אבל כבד הכה אתמול בערב (שני) בעולם הזמר הים תיכוני עם פטירתו של נתנאל נגר ('נתי', כפי שכונה בפיו אוהביו) בגיל 55, לאחר מאבק של שנה כנגד הסרטן האלים שהתגלה בראשו. נתנאל היה זמר מוערך אך לא פחות מכך - אדם אהוב וצנוע, שלא שכח לרגע את השכונה שבה גדל, שכונת מזרחי.
הלווייתו של נתנאל נגר ז"להלווייתו של נתנאל נגר ז"ל
הלווייתו של נתנאל נגר ז"ל
(צילומים: מסך)
בשנים האחרונות התגורר נגר בראש העין יחד עם אישתו השנייה, מירב, ושני בניהם הצעירים. לנתנאל שתי בנות בוגרות, מנישואיו הקודמים.
ההלוויה נערכה היום בבוקר, בבית העלמין "פרדס חיים" בכפר סבא. לנוכח ההגבלות, ביקשה המשפחה מהציבור שלא להגיע לטקס ההלוויה. "אם אפשר היה להגיע, אני בטוח שהיו מגיעים אלפים", אומר מכר של נתי מילדות, אשר גדל לצידו ברחוב פינס בשכונת מזרחי.
נתנאל נגר ז"ל: "מאושר בחלקו"נתנאל נגר ז"ל: "מאושר בחלקו"
נתנאל נגר ז"ל: "מאושר בחלקו"
(צילום: פרטי)
משפחתו של נגר כבר ידעה שכול כבד - הוא האח השלישי במשפחה אשר נפטר בגיל צעיר. הוריו גם הם, נפטרו לפני שנים ספורות בהפרש של שנה אחד מהשני.
הלוייתו של נתי נגר ז"ל. צילום: נדב צברי
אתי בוים, תושבת כפר סבא, זוכרת את נתנאל כבר מהימים הראשונים שבהם פרץ כזמר צעיר: “כל כך כואב לי עליו, אני לא חושבת שיש מישהו שלא אוהב את נתי. הוא לא היה רק מוכר - הוא היה אהוב. אני לא אשכח שפגשתי אותו באיזושהי הופעה, והיו מלא אנשים שהמתינו להיכנס ולא הצליחו. הוא ראה אותי מרחוק, והוא צלצל אלי ואמר שאתקרב לשער והוא ידאג שאכנס. לא ראיתי אותו שנים, אבל הוא היה כזה. הוא תמיד נשאר אדם שנותן כבוד לאנשים שגדלו איתו. הוא נשאר כזה עד יומו האחרון, זה חלק מהאישיות שלו".
הבית בו גדל בשכונת מזרחי הבית בו גדל בשכונת מזרחי
הבית בו גדל בשכונת מזרחי
(צילום: עדן מנדלוביץ')
ראובן, תושב העיר, מספר בעצב על החבר האהוב שהכיר למעלה מ- 20 שנה: "הסתובבנו ביחד בחבורה של אנשים שאוהבים את הזמר הים תיכוני, והילדים שלנו למדו ביחד. היינו נפגשים בחברותא של תימנים בעיר, אבל מהרגע שהוא חלה הוא לא יכל היה להגיע בכלל. כששמעתי שהוא חולה נעצבתי מאוד. החברים התגייסו לעזור לו, וגייסנו כספים על מנת שיטוס לניתוח בארצות הברית. לצערי הרב זה גם לא עזר. הבנתי שהוא שהה כשבוע בארצות הברית, אבל בגלל שהוא לא חש בטוב לא ניתן היה לנתח אותו".
שכנו, אברהם מדמוני. "חבל עליו"שכנו, אברהם מדמוני. "חבל עליו"
שכנו, אברהם מדמוני. "חבל עליו"
(צילום: עדן מנדלוביץ')
מדמוני אברהם משקיף מסף ביתו על הבית שבו גדל נתנאל כילד, ונזכר בעצב בליבו הרחב: "הוא גדל בית מולי, והיה בן גילו של הבן שלי. הוא היה בן אדם מותק, תלמיד חכם, הולך לבית הכנסת, עם כיפה כל הזמן. הוא תמיד היה מגיע לבקר בשכונה, והייתה לו שמחת לב גדולה גם כשהוא היה חולה".