מבצע 'שומר החומות' הציב בפני מפקדת פלוגת סיוע מפקדה (פלס"ם) של גדוד השריון 53, סרן לינדה הללי שחקוב, מקרית מוצקין, אתגרים לא קטנים: להביא אוכל ומים ותחמושת לחיילים שעל הגבול, לדאוג שאיש מבין 108 החיילים שתחת פיקודה לא יפגע מ"גשם" הטילים שנורו לעבר הבסיס בו שהו, מחנה יפתח דרומית לאשקלון, תוך עבודה סביב השעון.
במהלך השירות שלה, סרן שחקוב, עברה תהליך אולי פחות מסוכן, אבל יותר מורכב, רגשי ומסובך, הליך של גיור במסגרת הצבא. היא תמיד הרגישה ציונית ויהודייה, אבל בסוף תהליך ארוך, היא יכולה לומר היום בפה מלא שהיא חלק מעם ישראל.
לינדה, או בשמה העברי החדש, הללי שחקוב, נולדה לפני 23 שנים בארץ, בקרית מוצקין, אחות צעירה לשני אחים בוגרים, רמי ובוריס, כיום בני 39 ו-35. אבא שלה, חייבר, חלה בסרטן כשהיא הייתה בת 15 ולאמא, מרינה, יש עסק ברבמד. היא למדה בבית הספר בן גוריון, בחטיבת רבין ובבית הספר התיכון אורט מוצקין.
קראו עוד >>
סרן שחקוב: "אני קרייתית טיפוסית, גדלתי מול הרבמד והפינגווינים. בבית הספר הייתי פעילה חברתית, מש"צית, וכבר מגיל צעיר החלטתי שאני רוצה לשרת שירות משמעותי בצה"ל. עוד לפני הגיוס עשייתי שנת שירות, בנוף הגליל, שם עבדתי עם אוכלוסייה בסיכון. רציתי להתגייס ליחידה קרבית, אבל בגלל פרופיל רפואי לא יכולתי. השירות הצבאי היה חשוב לי מאוד, זה בא מהאחים שלי, שניהם היו קרביים: אחי הגדול שירת בסטי"לים, והשני בנ"מ. כל הזמן זכרתי אותם שבאים הביתה עם המדים. לקרבי לא יכולתי להתגייס אבל לאחר שנת השירות הנתונים עלו והתגייסתי למסלול קצונה בחיל הלוגיסטיקה".
היא התגייסה בדצמבר 2016, כבר וותיקה בצבא, "פז"ם עולמי", כהגדרתה. עשתה טירונות במחנה 80, אחר כך קורס מש"קים, שירות בגדוד 334 של התותחנים וקורס קצינים.
מה זה בכלל חיל לוגיסטיקה?
"זהו חייל שנותן פתרונות בתחומים מאוד משמעותיים. זה מתחיל במדים שהחייל לובש, באוכל שהוא אוכל, במיטה שהוא ישן. אם אין לו מים חמים במקלחת זה בגלל שמשאית הסולר שלי לא הגיע לאותו בסיס בזמן. זה אומר לדאוג שהפגזים יגיעו לטנקים. במבצע "שומר חומות", הייתי דואגת כל לילה להביא לחיילים על הגבול מים עם קרח שאני שמתי במיכלים. להביא חטיפים. זה תפקיד כפוי טובה. אף אחד לא יבוא לומר לך תודה, כשהכל עובד כמו שצריך, אבל אם משהו לא עובד, יתלוננו ועוד איך".
מתי החלטת לעבור מסלול של גיור?
"מהרגע הראשון שהתגייסתי. ידעתי שאעבור את המסלול הזה, גם אחי הגדול, רמי, עבר את מסלול הגיור, קורס נתיב, בצבא. אחרי שקיבלתי דרגות קצונה, התאפשר לי לצאת למסלול הגיור. תמיד הרגשתי יהודייה, אף פעם לא הרגשתי שאני שונה מהחברים שלי, אף פעם לא הרגשתי שאני צריכה להוכיח משהו, תמיד הייתי מקובלת. יהדות זה לא רק דת, זה גם אהבה למדינה, לערכים שלה. אני אוהבת את המדינה ואת היהדות.
"הקורס נמשך חצי שנה, ואחר כך הייתי צריכה למצוא משפחה מארחת, משפחה עם אורח חיים דתי שתארח אותי כדי לראות התנהלות ביום יום. צלצלתי לשירלי למפל, רכזת הנוער בקרית מוצקין שהכרתי בתור מדצ"ית ושאלתי אותה אם היא מכירה משפחה שיכולה לארח אותי. היא אמרה אנחנו נארח אותך. וכך היה. אצלה בבית למדתי את אורח החיים היהודי, איך מתפללים, הילדים שלה הראו לי מה לומדים בבית ספר ממלכתי דתי. הלכנו בשבתות ביחד לבית הכנסת. היינו יושבים ומדברים על המשמעות להיות יהודי. הם הכירו לי את עולם היהדות. תמיד הייתי ציונית ומלאה באהבת הארץ, כעת אני גם יהודייה".
את שומרת היום מצוות?
"כן, שומרת כשרות, מתפללת. התהליך שעברתי הוא בעיקר אישי והוא לא קל. אתה צריך לענות, קודם כל לעצמך על שאלות כמו מה אני ומי אני ומה אני רוצה להיות. כדי להשלים את התהליך הזה, גם לקחתי לעצמי שם נוסף, הללי. והיום גם אני וגם המשפחה שלי מאוד שלמים עם התהליך שעברתי".