מאת: ד"ר מרינה בר שי - מנהלת המרפאה לפסיכיאטריה מגדרית של כללית בחיפה
גיל המעבר היא אחת התקופות המשמעותיות בחיי האישה, אשר מלווה בשינויים גופניים ורגשיים משמעותיים. תקופה בה נפסקת הפרשת הורמוני המין הנשיים, הבשלת הביציות והמחזור החודשי.
גיל המעבר מתרחש בממוצע בגילאים 45-55, ויכול להתחיל מוקדם יותר במצבים כגון כריתת שחלות, כימותרפיה או אצל נשים הסובלות מהפרעות אכילה.
התופעות והסיבות
- אי-סדירות המחזור החודשי עד להפסקתו המוחלטת. השלב בו נשים עדיין מקבלות וסתות בלתי סדירות ומתחילות לסבול מתסמיני גיל המעבר קרוי PREMENOPAUSE והוא יכול להמשך מספר שנים. השלב שבו הדימום הווסתי נפסק לחלוטין הוא MENOPAUSE ואילו התקופה של כ-4-6 שנים לאחר מכן היא POSTMENOPAUSE שבמהלכה פעילות השחלות נפסקת לחלוטין.
- גלי חום שהם התסמין הנפוץ ביותר של גיל המעבר, מלווים לרוב בהפרעות שינה וקשורים לשינויים במצב הרוח.
- כ-80% מהנשים חוות גלי חום, מתוכן 30% סובלות מגלי חום חמורים. התופעה נובעת משינויים במרכז ויסות חום הגוף במוח. במהלך גל החום טמפרטורת הגוף עולה עד 40 מעלות. בדרך כלל גלי חום נמשכים 5 שנים, אלא שיש נשים שלא סובלות מהם כלל ויש כאלה, שגלי החום שלהן לא חולפים לעולם. גלי חום מלווים באדמומיות הפנים והרגשת עליה בחום הגוף. אם זה קורה בלילה, גלי חום קוטעים את השינה ובכך לא מאפשרים מנוחה איכותית. גלי חום קשורים באופן ישיר במנגנון ביולוגי מוגדר, לשינויים במצב הרוח ולהפרעות שינה בגיל המעבר. גלי חום לא מטופלים מגבירים סיכון למחלות לב וכלי דם ולירידה בזיכרון בגיל מאוחר יותר.
- שינויים תכופים במצב הרוח, ירידה במצב הרוח, מתח וחרדה, הפרעות שינה. לעיתים מתפתח דיכאון מאז'ורי או הפרעת חרדה משמעותית. גורם הסיכון העיקרי לכך הוא רגישות של מצב הרוח לשינויים הורמונליים קודמים כלומר, תסמונת קדם ווסתית או דיכאון לאחר לידה בעבר. נשים
- הסובלות ממחלות נפש כרוניות יכולות לסבול מהחמרת המחלה בגיל המעבר. דיכאון לא מטופל בגיל המעבר עלול להגביר סיכון למחלות לב וכלי דם בגיל מאוחר יותר.
- הפרעות שינה הן תסמין נפוץ ביותר של גיל המעבר וקיים אצל כ-60% מנשים. התופעה נובעת משינויים ברמות הורמוני המין הנשיים ומגלי חום. קיימים טיפולים רבים אשר יכולים לשפר משמעותית את איכות השינה, החל מתרופות, תוספי תזונה, מדיטציה, ביופידבק ועד לסוגי פסיכותרפיה שונים.
ויש עוד
- שינויים בעור, בשיער, בריריות (נשירת שיער, צמיחת שיער מוגברת בפנים, יובש בנרתיק, יובש בעור).
- עלייה במשקל שנובעת גם מהירידה בקצב חילוף החומרים וגם מהירידה בתדירות הפעילות הגופנית.
- ירידה בחשק מיני.
- הפרעות בזיכרון ובריכוז.
- עלייה בשכיחות מחלות שונות כגון מחלות לב, דלקות בדרכי שתן, מחלות כלי דם, גידולים, ירידה בצפיפות עצם.
טיפול בתופעות גיל המעבר תלוי בחומרת המצב, סוג וחומרת התופעות המופיעות.
איך מטפלים?
- טיפול הורמונאלי חליפי או HRT כלומר, מתן תכשירי אסטרוגן ופרוגסטרון אשר אמורים להחליף את ההורמונים הטבעיים שמפסיקים להיות מיוצרים בגוף האישה. טיפול זה יעיל מאוד נגד תופעות גיל המעבר, אך כרוך בתופעות לוואי משמעותיות כגון הגברת סיכון לקרישיות יתר ולסוגי סרטן מסוימים. ישנם מצבים רפואיים בהם לא ניתן לתת טיפול הורמונלי חליפי.
- תרופות נוגדות דיכאון במינון נמוך אשר יעילות הן נגד גלי חום והפרעות שינה והן נגד התופעות הרגשיות של מנופאוזה.
- תוספי תזונה וויטמינים. לדוגמה, תכשירים כגון שיח אברהם או שמן נר הלילה יכולים לסייע עם תסמיני גיל המעבר, אך יש ליטול אותם בצורה מבוקרת לאחר התייעצות עם רופא, ובהשגחה רפואית.
- פעילות גופנית יומית.
- הפסקת עישון.
- תזונה מספקת ומאוזנת שמכילה את כל אבות המזון הנדרשים, ויטמינים ומינרלים.
- טיפולים אלטרנטיביים שונים כגון דיקור סיני, טיפולים נטורופאתיים, צמחי מרפא.
- פסיכותרפיה, בין אם התנהגותית - קוגניטיבית או דינמית, אשר יכולה לסייע לאישה להתמודד עם השינויים בחייה.
ברוב המקרים ניתן לשפר משמעותית את תופעות גיל המעבר ואת ההתמודדות הרגשית והפיזית איתו.
