רופאת הילדים במרפאת מרבך קרית חיים, שאיבחנה מצב רפואי מסכן חיים בפעוטה, הורתה להורים לקחת אותה למיון. ההורים חששו להגיע לבית חולים בגלל הקורונה, אך הרופאה, ד"ר סבטלנה פודגורניך, התעקשה והצילה את חיי הפעוטה.
לטיפולה של ד"ר פודגורניך, מומחית ברפואת ילדים, הגיעו הורים עם תינוקת בת שנה וחודש, עם שטפי דם בגדלים שונים, בעיקר על העכוז, וכן בידיים וברגליים. זו תמונה אופיינית לפורפורה – מצב בו הגוף מפתח נוגדנים לטסיות הדם בגוף, והנוגדנים הורסים את הטסיות, מסיבה בלתי ידועה. התופעה מופיעה בדרך כלל מגיל שנתיים עד שמונה והתוצאה היא התפתחות שטפי דם חיצוניים ופנימיים שעלולים לסכן חיים.
התמונה הקלינית במחלה היא שטפי דם מפוזרים על פני הידיים והרגליים והופעת דימומים בריריות, כגון בלוע, באף, דימומים באיברים פנימיים שונים כמו מערכת העיכול, מפרקים, רחם, וכן מופיע גם דם בשתן. התוצאה היא איבוד דם ואנמיה קשה. במצב בו הדימום מופיע ברשתית העיניים ובמוח, זהו מצב מסכן חיים. הסימן הראשון של פורפורה היא ירידה של טסיות בדם, גם כאשר שאר התמונה עדיין תקינה, ולשם אבחנה מדויקת צרך לעשות בירור אימוני. כאשר התופעה מתמשכת למעלה מחצי שנה, היא עלולה להיות כרונית ונדרשים מעקב וטיפול צמוד.
ד"ר פודגורניך איבחנה מיד כי יש חשד למחלה הזו, והסבירה להורים שעליהם להגיע בדחיפות לבית חולים, ואף ביוזמתה יצרה קשר עם מיון בית החולים כרמל ודיווחה על המקרה, כדי לחסוך זמן יקר בקליטת הפעוטה. אולם ההורים התקשו להבין למה יש דחיפות בהבאת ילדה, שנראתה להם במצב לא חמור, לבית חולים, ופחדו יותר מהקורונה. הם סירבו לצאת לבית החולים ואף כעסו על הרופאה על שהיא לוחצת עליהם לעשות זאת.
הרופאה לא נרתעה ולא ויתרה, כי הבינה עד כמה מסוכן מצבה של התינוקת, ופנתה שוב להורים בשיחת טלפון בבקשה שיביאו את בתם לבית החולים. לבסוף התרצו, ולאחר מספר שעות הביאו לחדר מיון את הילדה, שמצבה החמיר, כי במקרה זה מהלך המחלה היה סוער ומהיר.
שם הסתבר כי רמת הטסיות ירדה לאפס עם צניחה משמעותית ברמת ההמוגלובין. במקרה זה היה דימום משמעותי ממערכת העיכול ובמפרק, ורק לאחר טיפול אינטנסיבי חל שיפור ברמת התרומבוציטים.
עתה הילדה תעבור בדיקת מח עצם ותהיה במעקב צמוד על ידי המטולוג ילדים. בחדר המיון ציין הצוות המטפל שעירנות הרופאה והעובדה שעמדה על כך שהילדה תגיע לחדר מיון הם שהצילו את חיי התינוקת.
