רזי פרטליס עובדת במיון הקהילתי במרפאת זבולון ועוד קודם לכן התנדבה במד"א במשך 15 שנים באמבולנס טיפול נמרץ. היא גם דולה, מנחת מעגלי נשים קבוצתית ומנחת סדנאות.
המיון הקהילתי של מרפאת זבולון בכללית שונה מעט ממחלקות אחרות דומות ברחבי הארץ כיוון שהוא מורכב משתי מחלקות – מיון ואתר עירויים בו ניתן לקבל עירויים שונים וטיפול לכל מצב רפואי, החל מכאבי בטן, דלקות בשתן, הפרעות קצב, התקפי לב ועוד. "אצלנו במיון הקהילתי עורכים את הבדיקות הראשוניות על מנת למנוע אשפוזים מיותרים ונתינת טיפול מיטבי בקהילה", היא אומרת.
העבודה ביום יום במיון מאוד קשה, אך קושי הוא לא דבר שמלחיץ את רזי שידעה אתגר משמעותי בהכנה ובהשתתפות בתחרות איש הברזל. "התחרות הפיזית מאתגרת, אבל לא כמו האימונים לקראתה. יש דברים מאתגרים הרבה יותר מהתחרות ובעיני להיות חולה סרטן ולהחלים, או להתמודד עם מחלות כרוניות ודיכאון אחרי לידה, זה הרבה יותר מאתגר", היא אומרת ומספרת כיצד מיד לאחר התחרות חייה קיבלו תפנית שתרמה לחידוד תובנותיה לחיים שלמים.
"כשחזרתי, גיליתי שיש לי סרטן מפושט בבלוטת התריס, מיד אחרי התחרות נכנסתי לתקופה של שנה בה עברתי ניתוח של שש שעות להוצאת הבלוטה ופתיחת הצוואר, ומספורט אינטנסיבי עברתי לאפס ספורט ועליתי במשקל. הרגשתי כמו סמרטוט רצפה, הייתי בשנה שלמה של חושך, בחיפוש מתמיד אחרי האור", מספרת רזי.
"התקופה הזו שמה זרקור על כך שהברזל האמיתי הוא החיים עצמם, היום אני במקום טוב. חזרתי לספורט ואני מקפידה על תזונה וגם קיבלתי כמה מתנות בתקופה הזו, המון שיעורים נוספים על החיים וקומץ חברות וחברים חדשים. המנתחת הפכה לחברה הכי טובה שלי והיא גם רוכבת שטח, וכמובן החברים במחלקה והמנהל הישיר שלי שעזר בכל מה שצריך ובן הזוג והבנות. במשברים כמו אלה את מגלה מי נמצא שם עבורך".
רזי מספרת שתקופת אשת הברזל שלה הייתה פרויקט שהיא סימנה עליו וי, ובעבורה ההיבט החשוב ביותר בחיים הוא להיות טובה לאנשים שנקרים בדרכה וגם לבעלי חיים. "אנחנו מנסים לעשות את האקסטרה שלנו גם אם זה לא בדיוק במסגרת התפקיד שלנו", היא אומרת.
לדבריה, הדבר האהוב עליה בעבודה הם אותם הרגעים בהם היא רואה שהצליחה לגעת במישהו, ובמיוחד ליום האישה היא מספרת על משפט שהיא לוקחת איתה כבר שנים רבות והיא גם אומרת אותו לבנותיה כדרך חיים: "הכל אפשרי, הבלתי אפשרי לוקח קצת יותר זמן". לדבריה זה בכלל לא עניין מגדרי, "זה עניין של מה את רוצה להיות ואיך את רוצה שהחיים שלך יראו, מה את מוכנה ולא מוכנה לקבל, איזה אנשים את רוצה שיהיו שם ואיזה לא".
בעיני רזי הכל אפשרי ותלוי במה שכל אחד ואחת מוכנים לעשות כדי להגיע להישגים שלהם, "לאו דווקא להיות כמו גברים או כמו חייל קרבי או טייס, את יכולה להיות גם עקרת בית, גם גבר יכול להיות עקרת בית וזה בסדר גמור, כל עוד זה מה שהלב שלך מבקש, זה כבר לא עניין של מגדר".
