הטבלה לא משקרת: אמצע הניינטיז היה לפני עשרים ושתיים שנה: קמט קטן בזמן מתוך הקיום האנושי, אבל נצח במונחים של מוזיקת פופ. האחים פול ורוס גודפרי, היו אז עוד צמד מפיקים ודי ג'ייז שעשו אלקטרוניקה- עד שצרפו אליהם את הזמרת סקיי (קיצור המשלב את האותיות הראשונות משמה הפרטי המלא: שירלי קלאריס יונבייב) אדוארדס – הפכו לשלישייה ועלו על הגל הנכון.
אני עוד זוכר את יציאת Who can you trust?, האלבום הראשון של מורצ'יבה ב-1996, ועוד יותר את יציאת האלבום השני Big Calm שנתיים לאחר מכן, שהיה קפיצת דרך של להקה בוגרת ומתוחכמת. בזמן שהרכבים כמו 'פורטיסהד', טריקי ו'סניקר פימפס' הלכו ושקעו בים אינסופי וחדגוני של טריפ הופ, השכילו מורצ'יבה להרחיב את גבולות הגזרה: הם הקדישו יותר זמן לכתיבת שירים והצליחו ליצור שילוב מענג של פופ, לאונג', פסי קול, ג'אז, פיוז'ן, סול, פאנק, בלוז, ראגיי- וגרוב. המון גרוב. הקול החם והמרחף של הסולנית סקיי אדוארדס היה העטיפה המרשרשת של הממתק האולטימטיבי, הלהיטים זרמו בקצב ושלושה אלבומים נוספים תוקתקו עד שנת 2002.
כשיצא האוסף Parts of the process שנה לאחר מכן, סקיי עזבה את שני האחים ופרשה למה שיסתבר כקריירת סולו בינונית. הגודפרי'ס, לעומת זאת, המשיכו להופיע ולהקליט מוזיקה חדשה והוציאו עוד שני אלבומים עם מבחר סולניות, אבל ב-2010 סקיי חזרה להרכב והשלישייה המקורית הוציאה עוד שני אלבומים, אלא שאז עזב פול גודפרי את ההרכב, בגלל חילוקי דעות אישיים ומוזיקליים עם רוס אחיו. סקיי הביאה להרכב את בנה המתופף ג'ייגה ואת בעלה הבסיסט סטיב גורדון- ואילו רוס צירף את אשתו מנדה זמולו כזמרת ליווי. בימים אלה הוציא ההרכב את האלבום Blaze Away: מורצ'יבה מודל 2018 נשמעים טריים וחסינים מפני תעתועי הזמן. הרכבים שהמשיכו את הגל, כמו ZERO למשל, נמוגו והתאיידו, אבל מורצ'יבה ממשיכה את הטריפ.
במוצ"ש הקרוב (תאריך ההופעה הוזז כדי לא להתנגש עם המונדיאל) תופיע "משפחת" מורצ'יבה בתל אביב עם ארסנל הלהיטים הגדול שלהם, (כולל קאברים מפתיעים ל-Let's dance של בואי וגם Don't let it bring you down של ניל יאנג) יחד עם קטעים מהאלבום האחרון. יהיה ניינטיז!
מורצ'יבה, האנגר 11, תל אביב. (חימום: גיא ויהל) מוצ"ש 9.6. לכרטיסים לחץ כאן.
