתי, והיא הראתה לנו איפה הבניין שבו הוא מתגורר, ותיארה את המראה החיצוני שלו. בדיוק באותו זמן הוא ישב במרפסת, ואנחנו צפינו בו. ניסיתי לשמור על קור רוח".
השוטר בכה
מה עבר לך בראש?
"היו לי מחשבות לתקוף, אבל חשבתי על הבת שלי. אם אגיב באלימות בשם הנקמה, אז הבת שלי תאבד את אבא שלה, והפדופיל הזה יפגע בה פעם נוספת. אני מספיק חכם לעשות את זה באמצעות החוק. הלכתי למשטרה וסיפרתי להם הכל. השוטר ששמע אותי בכה, וניסה להרגיע אותי. כל היום עמדתי מתחת לבית שלו, התאפקתי, ממש החזקתי את עצמי. כל הזמן חשבתי אם לעלות אליו או לא".
הכרת אותו?
"לא. בהמשך גיליתי שהוא מוכר".
נכחת בחקירה של הילדה?
"היא שיתפה פעולה וביקשה להיות לבד עם חוקרת הילדים, וזה בסדר. האמת היא שאני לא רוצה לדעת ממש לעומק, קשה לי. בסיום החקירה לקחתי אותה ליום כיף, טיילנו יחד וקניתי לה בובה שהיא רצתה. היא הייתה מאושרת".
"החזקתי את עצמי"
"אחרי שהמקרה נחשף, בתי כל הזמן רצתה לשתף. היא אמרה לי: 'אבא, תסגור את החלון', או הדלת, 'אני רוצה לדבר איתך'. אני לא שואל אותה, אני רק מקשיב ומעודד אותה. יש דברים שגם לי קשה לדעת. היה מקרה שהיא רצתה לספר לי על הסיטואציות ביניהם. היא אמרה לי 'אבא, סיפרתי לאמא, אבל אני רוצה לספר גם לך'. אמרתי לה 'אם אמרת לאמא, את לא צריכה לספר גם לאבא'. היה לי מאוד קשה לדבר על זה. הייתי צריך להיות גם הגיוני וגם לשמור על עצמי ולא להגיב".
היא סיפרה לך מדוע היא חזרה לשם?
"היא אמרה שאח שלה היה הולך לחבר שלו, והיא לא רצתה להישאר לבד. היא סיפרה שהוא היה משגע אותה. כשניסיתי להבין למה התכוונה, היא תיארה לי שיום אחד, מרוב שג'קי שיגע אותה כשהיו במחסן, היא לא זכרה איפה היא נמצאת".
בימים אלה הילדה ובני המשפחה מנסים להתמודד עם הטראומה שהותיר בהם האירוע הקשה. "היא בוכה הרבה. יש לה סיוטים בלילה, היא מציירת מפלצות. היא ציירה מפלצת שומרת על תינוק. עכשיו היא צריכה לעבור ועדה לקבלת עזרה בלימודים, כבר עכשיו יש השלכות.
"היא כבר לא תמימה כמו שהייתה פעם, ומדברת איתי על דברים של מבוגרים. היא זקוקה לי ומדברת רק איתי. כל הזמן היא מדברת על ג'קי. היא אומרת לי, 'אבא, אפשר לאהוב ילדים, אבל לא לגעת להם בגוף הפרטי'. וגם 'אבא, אני כל הזמן שואלת את עצמי, למה הוא נגע לי בגוף הפרטי שלי, אני לא מבינה למה'".
היא הולכת לבית הספר?
"כן. יש ילדים שזורקים לה מילים. יש יותר עניין במי שנפגע מאשר בפוגע. שיעזבו אותה, שיתנו לה פרטיות. יש הורים שמדברים ליד הילדים, והם שומעים".
איך המשפחה מתמודדת?
"אנחנו מנסים לשדר לה ביטחון, רוגע ועוטפים אותה באהבה, ובעיקר שהיא גיבורה שהיא סיפרה לנו. אח שלה מאוד מפחד עליה. גם הוא חווה הרבה, הוא מרגיש שהרבה על הכתפיים שלו.
"היא מטופלת כעת, אבל זה לא מספיק, היא צריכה משהו אינטנסיבי יותר. היא מדברת על זה כל יום. היא לא מסתכלת על האזור שזה קרה, היא כבר לא יורדת למטה לבד, גם לא עם אח שלה. היא כל הזמן רוצה שארים אותה על הידיים, והיא עוד מעט בת 8".
איך אתה מתמודד?
"אני בוכה בלילות, מנסה לא להישאב לזה. אחד הדברים שמטרידים אותי זו השאלה כמה זמן נמשך כל מפגש. היא מספרת שהוא הכאיב לה. זה היה מאוד קשה לשמוע. שאלתי את עצמי כמה זמן זה".
לסחוב את הצלקת
בעקבות המקרה פתחו הורים בקריות קבוצת פייסבוק בשם "התאגדות הורים נגד עברייני מין, סוטים פדופילים". "אני מברך על היוזמה", אמר האב. "יש שם מאגר של פדופילים שכבר הורשעו. המטרה של הקבוצה לגרום להד ציבורי ולהפעיל לחץ על מערכת המשפט, שתהיה מערכת לרישום פדופילים, שלא יקרה שוב מקרה כמו של הבת שלי.
"לא ייתכן שאנשים כאלו, אם יורשעו, יחזרו להיות שכנים שלך מבלי לדעת שהם עברייני מין. למה הקורבן צריך לסחוב את הצלקת הזאת כל החיים, בזמן שהפוגע, אחרי כמה שנים בכלא, יוצא וחוזר להיות אזרח מן השורה. חשוב שהורים יתאגדו וייצאו נגד הפדופילים, כי אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל אחד".
סניגור של רביבו, עו"ד יובל זמר: "הנאשם מכחיש את המיוחס לו מכל וכל. לטענתו, הוא מעולם לא פגע במתלוננת או בכל קטינה אחרת. הדברים יתבררו במהלך ניהול המשפט".
עו"ד יפעת כהן, שמייצגת את המשפחה: "מדובר במקרה חמור. המשפחה מרוצה מכך שכתב האישום הוגש ומצפים שבית המשפט יבחן את הדברים וימצה את הדין".
פורסם לראשונה: 18:39, 29.04.21
