מאת: ד"ר רדה נמירובסקי, מומחית ברפואת ילדים במרפאות כללית פרונט ורם טל בקרית אתא
שינה היא מצרך מבוקש מאד אצל הורים בשנה הראשונה. אם אתם מותשים מלילות לבנים וכבר לא יודעים מה יכול להרגיע את התינוק, כדאי להיות מודעים לסיבות שמקשות עליו להירדם, ולעזור לו בהתאם.
שינה היא צורך מהותי של כל אדם. מטרתה היא לא רק מנוחה ואיפוס עייפות. במהלך השינה מתרחשים תהליכים במוח ובגוף שמשפיעים על מערכת החיסון, על הבריאות הפיזית והנפשית, על זיכרון, יכולת להתרכז ועוד.
לא נרדם
בשנים הראשונות לחיים, לשינה איכותית חשיבות קריטית לגדילה והתפתחות תקינה של הילד. תינוקות ישנים בין 14 ל-20 שעות ביממה (תלוי גיל) בתקופה שקצב הגדילה וההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית הוא עצום.
- מה משפיע על איכות השינה של התינוק?
שינה איכותית היא לא בהכרח שינה ארוכה. תינוק יכול לישון לילה שלם ולהתעורר לא רגוע, עם סימני עייפות שמופיעים מיד אחרי ההתעוררות, ולהיפך, תינוק עשוי לישון ברצף 4-3 שעות ולהתעורר חיוני, חיובי ולהתפתח יפה.
שינה איכותית היא שינה בה שלב השינה העמוקה במחזור השינה הוא הכי ארוך, ובעצם מתקיים איזון הורמונלי תקין בגוף שמאפשר לכל התהליכים במוח, כמו עיבוד מידע, הפרשת הורמוני גדילה והתפתחות ואיפוס עייפות, להתבצע כראוי.
שלב השינה העמוקה והאיכותית ניתן לזיהוי פשוט בדרך כלל. לתינוק שישן טוב יש נשימה רגועה, הוא לא זז ולא "מדבר" מתוך השינה, מתעורר רגוע וחיובי. על כן, כמות שעות השינה היא פחות קריטית, וחשוב להבין ולעקוב איך התינוק ישן והאם שנתו איכותית.
- למה לוקח לי שעה להרדים את התינוק?
תינוקות וילדים רבים חווים קושי להירדם. תהליך ההירדמות עשוי לארוך בין דקות לבין שעות ארוכות, ולהפוך לתהליך מתסכל לילד וגם להורים שלו. הסיבות לקושי בהירדמות יכולות להיות שונות, הנפוצות בהן:
1. אווירה ואופן ההרדמה: אווירה לא רגועה בבית, תחילת הרדמה לאחר סימנים מאוחרים של עייפות או הגעה לעייפות יתר, בכי ותסכול לפני השינה, חשיפה למסכים בקרוב מדי למועד השינה, הרגלי שינה לא בריאים וחוסר סנכרון של השעון הביולוגי.
2. צרכים פיזיים: תזונה, בעיות הנקה או האכלה, צרכי התרוקנות (פיפי, קקי, גזים, גרעפס), כאבים ואי נוחות כגון צמיחת שיניים, מחלות ובעיות בריאותיות שונות
3. צרכים רגשיים והתפתחותיים: מצב רגשי של התינוק או של הוריו, שינויים בחיי המשפחה ובסביבה הקרובה, קפיצות גדילה והתפתחות, תקשורת והיקשרות עם ההורים.
4. לילדים מעל גיל שנה וחצי :סדר וגבולות בבית, צרכים התפתחותיים כמו צורך בשליטה ועצמאות, וצורך בזמן איכות ותשומת לב עלולים להשפיע גם על תהליך השינה וההרדמות.
רשימה זו היא חלקית. כל תינוק וילד הם עולם ומלאו ושנתם יכולה להיות מושפעת מגורמים שונים. הורים רבים מופתעים לגלות שמרבית קשיי השינה הם רק סימפטום של בעיה אחרת. הבשורה הטובה היא שלרוב בעיות אלה ניתנות לזיהוי וטיפול.
עזרה בהירדמות
לכל תינוק יש שפת גוף הייחודית לו. בכי נחשב לסימן מאוחר לעייפות או לצרכים פיזיים או רגשיים אחרים. סימנים מוקדמים לעייפות יכולים להיות שפשופי עיניים, משיכות שיער ואוזניים, עיניים מבריקות ובהייה בחלל.
אצל פעוטות שכבר החלו ללכת, נראה הליכה מסורבלת, עם חוסר שיווי משקל, הנחה של הראש על הספה או על הרצפה ותנודות במצב הרוח.
אם זיהיתם את אחד הסימנים הללו - גם אם השעה עוד "מוקדמת", סימן שהתינוק שלכם עייף. במצב כזה לא כדאי "למשוך" את תהליך ההרדמה כי ברגע שיגיע לעייפות יתר יהיה לו קשה יותר להירדם והשינה תהיה פחות איכותית.
1. כיבוי מסכים: כשאתם מזהים את סימני העייפות של הילד - התחילו באופן הדרגתי "להוריד הילוך", לצמצם אורות בבית ולנקוט באווירה רגועה יותר לקראת שינה. צפייה בטלוויזיה, טלפונים, טאבלטים ושאר מסכים אינה מומלצת לפני השינה. גם טלוויזיה שדולקת על MUTE איננה מומלצת. זה מקור לגירוי, התרגשות ואדרנלין. ההמלצה היא לכבות מסכים כשעה וחצי לפני השינה.
2. שימו לב לשינויים: שינויים בחיי הילד או בחיי המשפחה יכולים להוביל לשינויים בדפוסי השינה של הילד, קושי בהרדמות והתעוררויות בלילה. זה יכול לקרות בעקבות שינויים משמעותיים כמו לידת אח החדש או מעבר דירה, וגם שינויים שלא תמיד נשים לב אליהם: אחת מהמטפלות בגן יצאה לחופשה או ילד חדש בגן. כל שינוי עלו לעורר אצל הילד תחושת חוסר ביטחון, חוסר וודאות וליצור עומס רגשי שישפיע ישירות על ההרדמות ושינה. בכדי לעזור לילד להתמודד עם השינוי תהיו קשובים ותחזקו את הביטחון של הילד על ידי נוכחות וזמינות שלכם. תנו לו הרגשה שאתם רואים ומבינים אותו, והקפידו על סדר יום קבוע כדי להחזיר לו את תחושת הוודאות.
3. קפיצות גדילה: מגיל לידה עד גיל שלוש, ילדים עוברים מספר קפיצות משמעותיות: בחודשים הראשונים התינוק מתפתח פיזית וקוגניטיבית וקפיצות הגדילה מתבטאות בכך שהוא זקוק ליותר הנקה/האכלה וכמה שיותר מגע. בסביבות גיל ארבעה חודשים תינוק חווה קפיצת התפתחות קוגניטיבית משמעותית שידועה גם כ"משבר גיל ארבעה חודשים", ובכל שלב שהתינוק מתקדם בהתפתחות שלו: זחילה, הליכה, התפתחות הדיבור, קפיצת התפתחותית של גיל שנתיים - ניתן להרגיש בשינוי או רגרסיה בדפוסי השינה.
ההמלצה היא לתת כמה שיותר תשומת לב, מגע ואמפתיה, להיות סבלניים, לדאוג לאווירה כמה שיותר רגועה בתקופה הזאת ולהימנע ממצבי סטרס. קפיצות גדילה משפיעות על השינה
4. בכי ותסכול: בכי הוא סימן מאוחר לכל צורך - פיזי או רגשי. ידוע שבכי משחרר את הורמון הקורטיזול בגוף, זהו הורמון הסטרס. כשתינוק בוכה (ולא מדובר על התבכיינות קלילה של חוסר שביעות רצון אלא בכי קולני ובלתי פוסק), הגוף נכנס למצב של לחץ/דחק ומשתחרר אדרנלין, שמקשה מאוד להתכנס למצב של שינה. האדרנלין משתחרר בבת אחת אך לוקח לו זמן רב להיספג ו"לצאת מהמערכת".
5. הנקה: אימהות צעירות שומעות לעיתים "קולות מסביב" כמו "תני בקבוק בלילה והתינוק יישן יותר טוב". תינוקות עד גיל שנה לפחות מתעוררים לאכול בלילה, מתוך רעב וצמא.
6. שינה במהלך היום: "למשוך" את שעת ההרדמה לא יגרום לילד להתעורר מאוחר יותר. להורים רבים יש נטייה לחשוב ששינה ארוכה במהלך היום מקשה על התינוק להירדם לשנת הלילה. זוהי הטעות הנפוצה ביותר.
תינוק שישן הרבה מעל הממוצע בגן או בבית במהלך היום הוא תינוק עם עייפות יתר, שמאפס את העייפות שלו במשך היום. קיצור זמן השינה שלו במשך היום לא רק שלא ישפר את ההרדמה לשנת הלילה, אלא אף יוביל למצב גרוע יותר.
7. טקס שינה: טקס שינה עם סדר פעילויות קבוע מכין את הילד לפני הכניסה לשינה, מרגיע ונותן תחושת ביטחון. הילד כבר יודע מה צפוי לקרות. פעולות כאלה יכולות להיות: קריאת סיפור, עיסוי לפני השינה ואמבטיה.
חשוב לבנות טקס שינה שמתאים לילד שלכם ולהבין שלא לכל ילד קריאת סיפור או אמבטיה הם עזר לשינה. יש ילדים עם דמיון מפותח שקריאת סיפור רק מכניסה אותם להתרגשות ומקשה על הכניסה לשינה.
אמבטיה יכולה ליצור התלהבות יתר או להכניס לסטרס תינוק שלא אוהב להתקלח. לילדים כאלה אפשר לעשות אמבטיה לפחות שעה לפני השכבה ולהחליף את זמן הקריאה לאחר ארוחת הערב ולא ממש לפני השינה.
נסו לזהות איך הילד שלכם מגיב לאמבטיה, סיפור, עיסוי או כל פעילות אחרת כחלק מטקס השינה ולהתאים את התהליך לצרכים שלו, בהתאם למה שמרגיע אותו.
אמצע הלילה
תינוקות מתעוררים בלילה מסיבות שונות. ביניהן: רעב, כאב כלשהו, אי נוחות (חום, קור, בגד כלשהו), עודף אדרנלין בגוף מסיבות שונות (כמו הרדמה לא רגועה, מצב רגשי, קפיצת התפתחות) וחוסר יכולת לחזור לישון בין מחזורי שינה.
כשמחזור שינה מסתיים לרוב מתעוררים לכמה שניות לפני מחזור השינה הבא. זה קורה גם למבוגרים. מבוגרים לא מרגישים את זה לרוב כי חוזרים לישון מיד (אגב מי מכם שקמים בלילה לשירותים - ההתעוררות הזו מתרחשת בין מחזורי השינה). יש תינוקות שלא מצליחים לחזור לישון, מתעוררים לגמרי וזקוקים לעזרה בכדי להמשיך לישון.
ומה לגבי שיטות כמו "הרם הורד"? שיטות מעין אלו הן מתונות יחסית ומציעות להרים את התינוק בעת בכי והנחתו חזרה במיטה עד לבכי הבא וכן הלאה. החיסרון בשיטה זו הוא שמבלי להבין באמת את שפת הגוף של הילד וצרכיו ברגע הבכי, מעשה זה רק יגביר את התסכול.
לרוב במעבר בין מחזורי שינה, תינוק זז, מוציא קולות ואפילו קצת מתבכיין. זה מצב תקין. חכו כמה רגעים לפני שאתם ניגשים אליו, יכול להיות שהוא יחזור לישון בכוחות עצמו והמגע והנוכחות שלכם יכולה להעיר אותו.
לזהות את הסיבה
חשוב מאוד לזהות מהי הסיבה להתעוררות ולפעול בהתאם. אם תינוק מתעורר מרעב (ניתן להבין לפי שפת הגוף שלו וסגנון הבכי) - לתת לו לינוק או בקבוק. תינוק רעב מתקשה לחזור לישון למרות העייפות וזה קושי פיזיולוגי, מכיוון שהורמוני הרעב לא מאפשרים לגוף להיכנס לשינה טובה. אפילו אם יירדם בגלל העייפות, לא יצליח להיכנס לשינה עמוקה ואיכותית.
אם תינוק מתעורר בבכי מסיבה אחרת, חשוב לגשת אליו ולתת מענה לבכי, להרגיע ולעזור לחזור לישון. התעלמות מהבכי מעלה את רמות האדרנלין והקורטיזול (הורמון הסטרס) בגוף ומשפיעים על איכות השינה ועל בריאותו של התינוק. בנוסף זה פוגע באמון של תינוק בהוריו. תינוק צריך להרגיש שיש לו הורים גם בלילה.
אין ילד ש"לא אוהב לישון". תמיד מאחורי האתגר סביב השינה תסתתר סיבה. אם נהיה קשובים לילד, נצליח להבין אותו, את הצורך שלו ואת החוויה שלו, לזהות מה עומד מאחורי הקושי וכך נוכל לתת מענה לכל הצרכים שלו ולעזור לו להירדם בקלות ולישון שינה רציפה ואיכותית.
